רע"פ 7927/98 אביב גולדברג נ. מדינת ישראל

כנגד המבקש הוגש ביום 3.2.97 בפני בית משפט השלום לתעבורה בטבריה כתב אישום, לפיו נהג המערער ביום 5.1.96 ברכבו בלא שפנסי החזית והפנסים האחוריים מאירים, בניגוד לתקנה 97(ג) לתקנות התעבורה, תשכ"א1961-.

בית משפט השלום הרשיע את המבקש על סמך עדותו של השוטר שמסר למבקש דו"ח הודעה ותשלום קנס, ולאחר שדחה את בקשת סניגורו של המבקש לקבוע כי אין להשיב לאשמה. בית המשפט הסתמך על מסמך שנשלח לבית המשפט מטעם המבקש, הנושא את הכותרת "הודעה ובקשה מטעם הנאשם", וסבר שניתן לראות במסמך זה טיעון לענין העונש מטעם המבקש, כהוראת סעיף 240(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב1982-. בית המשפט ראה במסמך ראיה לזהותו של המבקש כמי שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה.

בית המשפט דחה את טענת המבקש שהעבירה התיישנה לפי הוראת סעיף 9(א)(4) לחוק סדר הדין הפלילי. בית המשפט קבע כי העבירה שבה הואשם המבקש היא עבירת קנס, שחלות עליה הוראות סעיפים 225א ו230- לחוק סדר הדין הפלילי, וכי הוראות אלה קויימו - הודעת תשלום קנס נמסרה למבקש ביום העבירה נשוא כתב האישום ב5.1.96-, והזמנה למשפט נשלחה לו ביום 6.9.96, תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו על רצונו להשפט ואף תוך שנה מיום ביצוע העבירה. על כן העבירה לא התיישנה. על המבקש הוטל קנס בסך 165 ש"ח.

המבקש ערער על פסק דין זה בפני בית המשפט המחוזי, וחזר על טענתו בדבר התיישנות, ועל טענתו כי אין להסתמך על ההודעה שנשלחה מטעמו לבית המשפט, וכי יש לראות מסמך זה כאילו לא הוגש כלל. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, בקובעו כי המסמך שהוגש נערך על ידי בא כוחו של המבקש, והוא קושר את המבקש לעבירה שיוחסה לו, וכי ההזמנה למשפט נשלחה למבקש תוך שנה מיום קבלת הודעתו שברצונו להשפט, ועל כן העבירה לא התישנה.

בבקשה שבפני חוזר המבקש על הטענות שטען בפני שתי הערכאות. הוא חוזר על טענתו בדבר התיישנות העבירה, שכן לטענתו גוברת הוראת סעיף 9(א)(4) לחוק על הוראת סעיף 225א לחוק. כן חוזר הוא על טענתו ביחס לתוקף המסמך שהגיש לבית המשפט.

דין הבקשה להדחות. אין מתעוררת בעניינו של המבקש שאלה עקרונית המצריכה ליבון. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, בפרק ז' לחוק סדר הדין הפלילי נקבעו סדרי דין מיוחדים בעבירות קנס, והוראותיו, לרבות אלה הנוגעות להתיישנות העבירות, יוצרות הסדר מיוחד לענין עבירות אלה. הסדר זה גובר על הסדר ההתיישנות הרגיל הקבוע בסעיף 9 לחוק. יתר טענותיו של המבקש אינן מעלות שאלה בעלת חשיבות משפטית וציבורית, והן נוגעות למבקש בלבד, אשר על כן אין בהן עילה לקיום ערעור שני בבית משפט זה בהתאם לכללים הנקוטים בידינו. (בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123).

הבקשה נדחית.