רע"פ 3804/08 שושנה מאירס נ. מדינת ישראל

המבקשת הועמדה לדין בבית משפט השלום בירושלים (פ 1970/07) בגין עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); ועבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

על פי המתואר הכתב האישום המתוקן, ביום 5.3.2007 בשעה 02:30 לערך, חבטה המבקשת, בהיותה שתויה, בראשו של שוטר עם בקבוק זכוכית. כתוצאה מהמכה נגרם לשוטר חתך והוא נזקק לתפרים. משנעצרה על ידי המשטרה, הזדהתה המבקשת בשם בדוי והציגה עצמה כחיה מדמוני.

ביום 18.4.2007 במסגרת הסדר טיעון, תוקן כתב האישום בין היתר על ידי שינוי סעיף האישום בגין תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לאישום בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 334 בצירוף סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין. המבקשת הודתה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום המתוקן. ביום 18.4.2007 הורה בית משפט השלום (כבוד השופט ח' לי-רן ) על עריכת תסקיר מטעם שירות המבחן בעניינה.

ביום 25.9.2007 בחר בית המשפט שלא להרשיע את המבקשת בגין מעשיה לאור גילה הצעיר והתרשמותו שהמעצר אותו חוותה לאחר ביצוע המעשה נשוא כתב האישום, היווה הלכה למעשה עונש חמור עבורה, אף שלא זו הייתה מטרתו. לפיכך, הטיל עליה בית המשפט עונש של 250 שעות שירות למען הציבור; צו מבחן למשך שנה תחת פיקוח שירות המבחן; ופיצוי בסך 3,000 ש"ח שישולם לשוטר המותקף על ידי המבקשת.

על פסק דינו של בית משפט השלום ערערה המשיבה לבית המשפט המחוזי בירושלים (ע"פ 40660/07) בטענה כי בית המשפט קמא טעה משלא הרשיע את המבקשת, וכן כי העונש שהוטל עליה אינו תואם את חומרת מעשיה.

ביום 21.2.2008 קיבל בית המשפט (כבוד הנשיאה מ' ארד , כבוד סגן הנשיאה ד' חשין וכבוד השופט י' עדיאל ) את הערעור והרשיע את המבקשת בעבירות נשוא כתב האישום המתוקן. בית המשפט מצא שאין נסיבות המצדיקות הימנעות מהרשעת המבקשת לאור חומרת מעשיה ועברה הפלילי, זאת בניגוד לעמדת שירות המבחן בתסקיר המשלים שנערך בעניינה ביום 18.2.2008. עוד קבע בית המשפט כי הממונה על עבודות שירות יבחן את התאמת המבקשת לביצוע עבודות שירות.

ביום 3.4.2008 גזר בית המשפט המחוזי על המבקשת מאסר בפועל של שישה חודשים שירוצה בעבודות שירות. בו בעת, השאיר בית המשפט על כנם את הפיצוי הכספי וצו המבחן שהוטלו על המבקשת על ידי בית משפט השלום.

מכאן הבקשה למתן רשות הערעור שלפניי, בגדרה טוענת המבקשת כי ישנו פער משמעותי בין העונש שגזרה עליה הערכאה הדיונית לבין העונש שנגזר עליה על ידי ערכאת הערעור; וכן שישנו פער משמעותי בין המלצת התסקיר המשלים מאת שירות המבחן להימנע מהרשעת המבקשת, לבין גזר דינה בבית המשפט המחוזי. לדידה, יש בפערים אלו עילה לביטול הרשעתה. בנוסף, טוענת המבקשת כי נסיבותיה האישיות מצדיקות הקלה בעונשה, אף אם הרשעתה תעמוד.

בד בבד עם הגשת הבקשה הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות.

עניינה של המבקשת כבר נדון בפני שתי ערכאות שונות. ככלל, הלכה היא, כי רשות ערעור לדיון בגלגול שלישי, ניתנת במשורה באותם מקרים חריגים אשר מעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית וציבורית החורגת מעניינם הפרטי של בעלי הדין. במקרה שבפניי, חרף טענות המבקשת, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית, אשר תצדיק דיון בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123(1982)).

יתרה מכן, הלכה היא כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 11.12.1997)). בנסיבות המקרה, לא מצאתי כל סטייה שכזו מנורמת הענישה המקובלת בעבירות אותן ביצעה המבקשת. מסיבות אלו בלבד, דין הבקשה להידחות.

אף לגופו של עניין, דין הבקשה להדחות. המעשה אותו ביצעה המבקשת הינו אלים וחמור, ולא הוכח לפני בית המשפט שהרשעת המבקשת בגינו תפגע בשיקומה באופן דרסטי. אמנם, לפני בית משפט המחוזי עמדה המלצת שירות המבחן להטיל על המבקשת עונש של שירות למען הציבור אך בסופו של יום, ולאחר ששקל את כל השיקולים הרלוונטיים הגיע למסקנה, כי יש מקום להשית על המבקשת עונש של מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות. במקום אחר ציינתי כי:

"האמור בתסקיר שירות המבחן הינו בגדר המלצה בלבד, ועל בית-המשפט לאזן בין ההמלצה לבין שיקולים אחרים העומדים בבסיס מטרתה של הענישה הפלילי." (ראו רע"פ 843/07 אבו-גאנם נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.2.2007)).

במקרה זה, ערכאת הערעור עמדה על כך שאין זו הפעם הראשונה שהמבקשת מבצעת מעשים כגון דא, והגישה המקלה שנקט כלפיה בית המשפט לנוער בעבר פורשה על ידה כהכשר להתנהגותה העבריינית. בענייננו, לאור העבירות בהן הורשעה המבקשת ועברה הפלילי הנני סבור כי העונש שהוטל עליה הולם וראוי. נוסף לזאת, הפער שנוצר בין גזרי הדין של שתי הערכאות הקודמות אינו פער יוצא דופן או חריג המצדיק את התערבות בית משפט זה.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

החלטתי מיום 28.4.2008 בעניין עיכוב ביצוע עונש המאסר בעבודות שירות מבוטלת.

על המבקשת להתייצב ביום 23.11.2008, בשעה 08:00, לפני הממונה על עבודות שירות במפקדת מחוז מרכז, יחידת עבודות השירות, רמלה, לשם תחילת ריצוי עונשה.