החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 3484/00 בן ציון ג'רסי ואח' נ. רבקה גהסי

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסףבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף לאחר דחיית ערעור בבית המשפט העליון

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף שהוגשה כחודש לאחר מתן פסק הדין. נקבע כי המועד נמנה ממועד מתן פסק הדין, וכי פגרת הפסח וחופשה משפחתית של בא כוח המבקשים אינן מהוות טעם מיוחד להארכתו. הבקשה נדחתה והמבקשים חויבו בשכר טרחה.

העובדות

המבקשים ערערו לבית המשפט העליון, וזה דחה את הערעור בפסק דין קצר שניתן במעמד הצדדים ביום 9.4.00. הבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף הוגשה ביום 15.5.00 ונטען בה כי בא כוח המבקשים שהה בחופשה בחג הפסח ואין עורך דין נוסף במשרדו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת עתירה לדיון נוסף בהעדר טעם מיוחד כנדרש בתקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף?
  2. 2.האם מועד הגשת עתירה לדיון נוסף נמנה ממועד מתן פסק הדין או ממועד המצאתו?
  3. 3.האם פגרת חג הפסח מאריכה את מועד הגשת עתירה לדיון נוסף?

הלכות

  1. 1

    מועד הגשת עתירה לדיון נוסף נמנה ממועד מתן פסק הדין ולא ממועד המצאתו, והקפדה זו נובעת מאופיה הייחודי של ההליך.

    ״הווה אומר, מועד מתן פסק הדין, ולא מועד המצאתו הוא המועד הקובע״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    פגרת חג הפסח אינה מאריכה את מועד הגשת עתירה לדיון נוסף.

    ״אף פגרה, דוגמת פגרת הפסח אינה מאריכה מועד זה״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    חופשה משפחתית של בא כוח המבקשים אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף.

    ״אי לכך, אין החופשה המשפחתית (שמועדיה לא פורטו) מצמיחה טעם מיוחד להארכת מועד״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • דיון נוסף
  • טעם מיוחד
  • מועד מתן פסק הדין
  • פגרת הפסח
  • חופשה
  • עתירה לדיון נוסף
  • דיון נוסף אינו ערעור נוסף

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"א

3484/00

בפני:

כבוד הרשם אמיר זולטי

המ

בקשים

:

בן ציון ג'רסי ואח'

נגד

המשיבים

:

1.

רבקה גהסי

2.

ימימה (ברכה) ג'רסי (גהסי)

הוגש הליך

בשם

המבקש: עו"ד דב אטשטיין

בשם

המשיבות: עו"ד שלמה ארבל

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.

1.ביום 9.4.00 דחה בית המשפט העליון (כב' הנשיא וכב' השופטים י' אנגלרד וא' פרוקצ'יה) את ערעורם של המבקשים. בפסק הדין הקצר, שניתן במעמד הצדדים קבע בית המשפט העליון:

"בית המשפט ניתח בזהירות את העובדות ואין מקום להתערבותנו. איננו סבורים כי הבת השתתפה בעריכת הצוואה אך בכך שהעבירה את תוכן הצוואה לעורך הדין. נחה דעתנו כי משהוקראה הצוואה למנוח הוא היה מודע לתוכנה ואישר אותה."

2.ביום 15.5.00 הוגשה הבקשה שבפני (לטענת המבקשים שיגרו את הבקשה בפקסימיליה עוד ביום 1.5.00. טענה זו, כמו הבקשה כולה, אינה נתמכת בתצהיר או באישור על משלוח כאמור וממילא דומה שמשלוח מעין זה אינו עומד בהוראות תקנות 497א ו- 497ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-). בבקשה נטען, כי במהלך חג הפסח שהה בא כוח המבקשים עם בני משפחתו באילת, בחופשה שתוכננה זה מכבר ואשר ביטולה היה גורר הוצאות ניכרות. עוד נטען, כי הואיל ובא כוח המבקשים הוא עורך דין יחיד במשרדו, לא היה בנמצא מי שיכין את הבקשה במהלך התקופה הרלוונטית.

