פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
727/11
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
יוסי ללוש
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב מיום 30.12.10 בעפ"ת 6801-09-10 שניתן על-ידי השופט
בן-יוסף
בשם המבקש:
עו"ד דוד גולן
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט בן-יוסף) מיום 30.12.10 בתיק עפ"ת 6801-09-10, בו התקבל ערעור המשיבה על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בתל אביב (השופט דרורי) מיום 29.6.10 בתיק תת"ע 29958-08, בעקבות נהיגה בשכרות.
רקע והליכים
ב.
המבקש הורשע בבית המשפט לתעבורה על פי הודאתו בנהיגה בשכרות, והיתה זו הרשעתו השלישית בעבירה זו בתוך כשנתיים. ואולם, בית המשפט נמנע מהשית על המבקש עונש מאסר בפועל, בנימוק שבמועד הדיון כבר היה לקראת סופו של עונש מאסר, והשתת תקופת מאסר נוספת "תקטע את הליכי השיקום". מסיבה זו נגזרו מאסר על תנאי, פסילה בפועל (למשך 4 שנים) ופסילה על תנאי.
ג.
ערעור שהגישה המדינה על קולת העונש התקבל ביום 30.12.10. בית המשפט המחוזי מצא, על פי תסקיר שירות המבחן, כי בפועל לא צלח נושא השיקום ולא היה איפוא רלבנטי (ראו להלן), והחליט להוסיף על עונשו של המבקש ארבעה חודשי מאסר נוספים, שירוצו במצטבר על מאסרו הנוכחי.
ד.
כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית. בעיקר תומך בא כוח המבקש יתדותיו בדברי בית המשפט המחוזי:
"נכון אמנם, שהמשיב עומד להשתחרר מבית הסוהר... בעוד כשלושה שבועות, ואודה, שהטלת מאסר בפועל נוסף כרגע במצטבר, יש בה מן האכזריות, אך אכזריות זו בעניינו של המשיב - במקומה".
לשיטת בא כוח המבקש, ראשית הדברים, בדבר אכזריות העונש - נכונה; אך לשיטתו אין מקום לענישה אכזרית – שזו נוגדת את חוקי היסוד, את הצהרת האו"ם בדבר זכויות האדם ואף למחוזות רחוקים יותר את התיקון השמיני לחוקת ארצות הברית. הטלת ענישה "אכזרית" מצדיקה, כך נטען, מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.
דיון והכרעה
ה.
לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128; רע"פ 7667/10 שריקי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)), וביד קפוצה אף יותר שעה שעניינה של הבקשה בחומרת העונש בלבד (רע"פ 6338/10 דייטש נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). ואילו בענייננו, בסופו של יום מוקד הבקשה בשאלה, האם העונש הולם את מעשיו של המבקש. אין הבקשה מעוררת שאלה חוקתית בדבר קיומו של סוג ענישה שאינו הולם את חוקי היסוד; ואפילו לא של סוג ענישה שאין לעשות בו שימוש בהקשר כזה או אחר (להבחנות ראו פסק דינו של בית המשפט העליון בארצות הברית בעניין Roper v. Simmons, 543 U.S.
551 (2005) ). אין מדובר איפוא בשאלה חוקתית, חרף הלשון הציורית בה נקט בית המשפט המחוזי
- אף אם היה עדיף לנקוט לשון אחרת, "רכה" יותר, שכן לפי מלון אבן שושן לשנות האלפיים אכזרי הוא "קשה לב, שאינו יודע רחם" (אם כי גם "קשה מאוד"), כדי לבטא את אי הנחת ואי הנוחות המובנות אנושית שבתוספת מאסר ערב סיומו של מאסר קודם. ניתן היה איפוא לצפות מבא כוח המבקש שלא למצוא בלשון שננקטה יותר ממה שיש בה, ולהגיש בקשה, אשר בנסיבותיו של המבקש לא היה כל מקום להגישה. הסניגור המלומד יודע היטב מזה, וראוי שלא להגיש בקשות שתוחלתן ידועה.
ו.
מעשיו של המבקש, אשר הורשע שלוש פעמים בנהיגה בשכרות בתוך תקופה קצרה, אכן הצדיקו (ואולי אף חייבו) מאסר בפועל (ראו רע"פ 8387/06 איילא נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). יתר על כן, שלא כבית המשפט לתעבורה, בית המשפט המחוזי פסק את דינו של המבקש - כאמור - לאחר שהזמין תסקיר בעניינו, בו ציין שירות המבחן כי המבקש נפלט מההליך הטיפולי בו שולב, ואין לגביו הליך שיקומי ממשי, ואף לא זכה, הגם שזה לו מאסרו הראשון, לשחרור מוקדם (עמוד 4 לפסק הדין). בנסיבות אלה, וחרף השימוש במונח "עונש אכזרי", אין מדובר בעונש שיש מניעה חוקתית להשיתו, ולדידי אף אינו בדרגת "אכזרי", שדומני כי במחוזותינו תיסוב על רוע קיצוני, והוא אף ראוי ומתבקש בנסיבות.
ז.
סוף דבר, אין בידי להיעתר לבקשה.
ניתנה היום, כ"ז בשבט תשע"א (1.2.11).
ש ו פ ט