רע"פ 349-24 רע"פ 349-24

1.לפניי בקשה למתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט מ' כדורי) בעפ"ת 47849-12-23 מיום 31.12.2023, בגדרו נדחה ערעור המבקש על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (כבוד השופטת מ' שביט) בתת"ע 10432-06-23 מיום 03.12.2023, במסגרתו נדחתה בקשת המבקש לבטל את גזר דינו והכרעת דינו מיום 17.07.2023 – אשר ניתנו בהיעדר התייצבות.

הרקע לבקשה והבקשה

2.ביום 21.06.2023 הוגש נגד המבקש כתב אישום המייחס לו עבירה לפי תקנה 303(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, זאת על כך שביום 31.05.2023 נתפס המבקש בעודו נוהג ברכב שהוספה ללוחית הזיהוי שלו הספרה אפס.

3.המבקש לא התייצב לדיון שנקבע בעניינו ליום 17.07.2023 ולאחר שהוצג בפני בית המשפט אישור מסירת זימון למשפט כדין, הורשע המבקש במיוחס לו. בו ביום גזר בית משפט השלום לתעבורה בירושלים על המבקש קנס בסך 1,500 ש"ח, פסילת רישיון בפועל לתקופה של 14 ימים ופסילה על תנאי לתקופה של חודש, זאת למשך שנה.

4.ביום 29.11.2023 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים בטענה כי ביום המעשה נהג ברכב של מכר, וכי לא התייצב לדיון מחמת בלבול, זאת על אף שהזימון הומצא לידיו כדין (להלן: בקשת הביטול).

5.ביום 03.12.2023 דחה בית משפט השלום לתעבורה את בקשת הביטול, זאת בשים לב לכך שהמבקש הודה כי הזימון הומצא כדין ובהיעדר חשש מעיוות דין – מקום בו, הלכה למעשה, המבקש לא כפר במיוחס לו.

6.נגד החלטה זו הגיש המבקש ערעור לפני בית משפט קמא. בהודעת הערעור שהגיש ובהשלמת הטיעון בעל פה מיקד המבקש את טענותיו בחשש מעיוות דין וכן הוסיף כי הוא "כופר באישום כלל וכלל".

7.ביום 31.12.2023 קיים בית משפט קמא דיון בערעור. בו ביום ניתן פסק דינו שדחה את הערעור, תוך שהוטעם, כי המבקש לא פירט בערעורו "כל טענה מבוססת ולא הוצגה ראיה שיש בה ללמד על קיומו של פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה". לבקשתו, התיר לו בית משפט קמא להפקיד את רישיונו בבית משפט השלום לתעבורה עד ליום 10.01.2024.

8.הבקשה שלפניי הוגשה היום, 10.01.2024 – הוא המועד שנקבע לבקשת המבקש להפקדת רישיונו. בבקשה זו, טען המבקש, לראשונה, כי לוחית הזיהוי של הרכב תואמת את מספר הרכב הרשום במסוף המשטרתי. לצד זאת, המבקש הודה כי פסק דינו של בית משפט קמא "נכון מבחינת ההלכה המשפטית", אך הוסיף כי הוא מסב לו עיוות דין, בשים לב לאמור לעיל.

9.יחד עם הבקשה שלפניי הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע הפסילה בפועל, אשר כאמור לעיל, עוכבה לבקשתו עד היום, 10.01.2024.

דיון והכרעה

10.דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע.

11.הלכה היא עמנו כי רשות ערעור ב'גלגול שלישי' תינתן אך ורק במקרים חריגים בהם הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים או כאשר מתעורר חשש לעיוות דין או אי צדק חמור (ראו, מני רבים: רע"פ 108/24 אבו סרחאן נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (08.01.2024)).

12.הבקשה שלפניי אינה מציגה כל טעם שכזה. כאמור, המבקש לא התייצב לדיון שהתקיים בעניינו בבית משפט השלום לתעבורה ולא הציג כל טעם מוצדק לכך. בבקשת הביטול שהגיש לבית משפט השלום לתעבורה המבקש לא כפר בעובדות האישום, וכפירתו בערעורו לפני בית משפט קמא – הייתה כללית וסתומה. רק בבקשה שלפניי הציג המבקש את 'קו הגנתו'.

עניינו של המבקש, אפוא, אינו מקים כל חשש מפני עיוות דין המצדיק את התערבות בית משפט זה ב'גלגול שלישי'.

13.בשולי הדברים, אזכיר את שנזדמן לי להעיר אך לאחרונה:

"לא אחת, מונחות לפניי שופטי בית משפט זה בקשות רשות לערער לפי סימן ד׳1 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל״ד-1974, ב׳רגע האחרון׳, לפעמים ממש ב׳דקה התשעים׳. במה שעלול להצטייר, לכאורה, כניסיון להציב את בית המשפט בפני סד זמנים שיחייב את דחיית מועד ריצוי עונשו של המבקש, כדי לדון באופן ממצה בבקשתו. אך זאת יידע כל מבקש שפועל כך – לא בנקל יידחה מועד ריצוי עונשו אך בשל הגשת בקשת רשות לערער. שהרי מדובר בחריג לכלל; ביוצא הדופן; במצב דברים שסותר האינטרס הציבורי המשמעותי התומך בריצוי מיידי של עונשים. הדברים נכונים מכוח קל וחומר ב׳גלגול שלישי׳. כל הפועל בדרך זו – צפוי להתבדות" (רע"פ 7578/23 פלוני נ' מדינת ישראל (03.11.2023)).

דבריי אלו מקבלים אך משנה תוקף בענייננו מקום בו המבקש הגיש את בקשת רשות הערעור ועמה את הבקשה לעיכוב ביצוע – רק ביום שנקבע, לבקשתו, לביצוע גזר הדין.

14.סוף דבר: בקשת רשות הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע נדחות בזאת.