רע"פ 4309/13 סאמי בלעום נ. מדינת ישראל

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים ו' מרוז , ק' רג'יניאנו ו א' מקובר ), שדחה ערעור שהגיש המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בכפר-סבא (כב' השופטת ד' מרשק-מרום ) שבו הוטל על המבקש עונש של עשרה חודשי מאסר וכן מאסר מותנה, פיצוי וקנס.

1.

בית משפט השלום (כב' השופטת ד' מרשק-מרום ) הרשיע את המבקש על יסוד הודאתו בעבירות של כניסה והתפרצות למקום מגורים וגניבה; וכן בהחזקת אבזר של נשק ותחמושת. על-פי עובדות כתב האישום, בחודש אוקטובר 2011 התפרץ המבקש לבית ביישוב יד-חנה לאחר שפתח את חלון הבית באמצעות מברג, וגנב ממנו משחזה ומקדחה. בנוסף, בחיפוש שבוצע בביתו של המבקש בחודש דצמבר אותה שנה נמצאו מחסנית נשק ושישה כדורי תחמושת. בגזר הדין עמד בית המשפט על תסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו של המבקש, ומהם עולה כי בעברו של המבקש הרשעה אחת בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית משנת 2001, שבגינה הוטל עליו עונש מאסר מותנה. בתסקיר הראשון שהוגש בעניינו של המבקש לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית, משום שהמבקש כשל בבדיקת פתע שנערכה לו לאיתור סמים לאחר שהצהיר כי איננו משתמש עוד בסמים. חרף זאת, ניתנה למבקש הזדמנות נוספת לשתף פעולה עם שירות המבחן והדיון בעניינו נדחה לצורך הגשת תסקיר משלים. בתסקיר זה ציינה קצינת המבחן כי התרשמותה היא כי המבקש הגיע לפגישה כשהוא תחת השפעת סמים. עוד צוין כי המבקש מסר ארבע בדיקות שתן, שבשלוש מהן נמצאו שרידי קריאטנין במינון נמוך. משכך, חזר שירות המבחן על עמדתו. בגזר הדין עמד בית המשפט על נסיבות ביצוע העבירות ועל חומרתן, וכן על תסקירי שירות המבחן האמורים. בצד זאת, הביא בית המשפט בחשבון את מצבו הרפואי והמשפחתי של המבקש, ואת התקופה הממושכת שבה שהה בתנאים מגבילים. נוכח כל אלה נגזרו על המבקש עשרה חודשי מאסר לריצוי בפועל; מאסר על תנאי בתנאים שפורטו בגזר הדין; פיצוי למתלונן בסך 2,000 ש"ח; וקנס בסך 2,000 ש"ח.

2.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים ו' מרוז , ק' רג'יניאנו ו א' מקובר ) דחה ערעור שהגיש המבקש על חומרת העונש. בית המשפט ציין כי לא מצא מקום להפנות את המבקש לתסקיר משלים כפי שביקש בא-כוחו, וזאת על רקע הזלזול שהפגין המבקש ביד שהושטה כלפיו. לגופו של עניין נקבע כי העונש שהושת על המבקש מצוי במתחם הסבירות ועולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה, ובנסיבות אלה לא התערב בית המשפט בגזר הדין.

3.

מכאן הבקשה שלפניי, המכוונת לחומרת העונש שנגזר על המבקש. בד בבד עם הגשת בקשה זו, הגיש המבקש גם בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. המבקש טוען כי בדיקת השתן האחרונה שאליה הופנה נמצאה נקייה, דבר המלמד על התחלתו של תהליך גמילה. כן גורס המבקש כי לאחרונה פנה למוסד גמילה סגור ולהליך שיקומי שבמסגרתו נערכות לו בדיקות שתן שבועיות. לדברי המבקש, בגזר הדין לא ניתן משקל מספק למצבו הרפואי שנגרם כתוצאה מתאונת דרכים קשה שעבר – אשר לשיטתו ייתכן שהוא שהוביל למעורבותו בעבירות נושא התיק ולשימוש בסם, נוכח כך שנגרמה לו פגיעה ביכולת החשיבה, בתכנון ובהסקת מסקנות. לבסוף עמד המבקש על כך שלא נשא בעונש מאסר בעבר, וכי בפרשה זו עסקינן בעבירת התפרצות יחידה ובעבירת החזקת אבזר נשק שחומרתה מצויה ברף הנמוך.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. הלכה היא כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (רע"פ 4156/13 בוחניק נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (12.6.2013)). לא מצאתי כי העונש שהוטל על המבקש חריג לחומרה או מבטא סטייה ניכרת כאמור. זאת ועוד: כעולה מפרוטוקולי הדיונים בערכאות דלמטה, מצבו הרפואי של המבקש היה ידוע הן לבית המשפט המחוזי הן לבית משפט השלום, והדבר אף היווה שיקול לקולה בעת גזירת הדין. מן המסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה אף עולה כי המבקש הוא "בחור עצמאי הדואג לסדר יומו, מתמצא בצורה מלאה במקום, בזמן, בעצמו ובסיטואציה". בנסיבות אלה לא ראיתי עילה לדיון ב"גלגול שלישי".

בשולי הדברים אעיר כי יש לברך על הרצון שמביע כעת המבקש להשתקם ולהיגמל מן השימוש בסמים. הדרך פתוחה בפניו לעשות כן, בין במהלך מאסרו (בכפוף לנהלים הקיימים) בין לאחר מכן; והנחתי היא כי הגורמים הרלוונטיים יפעלו לסייע לו בעניין.

הבקשה נדחית אפוא, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע העונש שנלוותה לה. המבקש יתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו, בתנאים ובמועד שעליו הורה בית המשפט המחוזי בפסק דינו.