רע"פ 6048/97 נפתלי שאלתיאל נ. מדינת ישראל

המבקש הועמד לדין פלילי בפני בית המשפט לתעבורה. הוא הואשם בכך שנסע במכוניתו במהירות של 125 קמ"ש מקום שהמהירות המותרת היתה 80 קמ"ש. מהירות הנסיעה נקבעה באמצעות מכשיר ליזר מסוג Marksman 20-20 ,L.T.I.

המכונה ממל"ז, שהופעל בידי שוטר תנועה. השוטר העיד בבית המשפט כי ערך לממל"ז בדיקות מוקדמות, כנדרש על פי הוראות היצרן, לפני שיצא למילוי תפקידו אותו יום, כדי להבטיח את אמינות המכשיר. המבקש לא העיד בעצמו, ואף לא העיד אחרים, בפני בית המשפט, בית המשפט הרשיע את המבקש והטיל עליו קנס בסך 750 ש"ח.

המבקש ערער לבית המשפט המחוזי, אך הערעור נדחה.

עכשיו הוא מבקש רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בפני בית משפט זה.

לא ראינו מקום לתת לו רשות ערעור. בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא ח' פורת) קבע, כשהוא מסתמך על פסק דין רע"פ 747/96 רחמני נ' מדינת ישראל , כדלקמן: "קיימת פסיקה מספקת של בתי המשפט השונים כדי לקבוע חזקה עובדתית בנדון זה, שהמכשיר הוא מכשיר אמין. במלים אחרות, התביעה לא צריכה יותר להוכיח אלמנט זה, אלא מי שמתנגד לכך, הוא שיביא ראיות". יש פסקי דין נוספים של בית המשפט המחוזי, זה יותר משנתיים, האומרים אף הם כי האמינות של המכשיר היא כיום, לאחר שימוש רב לאורך זמן, ולאור הפסיקה, בגדר חזקה שבעובדה, הניתנת אמנם לסתירה, אולם החובה לסתור מוטלת על הנאשם. הדברים מקובלים גם עלינו.

במקרה שלפנינו, כאמור, הנאשם עצמו לא העיד ובא-כוח הנאשם לא הביא כל ראיה לסתור את אמינות המכשיר. לפיכך לא ראינו במקרה זה שאלה שראוי לתת עליה רשות ערעור.

הבקשה נדחית.