החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 4844/98 משה לזר נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תעבורה · נהיגה ברשלנות בתנאי כביש קשים - בלימת חירום והחלקהבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בערעור פלילי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של נהג רכב מסחרי שאיבד שליטה ברכבו והתהפך בתנאי גשם וברד. נקבע כי השאלה אם נהג ברשלנות היא שאלה עובדתית גרידא שאינה מצדיקה רשות ערעור בערכאה שלישית. הבקשה נדחתה.

העובדות

המבקש, נהג רכב מסחרי, איבד את השליטה ברכבו והתהפך, וכתוצאה מכך נחבלו שני נוסעים והמבקש עצמו. הוא הורשע בעבירות לפי תקנות התעבורה ונגזר עליו עונש של פסילה, קנס ופסילה על תנאי. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו, וההליך הגיע לבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם נהג שאיבד שליטה ברכבו בתנאי גשם וברד נהג ברשלנות כשנקט בבלימת חירום שגרמה להחלקה?
  2. 2.האם מדובר בשאלה עובדתית גרידא המצדיקה מתן רשות ערעור בערכאה שלישית?

הלכות

  1. 1

    על נהג מוטלת החובה לנהוג בהתאם לתנאים בהם הוא נתקל בדרכו, ועליו לשקול מצב הכביש ומזג האוויר.

    ״זהירות - משמע נהיגה בהתאם לתנאים בהם נתקל הנהג בדרכו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    השאלה האם נהג התרשל היא שאלה עובדתית גרידא שאינה מעוררת סוגיה ציבורית, חוקתית או משפטית מיוחדת המצדיקה רשות ערעור בערכאה שלישית.

    ״נחה דעתי כי אין מתעוררות בבקשה סוגיות בעלות חשיבות ציבורית, חוקתית או משפטית מיוחדת המצדיקות מתן רשות ערעור״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תעבורה
  • רשלנות
  • בלימת חירום
  • תנאי כביש קשים
  • גשם וברד
  • רשות ערעור
  • שאלה עובדתית
  • זהירות
  • נהיגה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"פ

4844/98

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

המבקש

:

משה

לזר

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק

דינו של בית המשפט

המחוזי

בירושלים בע"פ 1626/98 מיום 23.6.98

שניתן

על ידי כבוד השופט משה גל

בשם

המבקש: עו"ד אסף שמיר

בשם

המשיבה: עו"ד רבקה לוי גולדברג

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט מ. גל) מיום 23.6.98, בע"פ 1626/98.

1.המבקש, נהג רכב מסחרי, איבד את השליטה ברכבו והתהפך. כתוצאה, נחבלו שני נוסעים והמבקש עצמו. המבקש הורשע בבית המשפט השלום לתעבורה בירושלים (השופט י. ריבלין) בביצוע עבירות לפי תקנה 21(ג) ולפי תקנה 40(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א1961-. העונש שנגזר עליו הוא פסילת רשיון הנהיגה ל- 15 יום, קנס כספי בסך של 1,000 ש"ח וחודשיים פסילת רשיון על תנאי, למשך שנתיים. בפסק דינו קבע בית המשפט כי הנאשם החליק עם כלי הרכב בו נהג משום שנאלץ לבלום וכי הבלימה מקורה באי נקיטת אמצעי זהירות, על אף שהמבקש היה מודע לתנאי הכביש הקשים (גשם וברד).

2.המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים בטענה כי יש לראותו כמי שטעה בהפעלת שיקול הדעת וכי אין לראותו כחורג "מהנורמה ההתנהגותית הנדרשת מאדם מן הישוב". בית המשפט המחוזי (השופט מ. גל) דחה את הערעור וקבע כי המבקש לא נקט אמצעים סבירים כדי להימנע מבלימת חירום, דבר שגרם להחלקת כלי הרכב. בכך, הסכים בית המשפט המחוזי עם מסקנתו של בית המשפט השלום כי במקרה זה מדובר ברשלנות. עונשו של המערער לא נשקל על-ידי בית המשפט המחוזי, בשל העדר ערעור על העונש.

3.המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. בבקשתו טוען המבקש כי המדובר בטעות סבירה אשר בנסיבות העניין כל אדם מן הישוב היה יכול לעשותה, בשעת חירום, ואין בה כל חריגה מההתנהגות הנורמטיבית הנצפית או הנדרשת או המבוצעת מאדם.

4.בתגובתה, טוענת המשיבה כי לשון תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, התשכ"א1961- מחייבת נהג כלי רכב, הנוהג בתנאי כביש קשים (גשם וברד) "בהתחשב בכל הנסיבות" "ובמצב הדרך" לנקוט אמצעים אשר יאפשרו לו "עצירה נוחה ובטוחה". המשיבה מצטטת מדברי כב' השופט ד. לוין ב- רע"פ 3009/94 יוסף ביטה נ' מדינת ישראל , (לא פורסם):

"על כל נהג מוטלת החובה לנהוג בזהירות. זהירות - משמע נהיגה בהתאם לתנאים בהם נתקל הנהג בדרכו . עליו לשאול את עצמו - מהו מצב הכביש; רוחב השוליים, טיב הדרך, מספר הנתיבים, האם הכביש ישר או מפותל, האם ישנם כתמי שמן על הכביש או כל דבר אחר העשוי להוות מכשול. מצב מזג האוויר: האם גשום, והאם סוער? מצב הראות בהירה או מעורפלת וכד'" (ההדגשה במקור, עמ' 7-8 לפס"ד).

5.פסק הדין שניתן בעניין יוסף ביטה נ' מ"י , לעיל, מבהיר היטב את חובותיו של נהג הרכב; ולאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה וביתר המסמכים שבפני, הגעתי לכלל מסקנה כי השאלה המצויה על הפרק הנה שאלה עובדתית גרידא העוסקת בהבהרה האם (בהתאם להלכה שהובאה לעיל), נהג המבקש ברשלנות או לא. לפיכך, נחה דעתי כי אין מתעוררות בבקשה סוגיות בעלות חשיבות ציבורית, חוקתית או משפטית מיוחדת המצדיקות מתן רשות ערעור בערכאה שלישית (לעניין זה ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123).

6. הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ד באלול התשנ"ח

(15.9.98).

ה

נ ש י א

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98048440.

A02

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

  • עפ 1626/98
  • רעפ 3009/94

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"פ 4028/98טלמור אמיתי נ. שטרן שלמההחלטה

הלכות

  1. 1על נהג מוטלת החובה לנהוג בהתאם לתנאים בהם הוא נתקל בדרכו, ועליו לשקול מצב הכביש ומזג האוויר.
  2. 2השאלה האם נהג התרשל היא שאלה עובדתית גרידא שאינה מעוררת סוגיה ציבורית, חוקתית או משפטית מיוחדת המצדיקה רשות ערעור בערכאה שלישית.