פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
3137/04
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער:
שלום חג'ג'
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על גזר-דינו של
בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 3.3.04 בע"פ 7077/03 שניתן על-ידי כב'
הנשיא י' פלפל והשופטים נ' הנדל ו-ר' יפה-כ"ץ
בשם המבקש: עו"ד ישראל
נטר
בשם המשיבה: עו"ד גיא
מיכלין
החלטה
ביום 6.3.01 הוגש לבית-משפט השלום בבאר-שבע כתב אישום כנגד המבקש וכנגד חברת אולמי שמחות דימונה 1978 בע"מ (להלן: החברה) בגין אי הגשת דו"חות על הכנסותיה של החברה במועד, עבירה לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961 (להלן: הפקודה). כן הואשם המבקש באחריות מנהלים, עבירה לפי סעיף 224א לפקודה ובאי הגשת דו"חות על הכנסותיו שלו, עבירה לפי סעיף 216(4) לפקודה, בקשר עם סעיף 222(א) לפקודה.
לפי הנטען בכתב האישום, המבקש שימש כמנהלה הפעיל של החברה ועל כן קמה לו חובה מכוח הפקודה להגיש לפקיד השומה דו"חות על הכנסות החברה. בשנים 1997 ו-1998 נמנע המבקש מלהגיש לפקיד השומה הן את הדו"חות על הכנסותיה של החברה והן דו"חות אישיים על הכנסותיו שלו.
בית-משפט השלום בבאר-שבע (כב' השופט ג' טהר-לב) הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום והטיל עליו עונש של מאסר בפועל לתקופה של שנים-עשר חודשים, קנס בסכום של 1,000 ש"ח או עשרים ואחד ימי מאסר תמורתו וכן מאסר על תנאי של שנים-עשר חודשים לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו מן הכלא.
ביום 3.7.03 הגיש המבקש את הדו"חות החסרים לפקיד השומה בבאר-שבע.
ביום 25.2.03 ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע על עונש המאסר בפועל שהוטל עליו. בית-המשפט המחוזי (כב' הנשיא י' פלפל והשופטים נ' הנדל ו-ר' יפה-כ"ץ) קיבל את הערעור במובן זה שהפחית את עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש לשבעה חודשים בלבד. בית-המשפט המחוזי קבע, כי יש מקום להתחשב בהגשת הדו"חות, הגם שהוגשו באיחור רב. כמו כן קבע בית-המשפט המחוזי, כי יש לתת משקל מסוים לטענות המבקש בדבר מצבו הבריאותי והכרזתו כפושט רגל. עם זאת, הוסיף בית-המשפט וקבע, כי אין לאפשר למבקש להפר חוק שנים רבות ולצאת נשכר מכך וכן אין לקבל בהכרח את הדו"חות שהגיש היום כך שהם כוללים נתונים שאין לערער עליהם.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה חזר המבקש על טענותיו אותן העלה בפני בית-המשפט המחוזי.
מנגד, טוענת המשיבה, כי הבקשה אינה מגלה עילה למתן רשות ערעור. כמו כן, טוענת המשיבה, כי יש לראות בחומרה את התנהגותם של עברייני מס ויש לצמצם את ההתחשבות בנסיבות האישיות בעבירות מעין אלה. לא זו אף זו, מוסיפה המשיבה וטוענת, כי בית-המשפט המחוזי כבר התחשב בהגשת הדו"חות ובמצבו הבריאותי והכלכלי של המבקש עת הפחית את עונשו משנים עשר חודשי מאסר בפועל לשבעה חודשי מאסר בפועל בלבד.
לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור נחה דעתי, כי דינה להידחות.
רשות ערעור ניתנת רק במקרים חריגים, המעלים שאלות בעלות חשיבות חוקתית; מקרים, בהם יש לתרום לאחידותה של ההלכה; מקרים, בהם חשיבות עניינית לבעיה משפטית המועלית בהם; מקרים בהם יש חשיבות ציבורית בעניין; במילים אחרות, מקרים בהם החשיבות המשפטית חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת. (ראו: ר"ע
103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 ). בענייננו - הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים, אשר נדון כבר בפני שתי ערכאות. המבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי".
כלל הוא, כי טענות הנוגעות לחומרת העונש אינן מקימות עילה לדיון ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"פ 9655/02 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם)), למעט במקרים יוצאי דופן ובמקרה דנן, לא מצאתי מקום לסטות מן הכלל. גם לגופו של עניין, נוכח אופיין של העבירות בהן מדובר, לא ראיתי בדברים שהעלה המבקש כל טעם המצדיק התערבות בעונש שהוטל עליו.
מעבר לנדרש יוער, כי כאשר עסקינן בעברייני מס, אשר תקוותם היא להפיק רווח כספי, חשוב להטיל לצד הקנס, גם עונש של מאסר בפועל למען יידע העבריין שאין החוטא יוצא נשכר. בעניין זה יפים הדברים אשר אמר כב' הנשיא ברק בע"פ 624/80 חב' וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל , פ"ד לה (3) 211, עמ' 217-218:
"בהטלת עונשי מאסר אלה מביעה החברה המאורגנת את סלידתה מהתנהגותם העבריינית של מעלימי המס, ומטביעה עליהם אות קלון. ידעו נא עברייני הצווארון הלבן כי "צווארונו של עושה העבירה הזו אינו "לבן" והריהו כצווארונו של כל פורץ ושודד שהאחד שודד את קופתה של המדינה והאחד שודד את קופתו של הפרט"... ידעו נא אנשי המסחר, המלאכה והתעשיה, אנשי מקצועות חופשיים וכיוצא בהם, כי אנו מתייחסים בחומרה יתירה למעלימי המס..."
בעניין אחר קבעתי את הדברים הבאים:
"עבירות המס הכלכליות הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה ומכאן יש מקום ליתן לכך משקל בענישה על הפן ההרתעתי. כך שבבוא בית המשפט לגזור את דינו של אדם אשר הורשע בעבירות מסוג זה לא ייתן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית"
(ראו ע"פ 6474/03 יוסף מלכה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם))
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
המבקש יתייצב לשם התחלת ריצוי עונשו במזכירות בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע ביום 5.5.04, לא יאוחר מהשעה 10:00.
ניתנה היום, כ"ז בניסן התשס"ד
(18.4.04).
ש ו פ ט