רע"פ 6785/04 עבד אבו שנב נ. מדינת ישראל

1.חברת אבו שנב ושות' חברה לעבודות מתכת בע"מ (להלן: החברה ) והמבקש שהיה בעל מניותיה ושימש כמנהלה הפעיל הורשעו על פי הודאתם בגין אי הגשת 19 דו"חות לשלטונות מס ערך מוסף בתקופה שבין אוקטובר 1997 לפברואר 2000. בית משפט השלום בקריות (כבוד השופט א' מגן) גזר על המבקש עונש של 8 חודשי מאסר בפועל מתוכם חודשיים מאסר על תנאי שהופעל במצטבר, מאסר על תנאי וקנס כספי שהוטל עליו ועל החברה. ערעור שהגיש המבקש על גזר הדין התקבל בהסכמת המשיבה נוכח העובדה שבינתיים הגיש המבקש דו"חות וחלק ניכר מן החוב סולק. עונשו של המבקש הופחת, אפוא, ל- 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות. דא עקא, בביקורת שערכו שלטונות מס ערך מוסף התברר כי חלק מן הדו"חות התקופתיים שהגישו המבקש והחברה בגין התקופה שבין אוקטובר 1997 למרץ 2000 הינם דו"חות כוזבים. בשניים מהם דווח על הכנסה נמוכה בהרבה מזו שנתקבלה בפועל, ובשנים עשר דו"חות נוספים לא דווח על הכנסה על אף שבפועל נתקבלה הכנסה חייבת במס. בעקבות זאת הוגש כתב אישום נוסף כנגד המבקש וכנגד החברה (שבאותה העת כבר חדלה מלפעול) ובו הם הואשמו ב- 14 עבירות של מסירת דו"חות כוזבים. בית משפט השלום בקריות (כבוד השופט א' מגן) הרשיע את המבקש ואת החברה על פי הודאתם וגזר על המבקש 36 חודשי מאסר בפועל ו - 12 חודשי מאסר על תנאי, ואילו על החברה הושת קנס. בגזר הדין ציין בית המשפט את עברו של המבקש הכולל עבירות מס, ואת החומרה שבהגשת הדו"חות הכוזבים אשר הטעו את בית המשפט המחוזי והביאו להקלה בלתי מוצדקת בעונשו.

2.המבקש ערער על חומרת עונשו וטען כי העונש שהושת עליו חורג מרמת הענישה המקובלת בעבירות בהן הורשע ואינו מביא בחשבון את נסיבותיו האישיות. בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטים: מ' לינדשטראוס, ש' ברלינר וי' דר) קבע כי מעשיו השיטתיים של המבקש וההיקף הכספי הניכר של הסכומים שלא דווחו מצדיקים עונש חמור, אולם מאמציו לשלם חלק מחובו ונסיבותיו האישיות מצדיקים הקלה מסוימת בעונשו. לפיכך קיבל בית המשפט את הערעור, הפחית את עונש המאסר שנגזר על המבקש והעמידו על שלושים חודשי מאסר בפועל.

3.מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי בגדרה מלין המבקש על חומרת עונשו, ומבקש להקל בו עוד.

דין הבקשה להידחות.

ככלל טענות לעניין חומרת העונש בלבד אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור אלא במקרים חריגים ומיוחדים המצדיקים זאת (ראו: רע"פ 9145/03 מנשה מונסייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). המקרה שבפנינו אינו נמנה עם מקרים אלו ודי בטעם זה כדי לדחות את הבקשה. למעלה מן הדרוש אציין כי גם לגופם של דברים המעשים שבגינם הורשע המבקש חמורים ביותר ומצדיקים ענישה הולמת ומרתיעה. מסקנה זו יפה ביתר שאת נוכח העובדה שהדו"חות הכוזבים שהגיש המבקש הניעו את בית-המשפט להקל בעונשו בהליך הקודם שהתנהל נגדו. זאת ועוד: העונשים שנגזרו על המבקש בשני הליכים קודמים בגין עבירות מס לא הרתיעוהו מלשוב ולעבור עבירות מאותו סוג, ולפיכך נראה כי רק ענישה מחמירה יותר היא שתשיג את המטרה ההרתעתית בעניינו.

הבקשה נדחית.