רע"פ 5940/06 מרדכי גל נ. מדינת ישראל

המבקש הועמד לדין בבית-משפט השלום בקריות ( ת.פ 1779/05) בגין שתי עבירות של תקיפת עובד ציבור, לפי סעיף 381(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין וכן העלבה של עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק העונשין.

לפי הנטען בכתב האישום המתוקן, יוסף ג'ינה שימש כראש צוות בלשכת העבודה בחוצות המפרץ (להלן: המתלונן). ביום 16.9.05 תקף המבקש את המתלונן בעת שהבחין בו בצומת הרחובות זבולון והעצמאות בקרית-אתא, היכה בו מכת אגרוף בעורפו וברח מהמקום. בהזדמנות אחרת פגש המבקש את המתלונן ברחוב בקריית- אתא קיללו ואיים עליו בפגיעה בגופו ובחירותו. במעמד זה אף הוציא המבקש סכין מכיסו ואיים על המתלונן באומרו: "אני אחסל אותך". בכתב האישום נאמר שהרקע לתקיפות המבקש את המתלונן היה סירוב ועדת התעסוקה לאשר למבקש קורס, צעד, אשר ימנע ממנו קבלת תשלומי הבטחת הכנסה למשך חודשיים.

בית-משפט השלום בקריות (כבוד סגן-הנשיא א' מגן) הרשיע את המבקש - על-פי הודאתו - בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום וגזר עליו עונש של מאסר בפועל לתקופה של שישה חודשים בקובעו שהמאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות בתחנת המשטרה בזבולון; בנוסף, הפעיל בית-המשפט באופן חופף, עונש מאסר של שישה חודשים על-תנאי שהיה תלוי ועומד כנגד המבקש (ת.פ 1116/04) וכן מאסר על-תנאי לתקופה של שישה חודשים והתנאי הוא שלא יעבור במשך שלוש שנים עבירה בהקשר סעיף 381 לחוק העונשין.

על פסק-הדין של בית-משפט השלום ערערה המשיבה לבית-המשפט המחוזי בחיפה. בערעור טענה המשיבה, כי בית-המשפט קמא לא נתן משקל הולם לחומרת העבירות שביצע המבקש במתלונן ולחומרת התופעה של תקיפת עובדי ציבור.

בית-המשפט המחוזי (כבוד סגן הנשיא ש' ברלינר והשופטים י' גריל וא' שיף) קיבל את הערעור בקובעו, כי גל האלימות הפושה בקרבנו מחייב התייחסות מחמירה של בתי-המשפט לעבירות המיוחסות למבקש. אי לכך, גזר בית-המשפט המחוזי על המבקש עונש של שישה חודשי מאסר, אשר ירוצו מאחורי סורג ובריח. בשל כך שהמבקש שהה תקופה ממושכת במעצר בית וכי כמעט חלפו חודשיים מאז החל לרצות את עבודות השירות, הורה בית-המשפט המחוזי, כי עונש המאסר ירוצה בחופף לעונש המאסר שהופעל כאמור בגזר דינו של בית-משפט השלום.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, אשר במסגרתה טוען בא-כוח המבקש, כי שגה בית-המשפט המחוזי בכך שהורה על ריצוי עונשו של המבקש מאחורי סורג ובריח, שכן העונש שגזר בית-משפט השלום היה בו כדי לתרום לשיקומו של המבקש והוא אינו מופרז לקולא, עד כי היה ראוי להתערב בו. עוד הוסיף בא-כוח המבקש, כי לאור כוונת בית-המשפט המחוזי להתערב בפסק-דינו של בית-משפט השלום, ראוי היה להפנות את המבקש לעריכת תסקיר לעניין העונש.

מנגד, טוענת בא-כוח המשיבה, כי הבקשה אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית המצדיקה דיון בפני ערכאה שלישית, לפי הלכת ר"ע 103/83 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (להלן: חניון חיפה ), שכן מדובר בערעור על חומרת העונש ותו-לא. עוד טוענת בא-כוח המשיבה, כי העונש שהוטל על המבקש הינו מידתי וראוי ומכל מקום, איננו חורג ממדיניות הענישה המקובלת.

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. בענייננו, בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון בגלגול שלישי, בהתאם להלכת חניון חיפה .

זאת ועוד, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית-משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל , (לא פורסם); רע"פ 7201/97 דב בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה , (לא פורסם)). בענייננו, העונש שהוטל על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה המקובל בעבירות מהסוג שביצע ונסיבות המקרה אינן מצדיקות התערבות בית-משפט זה.

דין הבקשה להידחות גם לעצם העניין. המבקש תקף עובד ציבור ואף איים על חייו, אך ורק בשל העובדה שהחלטותיו של עובד הציבור לא תאמו לאינטרסים האישיים שלו. מדובר בהתנהגות נלוזה כנגד עובד ציבור אשר מילא את תפקידו. הנני מצדיק אפוא את החלטת בית-המשפט המחוזי להחמיר בעונשו של המבקש הן משום עברו הפלילי הכולל הרשעה בעבירה של תקיפת עובד ציבור, הן בשל האינטרס הציבורי הדורש, כי החוק יספק הגנה אפקטיבית על אנשי הציבור והן לאור הצורך החברתי, כי אלה האחרונים, יבצעו את תפקידם ללא כל מורא.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

החלטתי מיום 13.7.06, בעניין עיכוב ביצוע גזר-הדין, מבוטלת.

על המבקש להתייצב ביום 14.1.07 לא יאוחר מהשעה 10:00 במזכירות הפלילית של בית-המשפט המחוזי בחיפה, לשם תחילת ריצוי עונשו.