פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
3106/13
לפני:
כבוד השופט א' שהם
המבקש:
כמאל דלק
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של
בית-המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בעפ"ת 479-02-13, מיום 21.3.2013, אשר ניתן
על-ידי כב' השופט ר' בן-יוסף
בשם המבקש:
עו"ד דוד גולן
החלטה
פתח דבר
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר ניתן על-ידי כב' השופט ר' בן-יוסף , בעפ"ת 47939-02-13, מיום 21.3.2013, ובו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית-משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו, אשר ניתן על-ידי כב' השופט (בדימוס) י' גרטי , בפמ"ר 7058-11-12, מיום 11.2.2013.
2.
בבקשת רשות הערעור תוקף המבקש, באמצעות בא-כוחו, עו"ד דוד גולן, את חוקתיות תקנה 212ב(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה ) , בטענה הכללית, כי "[...] הוראות תקנה 212ב(א) לתקנות התעבורה אינן סבירות באשר הן מגבילות באופן בלתי פרופורציונאלי את שיקול הדעת של הפקיד הפוסל, הרי שיש מקום להורות על ביטולן (במישור הקזואיסטי) ".
דיון והכרעה
3.
למקרא האמור בבקשת רשות הערעור, כמו גם בצרופותיה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.
טענותיו של המבקש לעצם חוקתיותה של תקנה 212ב(א) לתקנות התעבורה נדונו, לא אחת, בפסיקותיו של בית משפט זה, אשר דחה אותן מכל וכל (ראו למשל, רע"פ 2801/12 ג'ברין נ' מדינת ישראל (21.5.2012), וההפניות שם). כך, כפי שקבע השופט א' רובינשטיין ברע"פ 113/12 אזברגה נ' מדינת ישראל
(12.2.2012):
"עינינו הרואות, כי בפקודה עוגנה הסמכות, ובתקנות נקבעו אמות מידה ברורות ומפורטות שעל בסיסן על הרשות להפעיל את שיקול דעתה. המבקש עותר לפרשנות מקלה של התקנה דנא, ואולם, עיון בה מגלה כי נעשה מאמץ למידתיות; אמות המידה הן או מספר העבירות (תקנה 212ב(א)(1)) [...] או חומרתן (תקנה 212ב(א)(2)). יתר על כן, מחוקק המשנה גם איפשר הפחתה מתקופת הפסילה הבסיסית של חמש שנים על-ידי קיצור התקופה מטעמים אישיים מיוחדים, כמו נכות קשה או מצב רפואי קשה של הנוהג או של בן משפחה (אך לא בשל פרנסה), וזאת עד לשלוש שנים (תקנה 212ב(ג))" ( שם , בפס' ח').
משאלו הם פני הדברים, אין לומר עוד כי הבקשה שלפניי מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית כללית, או סוגיה ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים לה. אשר לטענותיו הפרטניות של המבקש - אלו נדונו כבר בשתי ערכאות, ואין להידרש להן במסגרת דיון ב" גלגול שלישי ", בפני בית-משפט זה.
עוד אוסיף, כי אף לגופן של טענות לא מצאתי בהן ממש. גיליון הרשעותיו של המבקש, הכולל עשרות הרשעות בעבירות תעבורה, שחלקן חמורות, מדבר בעד עצמו, ואין כל מקום להקל עימו. בהקשר זה ראוי היה לוּ נמנע בא-כוח המבקש מלהעלות טענות חלקיות ובלתי מבוססות, בעניין " רף הפטרנליזם
הראוי [...] במדינה בעלת משטר דמוקרטי-ליברלי [...]", בהתייחסו לעבירות שונות שבהן הורשע המבקש, שבעטיין, לשיטתו, " עלול
[המבקש] להזיק אך ורק לעצמו בלבד ".
4.
משלא מצאתי עילה לדון בעניינו של המבקש במסגרת הליך שיפוטי נוסף, הנני דוחה את הבקשה למתן רשות ערעור.
ניתנה היום, כ' באייר התשע"ג (30.4.2013).
ש ו פ ט