רע"פ 35/08 מרים פרושינובסקי נ. יצחק ביטון

1.

בית-המשפט לתעבורה בירושלים הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו, בנהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה תקף וללא פוליסת ביטוח ברת-תוקף, עבירות לפי סעיפים 67 ו-10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 וסעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970. בעקבות הרשעתו, נגזרו למבקש 12 חודשי מאסר ו-18 חודשי מאסר על תנאי. כן הופעל, בחופף, עונש מאסר על תנאי בן 10 חודשים.

2.

המבקש הביא את השגותיו כנגד גזר-הדין לפני בית-המשפט המחוזי, שם טען כי נכון היה להאריך את תוקפו של המאסר המותנה ולהימנע מהשתתו של מאסר נוסף. עוד נטען, כי בגופו של המבקש נתגלה נגיף

ה- HIV , ואף עניין זה הצדיק הקלה בעונש. בית-המשפט המחוזי דחה את הערעור, אף שהמשיבה הסכימה להעמיד את עונש המאסר בו ישא המבקש על עשרה חודשים בלבד. נקבע, כי נוכח עברו התעבורתי המכביד, הכולל 27 הרשעות קודמות, וביניהן גם מספר רב של הרשעות בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, אין מקום לשנות מן העונש. מכאן בקשת רשות הערעור, בה נטען כי היה מקום להקל בעונשו של המבקש נוכח הסכמת המשיבה.

3.

דין הבקשה להידחות. הרשות לערער יוחדה למקרים יוצאי דופן המעוררים סוגיה בעלת חשיבות עקרונית לה נודעת השלכה על קהל רחב של מתדיינים, ולא כזו היא הבקשה שבפני, שבמרכזה העתירה לבחון בשלישית את סוגיית העונש שנגזר למבקש ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982) ; רע"פ 7340/07 נסטרוב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 6.9.07)). יתרה מכך, מאמצע שנת 1999 ועד לתחילת שנת 2005, נפסל רישיונו של המבקש לא פחות מתשע פעמים. חרף זאת, וכשמאסר על תנאי מרחף מעל לראשו, נמצא המבקש באמצע שנת 2006 נוהג פעם נוספת בזמן פסילה. עובדה זו יש בה ללמד כי המבקש מתקשה ללמוד את לקחו, ולמעשה מדובר במי שככל הנראה אינו רואה עצמו נתון למוראו של החוק. במצב זה לא קמה עילה להביא את עניינו של המבקש בפני ערכאה שלישית, ומכאן החלטתי לדחות את הבקשה.