רע"פ 5530/16 אשר אופנהיימר נ. המועצה האזורית מנשה

1.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת א' אלון ) ב-עפ"א 51919-12-15 , בגדרו התקבל ערעורה של המשיבה על החלטתו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט א' גופמן (סג"נ)), ברע"ס 81-12-13, מתאריך 26.11.2015, בגדרה בוטל כתב האישום שהוגש כנגד המבקש בטענה של הגנה מן הצדק ואכיפה בררנית, והדיון בתיק הושב לבית משפט השלום בחדרה.

להלן יובאו הנתונים הצריכים לעניין.

2.

בעניינו של המבקש הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בחדרה, אשר ייחס לו ביצוע עבירה של ניהול עסק ללא רישיון (עבירה לפי סעיף 14 ל חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 ). העסק נשוא כתב האישום הינו לול עופות שהמבקש מפעיל במושב כפר פינס , הנמצא בתחום שיפוטה של המשיבה.

3.

המבקש הודה בעובדות כתב האישום, אך טען שיש לבטל את כתב האישום בשל הגנה מן הצדק, זאת, לטענתו, מאחר שהופעלה כלפיו אכיפה בררנית, בשל נקמנות אישית של ראש המועצה.

4.

בתאריך 26.11.2015, בית משפט השלום הנכבד החליט לקבל את הבקשה והורה על ביטול כתב האישום. המשיבה ערערה לבית המשפט המחוזי על החלטה זו, ובתאריך 29.05.2016 בית המשפט המחוזי הנכבד קיבל את הערעור וקבע כדלקמן:

"בנסיבות תיק זה, הטענות שהעלה המשיב מקומן בעת מתן גזר הדין ולא בדרך של ביטול כתב האישום שהינה תוצאה קיצונית השמורה למקרים חריגים ונדירים ואין זה המקרה שבפנינו" (ראו: פיסקה 34 לפסק הדין).

בית המשפט המחוזי הנכבד הורה לפיכך על החזרת הדיון לבית משפט השלום, לצורך מתן הכרעת דין, שמיעת טיעוני הצדדים לעונש ומתן גזר דין, וציין כי בגדר גזר הדין יוכל בית משפט השלום הנכבד לשקול גם את טענת האכיפה הבררנית שבית המשפט המחוזי הנכבד מצא כי אין בה די כדי להביא לביטול כתב האישום.

5.

בבקשה לרשות ערעור המבקש טען כי נסיבות המקרה מצדיקות מתן רשות ערעור בעניינו. זאת, בין היתר, נוכח הבסיס העובדתי שנקבע בבית משפט שלום הנכבד, לפיו בתחום שיפוטה של המשיבה מצויים 108 לולים שכ-99% מהם פועלים ללא רישיון עסק, אך המשיבה מעולם לא הגישה כתב אישום כלשהו בגין הפעלת לול ללא רישיון עסק, למעט בעניינו של המבקש. בנסיבות אלה, לטענת המבקש, מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשתו.

6.

בתגובת המשיבה לבקשה נטען, בין היתר, כי דינה של הבקשה לרשות ערעור להידחות על הסף. זאת, כך נטען, מכיוון שההליכים בערכאות הקודמות טרם מוצו, שכן בית המשפט המחוזי הורה על החזרת הדיון לבית משפט השלום. לטענת המשיבה למבקש שמורה הזכות לערער על פסק הדין בסוף ההליך האמור, ושם יוכל לטעון גם כלפי פסק הדין, מושא בקשה זו.

7.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה לה, שהוגשה בהתאם להחלטתי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות ב שלב זה , תוך שמירת זכויות וטענות הצדדים, ומבלי להביע עמדה לגופו של עניין. הטעם לכך נעוץ בעובדה שהדיון בכתב האישום שהוגש נגד המבקש טרם מוצה בערכאות הקודמות, והוא מתנהל כיום בבית משפט השלום, ויתכן והוא יגיע שוב לבית המשפט המחוזי הנכבד. לפיכך טרם בשלה העת לדון בבקשה למתן רשות ערעור והבקשה מקדימה את זמנה (השוו: רע"פ 1956/14 צבי כהן ואחיו חברה קבלנית לעבודות עפר בע"מ נ' המשרד להגנת הסביבה (31.03.2014)).

8.

סוף דבר – הבקשה נדחית, תוך שמירה של זכויות וטענות הצדדים להמשך הדרך.