רע"פ 5635/19אליאור יעקובוב נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט מ' דאוד ) בעפ"ת 72667-05-19 מיום 27.6.2019, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בעכו (השופט הבכיר י' בכר ) בפל"א 918-04-14 מיום 7.4.2019.

2.

על פי הנטען בכתב האישום, ביום 31.3.2014 המבקש נהג במשאית ללא רישיון נהיגה תקף בשל עונש פסילה שהושת עליו בתת"ע 7063-04-10, וללא תעודת ביטוח בת-תוקף.

3.

המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירה של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה ), ובעבירה של נהי גה ללא תעודת ביטוח בת-תוקף, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.

4.

בית משפט השלום לתעבורה עמד בגזר דינו על הפגיעה שגרם המבקש במעשיו בערכים המוגנים שביסוד העבירות, הקשורים בין היתר בשלום הציבור וביטחון משתמשי הדרך.

משנבחנה מדיניות הענישה הנוהגת בגין ביצוע העבירות בהן המבקש הורשע, נקבע כי מתחם העונש ההולם את מעשיו נע בין עונש מאסר מותנה לבין 18 חודשי מאסר בפועל וכן עונש מאסר מותנה, פסילת רישיון נהיגה לתקופה ממושכת, קנס והתחייבות כספית שלא לחזור על ביצוע עבירות אלה.

בגזירת עונשו של המבקש בתוך מתחם זה, שקל בית המשפט לחומרא את עברו התעבורתי המכביד, הכולל 17 עבירות תעבורה ובהן נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף, ומעבר ברמזור באור אדום; עובדת ביצוע העבירות בעוד עונש מאסר מותנה תלוי ועומד נגדו; וסירובו של המבקש לשתף פעולה עם שירות המבחן ולקחת חלק בהליך טיפולי שביכולתו להפחית את הסיכון מפני הישנות עבירות דומות בעתיד.

מנגד, נשקלו לקולא נסיבותיו האישיות ובכלל זה מצבו הכלכלי הירוד על רקע בריאותו הלקויה המקשה עליו לעבוד, ואף צוין כי "אין לחובתו הרשעות פליליות" מלבד עבירות תעבורה.

לנוכח האמור, השית בית המשפט על המבקש עונש של 4 חודשי מאסר בפועל והפעיל עונש מאסר מותנה בן 3 חודשים שהושת על המבקש בתת"ע 7063-04-10 בחופף כך שבסך הכל ירצה 4 חודשי מאסר בפועל; פסילה מקבלה או החזקה של רישיון נהיגה למשך תקופה של 9 חודשים, תוך הפעלת עונש פסילה מותנה שהיה תלוי ועומד נגד המבקש, חציו בחופף וחציו במצטבר, באופן שבסך הכל יהא פסול מקבלה או החזקה של רישיון נהיגה למשך תקופה של 9 חודשים; 6 חודשי מאסר על-תנאי לבל יעבור המבקש עבירות נהיגה בזמן פסילה למשך 3 שנים; פסילה מקבלה או החזקה של רישיון נהיגה על-תנאי לבל יעבור המבקש עבירה המנויה בתוספת הראשונה או השנייה לפקודת התעבורה למשך 3 שנים; וכן הורה על התחייבות בסך 5,000 ש"ח לבל יעבור המבקש עבירות לפי הסעיפים הנזכרים בסעיף 3 לעיל למשך שנתיים.

5.

ערעור המבקש על גזר הדין נדחה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 27.6.2019.

נקבע כי העונש שהושת על המבקש אינו חורג לחומרא ממדיניות הענישה הנוהגת, וכי בית משפט השלום לתעבורה אף הקל עמו משהפעיל את עונש המאסר המותנה אשר היה תלוי ועומד נגדו בחופף עם עונש המאסר שהושת עליו בגין הרשעתו בהליך דנן, ולא במצטבר.

עוד הודגש כי לא היה מקום להפנות את המבקש לממונה על עבודות השירות לנוכח סירובו לשתף פעולה עם שירות המבחן; העובדה כי מיאן לעבור בדיקת שתן הגם שנתבקש לכך מספר פעמים; לא הראה כל נכונות להשתלב בהליך שיקומי; ולנוכח כך שאף לא ביקש מבית משפט השלום לתעבורה לבחון חלופה זו.

6.

לאחר מתן פסק הדין, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשות המבקש לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת עליו לצורך ביצוע הליך רפואי, וזאת עד ליום 15.9.2019.

7.

