פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
5638/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
איתן כוכבי
נ ג ד
המשיבים:
1. דן כוכבי
2. היועץ
המשפטי לממשלה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי מרכז, מיום 10.06.08, בתיק עפ"ג 2510-04-08, שניתן על ידי
כבוד השופט מאיר יפרח
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
נגד המבקש הוגשה קובלנה לפי סעיף 8 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. במסגרת הליך זה המתנהל בבית-משפט השלום ברחובות, ביקש המבקש כי הקובל – הוא משיב 1 בבקשה דנן – יחויב בהפקדת ערובות להבטחת נזקיו. בית-משפט השלום ( כבוד השופטת ל' צבר ) דחה בקשה זו מן הטעם שאין לו סמכות לעשות זאת במסגרת הליכים פליליים. ערעור שהוגש כנגד אותה החלטה לבית-המשפט המחוזי מרכז ( כבוד השופט מ' יפרח ), נדחה. נקבע, כי ההחלטה שכנגדה הוגש הערעור הינה החלטת ביניים בהליך פלילי, וכנגדה לא עומדת למבקש זכות ערעור. כן נקבע, כי דין הבקשה להידחות גם לגופה מהטעם עליו עמד בית-משפט השלום.
המבקש סבור כי עניינו הוא בבחינת חריג המצדיק ליתן זכות ערעור גם על החלטת ביניים. חיובו להעלות טענותיו רק לאחר שינתן פסק-דין סופי, נטען, יהפוך את בקשתו לתיאורטית, במיוחד נוכח העובדה כי למשיב חובות כבדים, בגינם אף נפתחו נגדו שורה של תיקים בלשכת ההוצאה לפועל. כן נטען, כי הגם שהמחוקק לא הכיר באפשרות של חיוב בהפקדת ערובה בהליכים פליליים, מסורה לבית-המשפט סמכות לקבוע הסדר כזה מקום בו קיים חשש ממשי שנאשם לא יפוצה במקרה של זיכוי.
דין הבקשה להידחות. כפי שעמד על כך בית-המשפט קמא, בהליכים פליליים אין מערערים על החלטות ביניים אלא במסגרת ערעור המוגש כנגד פסק הדין. אכן, להלכה זו נקבעו מספר חריגים, אולם כולם עוגנו בחוק (ראו סעיפים 74(ה) ו-147 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). אין מכירים בחריגים נוספים על אלה מכח ההלכה הפסוקה, שכן "אין לך זכות ערעור או זכות ערר אלא אם כן קבע המחוקק הראשי ערכאה המוסמכת לדון בערעור או בערר" (רע"פ 4207/96 מדינת ישראל נ' פרידן (לא פורסם, 20.1.97); בג"צ 11339/05 מדינת ישראל נ' בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בפסקה 5 לפסק-דיני (טרם פורסם, 8.10.06)).
די בכך כדי לדחות את הבקשה. עם זאת, אוסיף ואציין כי להבדיל מהמשפט האזרחי (ראו תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), אין בחוק הסמכה דומה המתירה לערכאות להתנות ניהולו של הליך פלילי בהפקדת ערובה. יכולתו של נאשם שזוכה להיפרע בגין נזקים שנגרמו לו מוסדרת בסעיף 80 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. עניינו של סעיף זה – שהוחל במפורש גם על הליכי קובלנה – בפיצוי המוטל לאחר סיומו של ההליך הפלילי.
המסקנה היא כי בקשה זו אינה מקימה עילה לקיומו של דיון בפני ערכאה שלישית, ומשכך דינה להידחות.
ניתנה היום, י"ח בתמוז התשס"ח
(21.07.08).
ש ו פ ט