פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
5701/12
לפני:
כבוד השופט א' שהם
המבקש:
אמנון ליבנה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בירושלים, מיום 17.4.2012, בע"פ 2291-03-12, שניתן על ידי
כבוד השופטת ר' פרידמן-פלדמן
המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים שניתן על ידי כב' השופטת ר' פרידמן-פלדמן, בע"פ 2291-03-12 מיום 17.4.2012. בפסק דינו דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, אשר ניתן על ידי כב' השופט פ' שטרק , ביום 23.1.2012.
העובדות הצריכות לעניין
2.
על המבקש הוטל קנס בגין עבירת חניה, והלה ביקש למצות את זכותו להישפט. לפיכך, נקבע עניינו של המבקש לדיון בבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים ביום 23.1.2012.
משלא התייצב, הכריע בית המשפט לעניינים מקומיים את דינו של המבקש, והרשיע אותו בעבירה, לפי סעיף 5(א) לחוק עזר לירושלים (העמדת רכב וחנייתו), התשכ"א-1960. ביום 28.1.2012, גזר בית המשפט לעניינים מקומיים את דינו של המבקש ודן אותו לקנס בסך 500 ₪, שישולם עד ליום 1.3.2012.
המבקש ערער על הכרעת הדין וגזר הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים, ועניינו נקבע לדיון ביום 17.4.2012. ביום 20.3.2012, הגיש המבקש בקשה לדחיית מועד הדיון, בהסבירו כי החל מיום 21.3.2012 ועד ליום 27.8.2012, לא ישהה בארץ, לרגל עבודתו. ביום 21.3.2012, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לדחיית מועד הדיון. המבקש לא התייצב לדיון שנקבע כאמור, ובית המשפט המחוזי בירושלים, דחה את ערעורו.
המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו, וביום 30.5.2012 דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו, בנמקו כי בנסיבות אותן תיאר המבקש, כפי שיפורט להלן, אין מקום לביטול פסק הדין.
הבקשה
3.
בבקשתו מפרט המבקש את הנסיבות אשר הובילו לאי התייצבותו לדיונים שנקבעו בעניינו. באשר לאי התייצבותו לדיון שנקבע בבית המשפט לעניינים מקומיים, טוען המבקש כי היה ספון במיטתו עקב מחלת האסתמה ממנה הוא סובל, ולא עלה בידו להודיע למזכירות בית המשפט כי אין ביכולתו להתייצב לדיון.
באשר לדיון שנקבע בבית המשפט המחוזי, טוען המבקש, כי בשל נסיעה מתוכננת לחו"ל לרגל עבודתו, לא עלה בידו להתייצב לדיון, ומצבו הכלכלי לא אפשר לו לשלוח בא-כוח מטעמו, שייצגו בהיעדרו. עוד נטען בבקשה, כי את החלטת בית המשפט המחוזי מיום 21.3.2012, לדחות את בקשתו לדחיית מועד הדיון, קיבל המבקש שעתיים לפני מועד טיסתו, דהיינו, ביום 21.3.2012.
המבקש מערער, למעשה, על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לבטל את פסק הדין שניתן בעניינו.
מכאן הבקשה שלפניי.
דיון והכרעה
4.
לאחר שבחנתי את הבקשה, הגעתי למסקנה כי יש לדחותה. הלכה ידועה היא, כי רשות ערעור ב" גלגול שלישי " שמורה למקרים מיוחדים בלבד, בהם מתעוררת סוגיה בעלת חשיבות ציבורית או משפטית נכבדה החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה (ראו לעניין זה רע"פ 4600/12 ישי יאשייב נ' מדינת ישראל [לא פורסם, 13.6.2012] וכן, רע"פ 4459/12 ניר דגן נ' מדינת ישראל [לא פורסם, 10.6.2012]). במקרה דנן, ברי כי אין הבקשה מעוררת כל סוגיה מעין זו, והמבקש אף אינו טוען זאת.
5.
לגופו של עניין אציין, כי לא מצאתי ממש בנימוקי המבקש להיעדרויותיו מהדיונים, אשר נקבעו בשתי הערכאות הקודמות, ואני סבור כי החלטתו של בית המשפט המחוזי לדחות את בקשתו לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו, בדין יסודה.
6.
לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ז' באב התשע"ב (26.7.2012).
ש ו פ ט