רע"פ 3292/13 צחי יוסף נ. מדינת ישראל

1.

בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופט ע' נהרי ) הרשיע את המבקש – במסגרת הסדר טיעון – בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף וכן נהיגה ללא ביטוח. בהתאם להסדר הטיעון בין הצדדים, הועבר עניינו של המבקש לבדיקת הממונה על עבודות שירות (להלן: הממונה ) לשם בחינת אפשרות לבצע עבודות שירות, תחת מאסר מאחורי סורג ובריח. הממונה מסר לבית המשפט חוות דעת שלילית בעניינו של המבקש על רקע האופן שבו ביצע עבודות שירות לפני שבע שנים. בהינתן חוות הדעת השלילית של הממונה בגזר הדין הוטל על המבקש עונש של שישה חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך שלוש שנים, פסילת רישיון בת 18 חודשים ופסילה על תנאי של 6 חודשים למשך שלוש שנים. בין היתר, צוין העבר התעבורתי המכביד שלו, שכולל מספר אירועים של נהיגה בזמן פסילה. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ר' בן יוסף ) דחה את ערעור המבקש על גזר הדין, בקובעו כי אין עילה להתערב בו.

2.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקש טוען כי אין מקום לקבל את המלצתו השלילית של הממונה, המבוססת על האופן שבו ביצע עבודות שירות לפני שנים רבות. לדבריו, על רקע הסדר הטיעון בין הצדדים, שבו הם הסכימו על עונש של עבודות שירות – יש מקום להשיב את הנושא לבחינת הממונה. בד בבד עם הגשת הבקשה, הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל.

3.

דין הבקשה לרשות ערעור להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (להלן: חניון חיפה )). יתר על כן, כאשר עסקינן בחומרת העונש, נטייתו של בית משפט זה ליתן רשות ערעור היא מצומצמת אף יותר (רע"פ 1211/12 ישראלי נ' מדינת ישראל (15.2.2012)). לגופם של דברים יצוין כי בהסדר הטיעון הוסכם במפורש בין הצדדים כי ביצוע המאסר בעבודות שירות כפוף לחוות דעתו של הממונה, שבנסיבות העניין – הייתה שלילית, על רקע התנהגותו הקודמת של המבקש בריצוי עבודות שירות (השוו: רע"פ 120/06 חביב נ' מדינת ישראל (25.9.2006)). עוד יוער כי העונש שהוטל על המערער בסופו של יום – שישה חודשי מאסר בפועל – אינו מצדיק התערבות של ערכאת הערעור על רקע עברו התעבורתי המכביד עד מאד, לרבות מספר אירועים של נהיגה בזמן פסילה. בית משפט זה עמד פעמים רבות על החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה, לעניין שיקולי הענישה, בציינו כי "בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור – נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב" (רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו לבן (8.5.2007)).

4.

במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע – שהוגשה יומיים לאחר המועד שבו היה המבקש אמור להתייצב – נתבקש לחלופין סעד של דחיית מועד ההתייצבות בשבועיים, על רקע אשפוזו של המבקש בבית החולים ביום 3.5.2013. נוכח דחיית הבקשה לרשות ערעור בכללותה, ממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע שנלוותה לה. ככל שהמבקש סבור כי יש הצדקה למתן ארכה נוספת בכניסתו למאסר מטעם זה, פתוחה בפניו הדלת להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט לתעבורה, שיפעל כחכמתו.

5.

על מנת לאפשר לו להגיש בקשה כאמור, מעוכב בזה ביצוע עונש המאסר עד ליום 12.5.2013. ככל שלא תינתן החלטה אחרת בבית המשפט לתעבורה, יתייצב למאסרו בתאריך הנ"ל בבימ"ר ניצן

עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על ה מערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם – לרבות לצורך טיפול בבעיותיו הרפואיות הנטענות – עם ענף אבחון ומיון של שב"ס.

הבקשה נדחית אפוא.