פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"פ
3444/03
בפני:
כבוד השופטת א' חיות
המבקש:
איאד משארקה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש: עו"ד ע'
אביטל
בשם המשיבה: עו"ד ד'
זכריה
החלטה
1.נגד המבקש הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירה של הסעת תושב אזור – עבירה לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: החוק). על-פי האמור בכתב האישום, הסיע המבקש, ביום 24.4.2002, תושב אזור, אשר שהה בישראל שלא כדין ובלא היתר שהייה.
המבקש הודה בעובדות כתב-האישום, במסגרת הסדר טיעון. בית משפט השלום באילת הרשיעו בעבירה שיוחסה לו, והורה לשירות המבחן להגיש תסקיר לצורך גזירת העונש. לאחר קבלת התסקיר, גזר בית המשפט על המבקש עונש של מאסר על-תנאי לתקופה של 4 חודשים וקנס בשיעור 2,000 ₪. כן חוייב המבקש לחתום על התחייבות בסך 10,000 ₪, לפיה לא יעבור עבירה על החוק במשך שנתיים.
2.המשיבה הגישה ערעור על קולת העונש ובית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד סגן הנשיא י' פלפל, והשופטים נ' הנדל ור' יפה-כ"ץ) קיבל את הערעור, והשית על המבקש עונש של 4 חודשי מאסר לריצוי בפועל. יתר רכיבי גזר-הדין נותרו בעינם.
3.המבקש עותר ליתן לו רשות לערער על חומרת העונש שנגזר עליו. הוא עומד על נסיבותיו האישיות, ומפנה לתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו, בו צויין בין היתר, כי מן "ההיבט הצר של הרתעתו האישית בלבד עונש מותנה משמעותי יהווה עבורו גורם ענישתי והרתעתי הולם". המבקש מציין עוד כי בעבר סייע לכוחות הביטחון וסבל מהתנכלות מצד גורמים עוינים.
4.דין הבקשה להידחות.
הטענות אותן מעלה המבקש בפנינו נטענו כולן בפני בית המשפט המחוזי, אשר הביאן בחשבון העונש. כלל הוא, כי אין בית משפט זה נוהג להתערב, ב"גלגול שלישי", בשאלות של חומרת העונש (בר"ע 2853/91
פלוני נ' מדינת ישראל, תק-על 91(3) 568).
מעבר לדרוש ייאמר, כי העונש שהטיל בית המשפט המחוזי איננו חורג מן המדיניות הנקוטה בכגון דא, עליה עמד בית משפט זה ברע"פ 5198/01 טלעת ח'טיב נ' מדינת ישראל , פ"ד נו(1) 769, בזו הלשון:
"דברו של המחוקק וקולם של הפיגועים מחייבים את בתי המשפט לאחוז היום באמות מידה עונשיות מחמירות יותר מאלה שבהן החזיקו, לפעמים, בעבר. דברים אמורים במעשי עבירה העלולים להוליד מעשי זוועה נוראים ועל התגובה העונשית להיות חמורה וקשה. אם לא עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו - ואפילו הוא אדם מן הישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהו - עונש מאסר לריצוי בפועל, בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות".
אשר על כן, הבקשה נדחית, בלא צורך בקבלת תגובת המשיבה.
המבקש יתייצב לריצוי עונשו במזכירות בית משפט השלום באילת, ביום 22.5.2003, בשעה 12:00.
ניתנה היום, ו' באייר תשס"ג
(8.5.03).
ש
ו פ ט ת