רע"פ 9277/07 חאלד כלבוני נ. מדינת ישראל

1.

בית-המשפט לתעבורה בתל-אביב הרשיע את המבקש, על סמך הודאתו, בנהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה, מסירת פרטים כוזבים ונהיגה ללא ביטוח – עבירות לפי סעיפים 67, 62(4), 10(א) ו-38(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, וסעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970. בעקבות ההרשעה נדון המבקש לשמונה חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על תנאי, והופעל, בחופף, מאסר על תנאי בן 4 חודשים שעמד נגדו.

2.

ערעור שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי מרכז, נדחה. בערעור טען המבקש כי הערכאה הדיונית לא נתנה משקל הולם להודאתו בעובדות, לנסיבותיו האישיות – אדם צעיר שמעולם לא שהה בתנאי כליאה ושגדל במסגרת בעייתית, לממצאיו של שירות המבחן, וכן להסכמות אליהן הגיעו הצדדים לפיהן תסתפק המשיבה בעתירה למאסר בעבודות שירות, ככל שתסקירו של שירות המבחן יהיה חיובי.

3.

עתה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ובפיו אותן טענות אשר שימשו אותו בעבר. להשקפת המבקש, שליחתו אל מאחורי סורג ובריח עלולה להביא להתדרדרות במצבו ולסיכול הסיכויים לשיקומו.

4.

דין הבקשה להידחות. המבקש מלין על חומרת העונש שהושת עליו, וכידוע, הלכה היא כי השגות מסוג זה אינן מצדיקות קיומו של ערעור שני (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646 (2003)), ולא הוכחה עילה לסטות מהלכה זו בעניינו של המבקש (רע"פ 5060/04 הגואל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.2.2005)). אף אין לקבל את הטענה כי יש לבקשה חשיבות ציבורית, מכוח השלכתה על נאשמים רבים המצויים במצבו של המבקש, שכן נוגעת היא אך לעניינו הפרטני של המבקש – על עברו, נסיבות חייו וממצאיו של שירות המבחן.

אף לגופן של הטענות, ומעבר לדרוש, לא מצאתי כי התסקיר שהוגש בעניינו של המבקש הנו חיובי בעיקרו. אדרבא, מדיווחיו של קצין המבחן עולה כי המבקש הביע "מוטיבציה ראשונית לתהליך של בדיקה עצמית ושינוי באורח חייו" (תסקיר מיום 27.6.2006), ואף הביע רצון לשוב להתנהגות נורמטיבית. אולם נוכח אי-יכולתו לשתף פעולה עם תהליכי הטיפול והשינוי שהציע לו שירות המבחן לאורך תקופה ממושכת, ונוכח התרשמותו של קצין המבחן כי "לא נוצר פתח להתערבות טיפולית", אין לומר כי מהתסקיר מצטיירת תמונה חיובית הכובלת את המשיבה להסדר הטיעון. יתר על כן, אף את הטענה לפיה טעה בית המשפט קמא משסרב לדחות את הדיון לצורך קבלתו של תסקיר משלים, אין לקבל, נוכח הדחיות המרובות שניתנו על ידי בית-המשפט וממצאו של קצין המבחן, היינו: "להערכתנו, אין יעילות בהמשך הקשר של ח'אלד עמנו ... אנו ממליצים על סיום ההליך המשפטי ללא מעורבות נוספת של שירותנו" (תסקיר מיום 11.2.2007). באשר ליתר הטענות שהעלה המבקש, אלו נדונו על ידי שתי ערכאות, ומשכך לא מצאתי לנכון לדון בהן בשלישית.

אשר על כן, הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר.