פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
3253/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
מוחמד שרים
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, בע"פ
1182/06, מיום 28.2.07, בפני כבוד השופט ר' שפירא
בשם המבקש:
עו"ד
מוחמד לוטפי
החלטה
1.
בית-משפט השלום בחדרה הרשיע את המבקש בעבירה של אי-קיום צו שיפוטי, לפי סעיפים 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, לאחר שמצא כי הוא נמנע מלהרוס יציקת בטון וגדר כפי שצווה לעשות. בעקבות ההרשעה גזר לו בית-המשפט קנס בסך 25,000 ש"ח וארבעה חודשי מאסר על-תנאי.
המבקש והמשיבה הביאו את השגותיהם כנגד פסק הדין בפני בית המשפט המחוזי. המבקש הפנה את ביקורתו הן כנגד ההרשעה והן כנגד העונש, בעוד שהמשיבה ערערה של קולת העונש בלבד. בסופו של יום הוחלט להותיר את ההרשעה על כנה, והתקבל ערעור המשיבה במובן זה שלעונש הוסף רכיב נוסף - שלושה חודשי מאסר בהם ישא המבקש בדרך של עבודות שירות.
2.
המבקש עותר ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ובפיו מספר טענות. להשקפתו, יש לראות בבקשתו כערעור ראשון על פסק-דינו המחמיר של בית-המשפט המחוזי ולא כבקשה לערעור שני. עוד טוען המבקש, כי בית-המשפט המחוזי חרג מרמת הענישה המקובלת, וסטה מההלכה הפסוקה בכך שהחמיר בעונש אף שלא נמצא כי היתה בו הפרזה ניכרת לקולא. לבסוף, סבור המבקש כי בית-המשפט התעלם מנסיבותיו האישיות, ובכך סטה מעיקרון הענישה האינדיווידואלית.
3.
דין הבקשה להידחות. עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות אשר נתנו את דעתן לנסיבותיה של העבירה ולטענותיו של המבקש, ואין מקום לקיומו של דיון נוסף בפני ערכאה שלישית. כידוע, הרשות לקיים ערעור נוסף יוחדה למקרים חריגים המעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית וציבורית, שעניינה א ינו רלבנטי לצדדים המתדיינים בלבד (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123). יתרה מכך, על דרך הכלל, חומרת העונש כשלעצמה אינה מהווה עילה למתן רשות לערער (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646), ואף שלהלכה זו נקבעו חריגים, עניינו של המבקש אינו נמנה עליהם.
השקפת המבקש לפיה יש ליתן לו רשות ערעור נוכח ההחמרה בעונש, אינה טענה חדשה. היא כבר נדונה ונדחתה בבית-משפט זה במספר מקרים (רע"פ 3474/06 חביזדה נ' מדינת ישראל , לא פורסם; רע"פ 8963/04 חמדאן נ' מדינת ישראל , לא פורסם; רע"פ 5819/05 פלוני נ' מדינת ישראל , לא פורסם; רע"פ 1533/04 קפלן נ' מדינת ישראל , לא פורסם; רע"פ 7972/00 אבראמוב נ' מדינת ישראל , לא פורסם). לא ראיתי מקום לסטות מההלכה הקיימת בעניינו של המבקש, באשר אין בפיו טעמים המצדיקים זאת.
אף לגופו של עניין לא מצאתי ממש בבקשה זו. הטענה כאילו בית-המשפט המחוזי התעלם מנסיבותיו האישיות של המבקש אינה מדויקת. אדרבא, בית-משפט ציין כי "מדובר בבניית גדר ולא מבנה מגורים", וכן כי המבקש "הגיש בקשה לקבלת היתר בניה" (עמוד 11 לפסק-הדין). בית-המשפט בחן אפוא את עניינו של המבקש כראוי, ואם מצא מקום להחמיר עמו הוא עשה זאת נוכח התעלמותו הנמשכת של המבקש מצו בית המשפט.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, א' באייר התשס"ז (19.04.07).
ש ו פ ט