המבקש לא השלים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי והגיש לבית משפט זה את הבקשה שלפניי, ועמה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת עליו עד להחלטה אחרת בעניינו.

8.

לטענת המבקש, במסגרת גזר הדין בעניינו לא ניתן משקל מספק לנסיבותיו האישיות ובכלל זה למצבו הבריאותי ולהיעדרו של עבר פלילי לחובתו.

כמו כן, מלין המבקש על כך שלא נשלח אל הממונה על עבודות שירות לצורך בחינת אפשרות להמיר את עונש המאסר בפועל שהושת עליו, בעבודות שירות.

9.

דין הבקשה להידחות.

הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן רק באותם מקרים המעוררים סוגיה עקרונית החורגת מעניינו של המבקש, או כאשר נגרם לו עיוות דין או אי-צדק קיצוני.

זאת ועוד, רשות ערעור על חומרת העונש תינתן רק במקרים שבהם ניכרת סטייה משמעותית ממדיניות הענישה המקובלת (רע"פ 9094/18 בושרי נ' מדינת ישראל

(2.1.2019)).

עניינו של המבקש אינו נמנה עם מקרים אלה ודי בכך כדי לדחות את בקשתו.

10.

טענות המבקש ממוקדות בנסיבותיו האישיות וממילא אינן מעוררות סוגיה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור.

11.

כמו כן, איני סבור כי במקרה דנן מתעורר חשש לעיוות דין או לאי-צדק כלל, שהרי נסיבותיו האישיות, לרבות היעדרו של עבר פלילי לחובתו, נשקלו במסגרת גזר הדין ואף הביאו להקלה בעונשו.

בכלל זה נמנע בית משפט השלום לתעבורה מלהטיל על המבקש קנס לנוכח מצבו הכלכלי, והפעיל את עונש המאסר המותנה אשר היה תלוי ועומד נגדו בחופף לעונש המאסר שהושת עליו בהליך דנן – חרף הוראת סעיף 58 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, הקובע כי עונשי מאסר על-תנאי יופעלו ככלל במצטבר (ראו גם רע"פ 5331/18 ויזמן נ' מדינת ישראל (18.7.2018)).

בנוסף, ההחלטה שלא להפנותו לממונה על עבודות שירות התקבלה נוכח העובדה שלא שיתף פעולה עם שירות המבחן ולא הביע כלל נכונות לשיקום (ראו והשוו רע"פ 1973/13 חסן נ' מדינת ישראל (24.3.2013)).

אשר למצבו הבריאותי, הרי שהמבקש נמנע מלטעון בפני הערכאות הקודמות כי מצבו הבריאותי עלול להקשות על יכולתו לרצות עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, ומכל מקום מצבו הבריאותי תואר בקצרה בתסקיר שירות המבחן שהוגש לבית משפט השלום לתעבורה אשר לא מצא כי יש בכך כדי להביא להקלה בעונשו.

יתירה מזאת, לנוכח מצבו הבריאותי של המבקש והצורך בקבלת טיפול רפואי, עונש המאסר שהושת עליו נדחה מספר פעמים בהתאם להמלצות רופאיו, עד ליום 15.9.2019.

12.

אף לגופו של עניין, איני סבור כי העונש שהושת על המבקש חמור כלל ועיקר, וזאת גם בהתחשב בנסיבותיו האישיות.

אין להקל ראש במעשיו של המבקש אשר נהג ברכבו חרף פסילת רישיונו ובעוד עונשי מאסר מותנים תלויים ועומדים נגדו, תוך התרסה נגד רשויות החוק והפגנת זלזול בהחלטות בית המשפט. לכך מצטרפת חומרתה הרבה של נהיגה ללא תעודת ביטוח בת-תוקף, העלולה לעורר קשיים במימוש הפיצויים במקרה של תאונת דרכים (וראו רע"פ 1483/19 ליפשיץ נ' מדינת ישראל (6.3.2019); רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל ( 24.1.2011)).

לטעמי, מעשים אלו של המבקש מצדיקים בנסיבות העניין ענישה מרתיעה הכוללת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, ואף ספק אם נכון היה לחפוף את עונש המאסר בפועל שנגזר עליו בהליך דנן יחד עם עונש מאסר מותנה אשר היה תלוי ועומד נגדו מהליך קודם.

חפיפת העונש המותנה, ולבטח במלואו, יש בה כדי לפגום ביסוד ההרתעה כנגד הנוהגים ברכבם בזמן פסילה תוך זלזול בוטה בהחלטות שיפוטיות הניתנות בעניינם.

13.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.