פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
רע"פ
3538/01
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופטת ד' ביניש
המבקש:
אבו
האני מייק
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
בקשת
רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 16.4.01
בע"פ
70910/00 שניתן על ידי כבוד השופטים:
ד'
ברלינר, י' שטופמן, ז' כספי
תאריך הישיבה:
כ'
באדר התשס"ב
(
04.03.02
)
בשם
המבקש:
עו"ד קבלר בנצי
בשם המשיבה: עו"ד מיכאל קרשן
בשם
שירות המבחן: גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופטת ט' שטרסברג-כהן:
זוהי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לערעורים בערעור על פסק-דינו של בית משפט השלום. המערער הורשע ב3- עבירות של לקיחת שוחד, בעבירה של קשירת קשר לפשע ועבירה של מרמה והפרת אמונים. הוא נדון לעונש מאסר בפועל של 8 חודשים, ל12- חודשי על תנאי מאסר על תנאי ולקנס כספי שהופחת על ידי בית המשפט המחוזי.
עניינה של הבקשה הוא חומרת העונש. הבקשה מתמקדת בעונש המאסר בפועל. הבקשה נסמכת על שלוש טענות מרכזיות: אחידות הענישה; לא היה מקום להטיל עונש של מאסר מלכתחילה ואין חובה להטיל כזה; נסיבות אישיות.
לא מצאנו באף אחת מן הטענות הנ"ל עילה למתן רשות ערעור לערכאה זו ב"גלגול שלישי".
אחידות הענישה אינה שיקול בלעדי גם אם זהו עקרון חשוב שעל בית המשפט לתת עליו את הדעת. בית משפט השלום שקל שיקול זה והבהיר את ההבדלים בין המבקש שנדון ל8- חודשי מאסר בפועל לבין אחר שנדון ל9- חודשי מאסר בפועל.
אשר לעונש המאסר, אין חולק כי עונש המאסר אינו עונש חובה בעבירות בהן הורשע המבקש אלא שנקבע על ידינו לא אחת כי כעניין שבמדיניות זהו העונש ההולם לעבירות אלה (3 עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים).
אשר לנסיבות האישיות, אלה נלקחו בחשבון בערכאת הערעור וגם אם הנסיבות האישיות החמירו מאז, עדיין אין בהן כדי להצדיק מתן רשות ערעור לערכאה זו, כאשר מדובר בעונש שאינו חמור כלל ועיקר.
הערעור נדחה.
ניתן היום, כ' באדר תשס"ב (4.3.02).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
החלטה
בהסכמה, המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 7.4.02 עד השעה 12:00, במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.
הערבויות שהופקדו, תעמודנה בעינן.
ניתנה היום, כ' באדר תשס"ב (4.3.02).
ש ו פ ט ת ש
ו פ ט ת ש ו פ ט ת