רע"פ 3063/11 אפרים כהן נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים אלרון, גלעד ורניאל) מיום 6.4.11 בתיק ע"פ 20178-02-11, בגדרו התקבל ערעורה של המשיבה על גזר דינו של בית משפט השלום בחיפה (סגנית הנשיא קנטור) בת"פ 20521-12-09 מיום 24.1.11. הבקשה עניינה התפרצות לבית מגורים בניסיון לבצע גניבה.

רקע והליכים

ב.

המבקש, יחד עם אחר (להלן נאשם 1 ), הורשע על פי הודאתו בהתפרצות למגורים בכוונה לבצע עבירה, נסיון גניבה, החזקת מכשירי פריצה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. לפי המתואר בכתב האישום, המבקש ונאשם 1 הגיעו ברכב לבית המתלונן כשהם מצויידים בלום ומגבה לרכב, התפרצו לדירה, הוציאו את תכולת הארונות והמגירות ופיזרו את תכולתם על הרצפה, וכן ניסו לעקור את הכספת שהיתה בדירה באמצעות המגבה ולקחת אותה עימם. כאשר הגיעו שוטרים למקום, השתוללו המבקש ונאשם 1 והתנגדו למעצר.

ג.

בית משפט השלום בחיפה גזר על המבקש 18 חודשים מאסר על תנאי, צו מבחן למשך שנתיים, שירות לתועלת הציבור בהיקף של 220 שעות ופיצוי למתלונן בסך 5,000 ₪ (עונשו של נאשם 1 טרם נגזר). בית המשפט נתן דעתו לחומרת העבירה, בציינו כי נוסף על הפגיעה ברכושו של אדם, יש בה מן הפגיעה בפרטיותו וברגשותיו. כן נתן בית המשפט את דעתו לעברו הפלילי של המבקש הכולל 22 עבירות קודמות, מתוכן 12 עבירות של התפרצות, נסיון התפרצות וגניבה, וכן עבירות נוספות של סמים, איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועוד; בגין אלו ריצה המבקש 9 מאסרים בפועל. עם זאת, נתן בית המשפט משקל מכריע לשיקומו של המבקש ולתסקירי שירות המבחן לפיהם ביצע המבקש את העבירה על רקע התמכרותו להימורים, ובנסיונו להפיק רווח קל בהקשר זה. שירות המבחן ציין, כי המבקש עובר תהליך שיקומי חיובי ודרוש זמן נוסף על מנת להשלימו, ועל כן המליץ על צו מבחן.

ד.

ערעורה של המשיבה לבית המשפט המחוזי התקבל, ונוסף על המאסר המותנה וסכום הפיצויים שגזר בית משפט השלום על המבקש, הושת עליו עונש מאסר של שנתיים, בקיזוז ימי מעצרו. בית המשפט המחוזי ציין, כי בית משפט השלום סטה בצורה ניכרת ממדיניות הענישה הנוהגת, ועל כן יש להתערב בעונש שנגזר על המבקש. נקבע, כי חרף ההליך השיקומי החיובי שעובר המבקש, העונש הראוי לאדם הפורץ לדירתו של אחר בתעוזה ובתחכום כבענייננו הוא מאסר בפועל לתקופה ממושכת, אלא בהתקיים נסיבות חריגות אשר אינן קיימות כאן. בית המשפט ציין, כי המבקש הוא עבריין חוזר, והעובדה כי העונשים הקלים שהוטלו עליו בעבר לא הרתיעוהו משיבה לעולם הפשע אך מחזקת את התוצאה הראויה של מאסר ממושך. בית המשפט סיים בציינו, כי כיון שההלכה היא שבית משפט של ערעור לא ימצה את הדין עם הנאשם, לא הוחמר עם המבקש מעבר לאמור.

ה.

הבקשה הוגשה ביום 15.4.11 ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע. בבקשה נטען, כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל הולם לשיקומו של המבקש, וכי הפער בין העונשים שהשיתו על המבקש שתי הערכאות מצדיק מתן רשות ערעור. היום - 17.4.11 - הגיע גם מכתב מקהילת "רטורנו" לשיקום המתמכרים לסמים, אלכוהול והימורים, בו צוין תהליך משמעותי שעבר המבקש.

דיון והכרעה

ו.

לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשה. הלכה היא, כי רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים חריגים המעלים שאלה משפטית או ציבורית חשובה ( ר"ע 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד

לו (3) 123, 128; רע"פ 9911/08 ציון גז נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה "לודים" (לא פורסם) ). הדברים אמורים ביתר שאת, כאשר הבקשה מוגשת על חומרת העונש בלבד (רע"פ 1978/11

בן לולו נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 1682/11 מזערה נ' מדינת ישראל

(לא פורסם)); זאת, גם כאשר קיים פער בענישה בין שתי הערכאות ( רע"פ 1021/07 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). החריג הוא כאשר המדובר בפער קיצוני, אך גם אז זו אינדיקציה "דומיננטית" אך שאינה "מחייבת" לרשות ערעור ( רע"פ 4791/08 נפתלי כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם) - פסקה 11 לפסק דינו של השופט ג'ובראן ). אכן, בענייננו ישנו פער משמעותי - אך איני סבור כי פער זה בנסיבות מהוה עילת התערבות, שכן בית המשפט המחוזי שקל את כל הנחוץ וגם אם נתן בכורה לאינטרס הציבורי, לא התעלם משיקולי השיקום.

ז.

ואמנם לגופם של דברים סבורני, כי העונש שהשית בית המשפט המחוזי הולם את העבירות בהן הורשע המבקש, במיוחד על רקע עברו הפלילי המכביד (וכן התנגדותו לביצוע המעצר). כפי שציין בית המשפט המחוזי, ענישתו של המבקש בעבר לא הרתיעה אותו מביצוע עבירות נוספות, ועל כן אין מקום ליתן משקל של בכורה לשיקומו של המבקש מחוץ לכתלי הכלא. יתרה מכך, עבירות התפרצות למעונו של אדם וגניבה או נסיון לגנוב את תכולתו, מתרחשות בחלק ניכר מדי יום בלא שעולה בידיהן של רשויות האכיפה לאתר את העבריינים. והנה בינתיים בא אדם לביתו, מוצא מהפכת סדום ועמורה, ומי שלא עמל ולא טרח בו עמד עליו לגזול יגיע של הזולת ולגרום לו חסרון כיס, מפח נפש ואימה. על כן לא יתכן, אלא בהתקיים נסיבות חריגות במיוחד, כי כאשר נלכד העבריין בעבירה מסוג זה, ייגזר עליו עונש שאינו מאסר בפועל, ואין בכך חידוש; קל וחומר, כאשר למבצע העבירה עבר פלילי עשיר.

ח.

מהטעמים האמורים איני נעתר לבקשה. אוסיף עם זאת, שיש לקוות כי שיבוץ המבקש במאסרו יהא כזה שיתן לו אפשרות להמשיך בשיקום, באופן שלא ירדו לטמיון מאמציו עד הנה. אני מפנה את תשומת לב שב"ס לכך. המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום שנקבע לו, 1.5.11, ובמקום שנקבע.