רע"פ 6769/98 סעיד ברכאת נ. מדינת ישראל

המבקש, ששימש כנהג אוטובוס פרטי, הורשע בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים, בעבירות של גרימת מוות ברשלנות ואי התקנת דיסקה בטכוגרף. על המבקש הוטל עונש מאסר בפועל למשך שנה ומאסר על תנאי של ארבעה חודשים. בנוסף, נשלל רשיון הנהיגה של המבקש למשך עשר שנים, אך נקבע כי הוא יוכל לנהוג ברכב פרטי ובמונית כעבור חמש שנים.

המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים הן על ההרשעה והן על חומרת העונש, אולם ערעורו נדחה.

ביום 6.1.99 דחה כבוד הנשיא את הבקשה לרשות ערעור, וקבע כי על המבקש להתייצב לריצוי עונשו ביום 7.2.99.

בפניי בקשה להמשך עיכוב ביצוע העונש. המבקש מנמק את בקשתו בכך שהגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה.

לאחר שעיינתי בבקשה, נחה דעתי כי דינה להידחות. כלל הוא כי הגשת בקשת חנינה אינה מספקת כדי להצדיק עיכוב ביצוע העונש, אלא במקרים נדירים ויוצאים מן הכלל. (ראו: רע"פ 26/97 חיים לקס נ' מדינת ישראל, (לא פורסם)). המבקש לא הראה טעם יוצא דופן המצדיק סטייה מכלל זה בעניינו.

הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 7.2.99 במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים עד השעה 12:00, כפי שנקבע בהחלטת הנשיא מיום 6.1.99.