רע"פ 5705/07 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

בית-משפט השלום לנוער בקרית-גת הרשיע את המבקש, יליד שנת 1988, על-פי הודייתו, בשורה ארוכה של עבירות אותן ביצע בהיותו קטין: הפרת הוראה חוקית, גניבה, מעשה פזיזות ורשלנות ברכב, העדר פוליסת ביטוח, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שימוש ברכב ללא רשות, אי-ציות לתמרור אדום ונהיגה ברכב ללא רישיון בר תוקף. בשלב הטיעונים לעונש הביע בא-כוח המבקש את השקפתו כי חל שינוי לטובה בהתנהגות שולחו, ועל-כן ביקש כי יוגש בעניינו תסקיר משלים. בית-משפט השלום לא מצא מקום להיענות לבקשה זו, וגזר למבקש עשרה חודשי מאסר, שישה חודשים נוספים על-תנאי, פסילת רישיון נהיגה למשך שנה וכן חויב לחתום על התחייבות להימנע מעבירה בסך 4,000 ש"ח.

2.

המבקש ערער על גזר-הדין לפני בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, שם שב ועתר כי יוגש תסקיר משלים בעניין שולחו. בית המשפט דחה בקשה זו ואת הערעור כולו, בקובעו כי העונש שהושת על המערער הינו צודק בנסיבות העניין.

3.

עתה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער. לטענתו, מצווה היה בית-משפט השלום לקבל תסקיר משלים עובר לגזירת העונש, וזאת נוכח הוראת סעיף 22 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, ומכל מקום לא היה זה נכון להסתפק בתסקיר שהוכן מספר חודשים לפני הטיעונים לעונש.

4.

דין הבקשה להידחות. אכן, סעיף 22 הנ"ל מורה כי לאחר שקבע בית המשפט כי הקטין ביצע עבירה, יורה על הגשת תסקיר קצין מבחן. כך נהגה הערכאה הראשונה, ובאשר להגשתו של תסקיר משלים, עניין זה מסור לשיקול דעתו של בית המשפט, והוא יעשה בו שימוש ככל שהנסיבות יחייבו זאת. נוכח עברו המכביד של המבקש, וכישלונם של ניסיונות טיפוליים קודמים, סברו ערכאות קמא כי עניינו של המבקש אינו מחייב הגשתו של תסקיר משלים, ולא מצאתי כי הוכחה עילה ללבן סוגיה זו בשלישית.

הבקשה נדחית.