רע"פ 9145/03 מנשה מוסייל נ. מדינת ישראל

בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי (באר שבע) בע"פ 7170/03.

2.המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירה של העסקת עובד תושב אזור שלא כדין, עבירה כהגדרתה בסעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך 3,000 ש"ח. כן חויב המבקש לחתום על התחייבות כספית בסך 6,000 ש"ח שלא יעבור שוב עבירה על חוק הכניסה לישראל.

3.המדינה ערערה על קולת העונש, ובית-המשפט המחוזי בבאר-שבע קיבל את הערעור והוסיף על העונשים שנגזרו על המבקש עונש מאסר בפועל לתקופה של 45 יום שלא בעבודות שרות. טעם קבלת הערעור: הלכה שפסק בית-המשפט העליון ברע"פ 5198/01 טלעת ח'טיב נ' מדינת ישראל , פ"ד נו(1) 769, ובה נקבע כי בצוק העיתים יש להשתדל ולגזור על מי שעוברים עבירות כעבירה שהורשע בה העותר - עבירות הקשורות בחוק הכניסה בישראל ובשוהים בלתי חוקיים מן הרשות הפלסטינית - מאסר בפועל; והוא, כמובן, בכפיפות לנסיבותיו האישיות של העבריין. ובלשונו של בית-המשפט בפרשת ח'טיב (מפי השופט טירקל, 775-774):

... דברו של המחוקק וקולם של הפיגועים מחייבים את בתי המשפט לאחוז היום באמות-מידה עונשיות מחמירות יותר מאלה שבהן החזיקו, לפעמים, בעבר. דברים אמורים במעשי עבירה העלולים להוליד מעשי זוועה נוראים ועל התגובה העונשית להיות חמורה וקשה. אם אין עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו - ואפילו הוא אדם מן הישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהו - עונש מאסר לריצוי בפועל, בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות.

בית -המשפט המחוזי יישם הלכה זו, ולאחר שמצא כי לא נתקיימו במבקש נסיבות מיוחדות שיצדיקו סטייה מנורמת הענישה שנקבעה בפרשת ח'טיב , גזר עליו מאסר בפועל כפי שגזר.

4.המבקש אינו משלים עם עונש המאסר בפועל שנגזר עליו, ובקשתו היא כי יורשה לו לערער על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי. בבקשתו תוקף המבקש את ההלכה שנפסקה בפרשת ח'טיב . טוען הוא כי אל לו לבית-המשפט לכבול עצמו בעונשי מינימום, ומוסיף הוא וטוען כי ממילא נתקיימו בעניינו נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מהלכת ח'טיב .

5.דין הבקשה להידחות. ההלכה שנקבעה בפרשת ח'טיב נקבעה " כדי להבהיר מה רמת הענישה הראויה בעבירות מהסוג הנדון [עבירות על חוק הכניסה לישראל]" ( שם , 774), ובקובעו רמת ענישה מנחה לעבירות שכאלו - רמת ענישה הכפופה לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה - עשה בית-המשפט כסמכותו וכחובתו. יתר-על-כן: מאז נפסקה הלכת ח'טיב נוהגים בית-המשפט בדרך שנסללה, ולא נמצא לי טעם טוב להוסיף ולהידרש להלכה הפסוקה. ראו למשל: רע"פ 3444/03 משארקה נ' מדינת ישראל , לא פורסם; רע"פ 2278/03 אבו-אחמד נ' מדינת ישראל , לא פורסם; רע"פ 8577/01 רושרוש נ' מדינת ישראל , לא פורסם; רע"פ 866/02 שריף נ' מדינת ישראל , לא פורסם.

6.אשר ליישומה של הילכת ח'טיב על נסיבות העניין ולעונש שנגזר על המבקש: כידוע, טענות נגד חומרת העונש - או נגד קולתו - אינן מקימות עילה לקיום דיון בגלגול שלישי אלא במקרים נדירים ומיוחדים, ועניינו של המבקש אינו בא בגדר מקרים מיוחדים אלה. פסק-הדין שגזר על המבקש עונש מאסר עוסק בשאלה אישית וספציפית ולא בהלכה רחבה ובעלת השלכה על מקרים אחרים.

8.הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונש המאסר במשטרת אשקלון, ביום א', 16 בנובמבר 2003, עד השעה 10:00.

היום, י"ד בחשון תשס"ד (9.11.2003).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

03091450_G02.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il