רע"פ 5619/12 סובחי חמאד נ. מדינת ישראל

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (על ידי כב' השופטים סג"נ א' טל, צ' דותן וי' קינר ), בעפ"ת 33840-02-12, מיום 10/07/2012.

נגד המבקש הוגש כתב אישום בתיק גמ"ר 450-11-09 בבית המשפט לתעבורה בפתח-תקווה, בו יוחסה לו עבירה של גרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: פקודת התעבורה ). בית המשפט לתעבורה (כב' השופטת ר' טאובר ) הרשיע את המבקש בעבירה אשר יוחסה לו בכתב האישום, והשית עליו את העונשים כדלקמן:

א.

מאסר בפועל למשך 36 חודשים.

ב.

מאסר על-תנאי למשך 14 חודשים.

ג.

פסילת רישיון נהיגה בפועל למשך 15 שנה.

ד.

קנס בסך של 5,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו.

ה.

פיצוי למשפחת המנוח בסך של 30,000 ₪.

המבקש ערער על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה לבית המשפט המחוזי מרכז. בפסק דינו, קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש, חלקית, והעמיד את עונשו של המבקש על 30 חודשי מאסר בפועל, וקבע, כי " שאר חלקי גזר הדין בתיק גמ"ר 450-11-09 יעמדו על כנם ".

לטענת המבקש, בית המשפט המחוזי התעלם מרף הענישה המקסימאלי על-פי סעיף 64 לפקודת התעבורה (36 חודשי מאסר), והותיר את עונש המאסר על-תנאי על כנו, כך שיוצא, כי עונש המאסר המצטבר עומד על 44 חודשים.

נציין כי המבקש העלה טענות נוספות לגבי גזר הדין בכללותו, אך בשלב זה אינני רואה מקום להידרש לכך.

אכן, העונש המקסימאלי הקבוע לצד העבירה שעניינה גרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה הינו שלוש שנות מאסר. מפסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה,

כי עונש המאסר בפועל עומד על 30 חודשים, ואילו יתר חלק גזר הדין נותרו על כנם, ומכאן, לכאורה, עולה כי עונש המאסר הכולל שהושת על המבקש עומד על 44 חודשים (30 חודשי מאסר בפועל ועוד 14 חודשי מאסר על-תנאי).

אשר על כן, מתבקשת תשובת המשיבה, מתוקף תקנה 44ה לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974, האם אין מקום ליתן למבקש רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בשל החריגה, לכאורה, מהעונש הקבוע לצד העבירה, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה.

התשובה תוגש בכתב עד ליום 12/08/2012.