רע"פ 7565/20 פלוני נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ר' כרמל , א' רומנוב וא' אברבנאל ) מיום 21.10.2020 בעפ"ת 44680-08-20, בגדרו נדחה ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (כב' השופט נ' מהנא ) בפ"ל 7152-05-20.

רקע והליכים קודמים

1.

המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, והן: נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה, נהיגה ברכב ללא ביטוח והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

2.

בגזר הדין הועמד עונשו של המבקש על 9 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 12 חודשים ופסילה על תנאי מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 10 חודשים. כמו כן, הורה בית המשפט על הפעלה בחופף של עונש מאסר על תנאי למשך 6 חודשים ושל פסילה על תנאי למשך 6 חודשים.

3.

המבקש ערער לבית המשפט המחוזי על חומרת העונש. במוקד הערעור עמדה הטענה כי בית משפט השלום סטה בטעות ממתחם הענישה שנתבקש על ידי המשיבה, כמו גם נסיבותיו האישיות של המבקש. בשולי הודעת הערעור, נטען כי " שגה בימ"ש קמא עת התייחס למצבור עבירות של המערער משלא הוצג בפניו גיליון הרשעות קודמות ".

4.

במהלך הדיון בערעור, הגישה באת כוח המשיבה לבית המשפט המחוזי, לראשונה, את גיליון הרישום הפלילי של המבקש. לאחר הדיון, הגיש המבקש, ברשות בית המשפט, השלמת טיעון בכתב ביחס לגזירת דינו בבית משפט השלום מבלי שהוגש רישומו הפלילי וקבלת גיליון הרישום הפלילי "במחטף" במהלך הדיון בערעור ומבלי שהוגשה בקשה מתאימה וחרף התנגדותו.

5.

בפסק דינו, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור. צוין, כי מפרוטוקול הדיון בבית משפט השלום עולה כי בא כוח המבקש לא הכחיש את דבר קיומן של הרשעות קודמות, כפי שפורטו על ידי באת כוח המשיבה, אלא להיפך, ואף ציין את תקופות המאסר הקודמות של המבקש " ובכך ייתר את הצורך בהגשת הרישום עצמו ", וכן כי בית משפט השלום נחשף להרשעותיו ולעונשו של המבקש, בהסכמה וללא התנגדות. עוד צוין כי אף בדיון בערעור התייחס בא כוח המבקש לעבר התעבורתי ולעונשי המאסר שריצה. בבחינת למעלה מן הצורך, צוין כי הגשת גיליון הרישום הפלילי היא ראיה קבילה וחיונית לצורך הדיון בערעור וערכאת הערעור מוסמכת לקבלו מכוח סעיף 211 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משלב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ ). לבסוף, דחה בית המשפט את טענות המבקש ביחס לחומרת עונשו, בקבעו כי נהיגה ללא רישיון נהיגה על ידי מי שלא קיבל הכשרה ראויה לנהוג, מהווה סכנה מוחשית לשלום הציבור ומחייבת ענישה ממשית ומוחשית.

נימוקי הבקשה

6.

לטענת המבקש בשל האופן בו נגזר דינו, נגרם לו עיוות דין. לשיטתו, על התביעה מוטלת החובה להביא ראיות לעונש על ידי הגשת רישום פלילי, ולא באמצעות טיעון בעל-פה. משלא נעשה כך וגיליון הרישום הפלילי לא הוגש והעונש המותנה הופעל מבלי שהוגש גיליון כאמור או גזר הדין שהטילו, הרי שדינו נגזר ללא כל תשתית ראייתית. עוד טען המבקש כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי אישר מהלך דיוני זה ולכן עלול להביא לתקלה בעניינם של נאשמים אחרים. לפיכך, נוסף לעיוות הדין, מעלה בקשתו שאלה משפטית בעלת השלכה כללית החורגת מעניינו הפרטי, ויש ליתן לו רשות ערעור.

דיון והכרעה

7.

דין הבקשה להידחות. עיון בבקשה ובצרופותיה מעלה כי אין היא באה בגדר המקרים החריגים המצדיקים מתן רשות ערעור. שכן, הבקשה אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, ואין חשש כי דחייתה תגרום לאי-צדק מהותי או לעיוות דין ( רע"פ 6032/20 פריג' נ' מדינת ישראל (4.10.2020)).

8.

אמנם, דרך המלך המקובלת להוכחת רישום פלילי של נאשם היא בהגשתו של פלט מן המרשם הפלילי, אולם אין הכרח בכך, שכן הוראת סעיף 188(א) לחסד"פ מאפשרת להוכיחו ב" כל דרך אחרת של הוכחה כדין ". גם הטענה הנוגעת להפעלת העונשים המותנים אינה מבססת עילה להתערבות ב"גלגול שלישי", משאין בידי המבקש לבסס את טענתו כי נגרם לו עיוות דין בשל כך, בייחוד שעונשים אלו הופעלו בחופף לעונשים שהוטלו עליו בגין העבירות עליהן נדון (ראו והשוו: ע"פ 5656/19 טליעה נ' מדינת ישראל , פסקה 14 (23.12.2019); רע"פ 7472/08 ארביב נ' מדינת ישראל (22.9.2008); רע"פ 2341/98 בן לולו נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (15.11.1998)).

9.

ויודגש, בשום שלב לא נטען כי המידע שהציגה המשיבה בעל-פה בפני בית משפט השלום ביחס לרישום הפלילי של המבקש, לרבות קיומם של עונשים מותנים בני הפעלה, היה שגוי. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, עברו התעבורתי של המבקש, כפי שנטען על ידי המשיבה, לא הוכחש על ידו לאורך ההליכים כולם ובא כוחו אף אישר את הפרטים בדבריו שלו – כך בדיון בבית משפט השלום, כך בהודעת הערעור וכך בדיון בבית המשפט המחוזי. אף לאחר שהוגש גיליון הרישום הפלילי בדיון בבית המשפט המחוזי, לא מצא בית המשפט המחוזי לקבוע כי האמור בו שונה מהתמונה שהוצגה בבית משפט השלום ושעליה נסמך גזר דינו. כך, גם לא נטען כי העונשים המותנים לא היו עונשים בני הפעלה או כי נפלה שגיאה כלשהי בהפעלתם.

10.

יחד עם זאת, ועל למנוע התדיינויות מיותרות, מן הראוי להקפיד על הגשת גיליון הרישום הפלילי ועל תיעוד בפרוטוקול של הגשת גזרי הדין שאת העונשים המותנים בהם, מתבקש בית המשפט להפעיל.

11.

סוף דבר, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.