פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
4682/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
גסאן מחאג'נה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי בחיפה, בע"פ 15831-12-09, מיום 10.6.2010, שניתן על ידי
השופטים: רון שפירא, אלכס קיסרי, תמר נתנאל שרון
בשם המבקש:
עו"ד זכי כמאל
החלטה
1.
המבקש הורשע לפי הודאתו בעבירות של אי-הגשת דו"חות תקופתיים למס ערך מוסף. בעקבות כך הוא נדון לשמונה חודשי מאסר, שבעה חודשים מאסר על-תנאי, וקנס בסך 60,000 ש"ח. בגדרו של ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי עתר המבקש ליתן לו שהות לשלם את חובותיו לפני מתן פסק הדין. שהות כאמור ניתנה, ובידי המבקש עלה להסדיר את חובותיו במלואם. בפסק-דינו ציין בית-המשפט המחוזי כי יש אמנם ליתן משקל לעובדה זו, אולם אין בכך כדי להוות שיקול מכריע מול חומרת העבירות, והצורך בתגובה עונשית הולמת. בתוך כך נשללו גם טענות המבקש כי יש להקל בעונשו נוכח מצבו הבריאותי, אולם לבסוף הוחלט להעמיד את העונש על שישה חודשי מאסר – לנשיאה מאחורי סורג ובריח.
2.
בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. לגישתו, עניינו מעורר שאלות עקרוניות בדבר השיקולים המנחים בענישתם של מבצעי עבירות בתחום המסים, בייחוד לאחר שתיקנו את הנזק הכלכלי שגרמו לקופת המדינה. עוד מדגיש המבקש, כי מאחר ומדובר בעבירות כלכליות במהותן, יש להתמודד עמן על-ידי עידוד העבריינים לשלם את חובותיהם, ולא בדרך שלך שלילת חירותם.
3.
דין הבקשה להידחות. חרף ניסיון המבקש לשוות לבקשתו אופי כללי ועקרוני, מטרתה היא בחינת העונש בידי ערכאה נוספת, ולכך אין בידי להיעתר נוכח ההלכה הנוהגת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 130 (1982)). גם לגופם של דברים אין ממש בטענות המבקש, באשר לא גיליתי בעונש סטייה, מקל וחומר סטייה יתרה, מרמת הענישה המקובלת בעבירות מסוג זה בהן יש ליתן משקל נכבד לשיקולי הרתעה (ע"פ 2407/05 מן נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 11.7.05)).
אי לכך, הבקשה נדחית, והמבקש יתייצב לשאת במאסרו במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה, ביום ט"ו בתמוז התש"ע (27.6.2010), עד לשעה 10:00.
ניתנה היום, ח' בתמוז התש"ע (20.06.2010).
ש ו פ ט