פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
3953/14 - א'
לפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקש:
ציון לוי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי
חיפה (כב' השופטים: ע'
גרשון, ס' ג'יוסי, ו-ח' שרעבי) מתאריך 29.05.2014 ב-עפ"ג 41318-03-14
בשם המבקש:
עו"ד רונן בנדל
החלטה
1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (כב' השופטים: ע' גרשון , ס' ג'יוסי , ו- ח' שרעבי ) מתאריך 29.05.2014 ב-עפ"ג 41318-03-14 , בגדרו התקבל ערעורה של המשיבה על גזר דינו של בית משפט השלום הנכבד בחיפה (כב' השופט ז' פלאח ) ב-ת"פ 2252-07-12.
להלן אביא הנתונים הדרושים להכרעה.
2.
המבקש הורשע, על פי הודאתו, בבית משפט השלום בניסיון התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע עבירה (עבירה לפי סעיפים 406(ב), 25 ו-29 ל חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) ), בקשירת קשר לפשע (עבירה לפי סעיף 499(א)(1) ו-29(א)
ל חוק העונשין, התשל"ז-1977 ) ובהיזק לרכוש במזיד (עבירה לפי סעיף 452 ו-29(א)
ל חוק העונשין, התשל"ז-1977 ).
3.
בית המשפט השלום הנכבד השית על המבקש את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות ו-6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים (כאשר התנאי הוא שהמבקש לא יעבור בתקופה זו עבירה בה הורשע בתיק זה.
4.
המשיבה ערערה על קולת העונש. בית המשפט המחוזי בחיפה הנכבד, קיבל את ערעורה של המשיבה, האריך את תקופת המאסר בפועל שהוטלה על המבקש – ל-10 חודשים והותיר את עונש המאסר על תנאי שהושת על המבקש על כנו.
פסק דין זה הוא נושא הבקשה לקבלת רשות ערעור.
טענות המבקש
5.
בא-כח המבקש מלא טענות כרימון שרובן נוגעות לאופן התנהלותה של המשיבה בהגשת הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע עונשו של המבקש, בפני בית המשפט המחוזי הנכבד. בנוסף לכך משיג בא-כח המבקש על חומרת העונש שהוטל על המבקש בבית המשפט המחוזי הנכבד , תוך שהוא סומך ידיו על גזר דינו של בית המשפט השלום הנכבד, שלטענתו, איזן בצורה הראויה את השיקולים הרלוונטיים במכלול.
דיון והכרעה
6.
לאחר שבחנתי את טענותיו של המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות . אביא את נימוקי לקביעה זו מיד בסמוך.
7.
הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תנתן רק במקרים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית, החורגת מעניינם של הצדדים הישירים להליך (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"פ 4515/07 אבו שנב נ' מדינת ישראל (17.10.2007)), או במקרים שמתגלה בהם אי-צדק בולט, או מתעורר חשש כי נגרם למבקש עיוות-דין (עיינו: רע"פ 2222/ 13 חיחיאשווילי נ' מדינת ישראל (2.5.2013)). זאת ועוד: במקרים שבהם הבקשה מתייחסת רק לחומרת העונש, ההלכה היא שרשות ערעור תינתן רק במקרים נדירים במיוחד, שבהם ניכרת סטייה משמעותית ממדיניות הענישה המקובלת, או הראויה, בהתאם לנסיבות העניין (ראו למשל: רע"פ 3929/09 דהן נ' מדינת ישראל
(16.08.2009)).
8.
על אף שהמבקש ניסה לשוות לטענותיו נופך החורג מעניינו הפרטני, למעשה כל טענותיו של המבקש נוגעות אך ורק לעניינו האישי ואין בהן חשיבות משפטית החורגת מעניינו שלו. כך גם לא מצאתי כי בהתערבותו של בית המשפט המחוזי הנכבד יש משום סטייה ניכרת ממדיניות הענישה הראויה. באשר לטענות המבקש כנגד התנהלות המשיבה, הרי שאין בפגמים שנפלו בהגשת הערעור ובבקשה לעיכוב ביצוע כדי לשנות מהתוצאה אליה הגיע בית המשפט קמא הנכבד.
9.
נמצא כי טענותיו של המבקש אינן מגלות עילה לדיון ב"גלגול שלישי" בפני בית משפט זה.
הבקשה נדחית אפוא . נוכח פרק הזמן הקצר שניתן למבקש ממועד מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי הנכבד ועד למועד התייצבותו – ניתנת למבקש ארכה להתארגנות. המבקש יתייצב לריצוי עונש המאסר שנגזר עליו
בתאריך 15.06.14 עד לשעה 8:30, בבימ"ר קישון או במקום אחר על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות, או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, טלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.
ניתנה היום, ז' בסיון התשע"ד (5.6.2014).
ש ו פ ט