רע"פ 6359/06 מאהר בשותי נ. מדינת ישראל

השופט ע' פוגלמן:

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט מ' פינקלשטיין), שקיבל את ערעור המשיבה, והרשיע את המערער בעבירה לפי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 (להלן – תקנות התעבורה).

2.

וזו לשונה של תקנה 28:

" (א)

נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.

תק'

(ב)האמור בתקנת משנה (א) יחול גם על הנוהג ברכב שבו הותקן או מצוי מכשיר טלפון קבוע או נייד, והנוהג ברכב רשאי להשתמש בטלפון רק באמצעות מיקרופון המותקן ברכב."

3.

המבקש הואשם בכך שבעת שנהג ברכב השתמש בטלפון שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב, בניגוד לתקנה 28(ב) האמורה.

בית המשפט לתעבורה ראה את המבקש כמי שהודה בעובדות כתב האישום.

בית המשפט ציין בהכרעת דינו כי בכתב האישום לא צויין כי הנהג לא אחז את ההגה בשתי ידיו. משכך, לא צויינו – לטעמו – כל רכיבי היסוד העובדתי של העבירה. לפיכך קבע כי אותן עובדות שיש לראות את המבקש מודה בהן, אינן מהוות עבירה, וזיכה את המבקש

(ואחרים שהואשמו בעבירה זהה).

4.

המשיבה ערערה על

הכרעת בית המשפט לתעבורה ובית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה. נפסק כי איסור השימוש בטלפון בלא שמיקרופון מותקן ברכב הוא איסור עצמאי; העבירה נעברה, כאשר הנהג השתמש בטלפון שלא באמצעות המיקרופון המותקן ברכב, גם אם לא הסיר יד מן ההגה. לפיכך המבקש הורשע והוטל עליו קנס בסך 500 ₪.

לכך מכוונת הבקשה שלפנינו.

5.

המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי טעה בפסיקתו, אשר מנוגדת לכוונת המחוקק, לחידושים הטכנולוגיים להם מחוקק המשנה לא היה ער בעת התקנת התקנה הנדונה, ואף לפסיקת בית משפט זה.

המשיבה טוענת כי אין עילה למתן רשות ערעור שכן פסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה בקנה אחד עם ההלכה שיצאה מלפני בית משפט זה.

6.

הרשות לקיים ערעור בגלגול שני, ניתנת במשורה באשר היא מיועדת לאותם מקרים חריגים אשר מעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית וציבורית שעניינה אינו רלבנטי אך ורק לצדדים המתדיינים (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123).

המקרה שלפנינו אינו נמנה על אותם מקרים חריגים שכן ההלכה שנפסקה בו אינה חורגת מההלכה שנפסקה בבית משפט זה - השוו: רע"פ 4534/99 יהודה זינגר נ' מדינת ישראל (לא פורסם).

אשר על כן לא ראינו להעתר לבקשה.

7.

בשולי הדברים ראינו להוסיף ולחזור על המלצתו של בית משפט קמא בהמשך להערות של מותבים אחרים, שהתייחסו לנוסחה של תקנה 28 לתקנות התעבורה. בית המשפט קמא עמד על כך כי "מתבקש תיקון כולל, שייתן תשובה לבעיות השונות שעלו בעבר, שהפסיקה לגביהם אינה אחידה, ושינסה למצוא את שביל הזהב בין מציאות למשפט, בין טכנולוגיה לבטיחות."

קיימנו שיח ושיג בנושא זה עם ב"כ המשיבה, שהבהיר כי הנושא נשקל על ידי הרשויות המוסמכות. חזקה על מחוקק המשנה שישלים את הבחינה הנדרשת במהירות הראויה.

בכפוף להערתנו זו אנו דוחים את הבקשה.