3.דין הבקשה להידחות. המועד להגשת עתירה לקיים דיון נוסף קבוע בתקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד1984-, הקובעת כדלקמן:

"העתירה תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין, אולם רשאי הרשם להאריך את המועד אם הראה העותר טעם מיוחד לכך"

הווה אומר, מועד מתן פסק הדין, ולא מועד המצאתו הוא המועד הקובע (בענייננו אין להבחנה זו נפקות של ממש נוכח קיצורו של פסק הדין והקראתו במעמד באי כח הצדדים - והשוו: בש"פ 8150/99 יעקב חביב נ' מיקרוסופט קורפוריישן , לא פורסם). זאת ועוד: אף פגרה, דוגמת פגרת הפסח אינה מאריכה מועד זה (וראו: בש"א 4719/93 HER MAJESTY THE QUEEN IN RIGHT OF

CANADA נ' ר. ריינהולד ואח' , פ"ד מז(5) 646). הקפדה יתרה זו על שמירת המועד להגשת עתירה לדיון נוסף נובעת מאופייה הייחודי של העתירה לדיון נוסף ומן העובדה שהיא מוגשת לאחר סיום הדיון בהליך על ידי בית המשפט העליון בהרכב של שלשה שופטים. (וראו: בש"א 6206/93 Her Majesty the Queen in Right of Canada נ' ריינהולד , לא פורסם; המ' 589/68 אנטוריה

נ' פיירמנס פנד חברה לביטוח בע"מ , פ"ד כב(2) 699, 700).

4.המבקשים לא הציגו טעם מיוחד להארכת המועד. פסק הדין (שהובא במלואו לעיל) הוקרא בפניהם ביום 9.4.00. ערב חג הפסח חל ביום 19.4.00. אפילו היה בא כח המבקשים שרוי בחופשה "במהלך חג הפסח" לא היה דבר שמנע ממנו להגיש את העתירה לדיון הנוסף קודם לכן. למצער, יכול היה להגיש בקשה להארכת המועד להגשת העתירה - ואפשר שבכך היה מביא את הבעיה לכלל פתרון (והשוו: בש"א 2108/99 עזבון המנוח סמואל נ' אלינא אוריאלי , לא פורסם). אי לכך, אין החופשה המשפחתית (שמועדיה לא פורטו) מצמיחה טעם מיוחד להארכת מועד. למעלה מן הצורך יצויין, כי עיון בפסק הדין נשוא העתירה ובעתירה שביקשו המבקשים להגיש מעלה כי על פני הדברים סיכויי העתירה היו קלושים ביותר. שכן "דיון נוסף אינו ערעור נוסף" (וראו: דנ"א 3940/97 קליין ליאור, קטין נ' ד"ר מלינה קנר , לא פורסם; דנ"פ 3489/93 יאיר אור נ' מדינת ישראל , לא פורסם).

הבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף נדחית איפוא. המבקשים יישאו בשכר טרחת עורך דינם של המשיבות בסך 1,500 ש"ח.

ניתנה היום, י"ט באב תש"ס

(20.8.00).

אמיר זולטי, רשם

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00034840.

O02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (7 תיקים)

  • בשא 3484/00
  • בשפ 8150/99
  • בשא 4719/93
  • בשא 6206/93
  • בשא 2108/99
  • דנא 3940/97
  • דנפ 3489/93

הלכות

  1. 1מועד הגשת עתירה לדיון נוסף נמנה ממועד מתן פסק הדין ולא ממועד המצאתו, והקפדה זו נובעת מאופיה הייחודי של ההליך.
  2. 2פגרת חג הפסח אינה מאריכה את מועד הגשת עתירה לדיון נוסף.
  3. 3חופשה משפחתית של בא כוח המבקשים אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף.