פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
960/07 - א'
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
יחזקאל כהן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי בירושלים מיום 9.1.07 בע"פ 30693/06 שניתן על-ידי כבוד השופט ע'
חבש – ס. נשיא
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית-המשפט לתעבורה בירושלים (ת.פ 6190/06) בגין עבירה של אי-ציות לרמזור אדום, לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961. לפי הנטען בכתב האישום, ביום 19.12.04 נהג המבקש ברכבו בדרך מעלה אדומים לכיוון הגבעה הצרפתית בירושלים ונכנס לצומת כאשר היה אור אדום ברמזור.
ביום 31.10.06 הרשיע בית-המשפט לתעבורה את המבקש בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום. בית-המשפט דחה את טענתו של המבקש, לפיה השוטרת לא היתה יכולה, מהמקום בו עמד רכבה, להבחין בעבירה, העדיף את גרסתה של השוטרת וציין, כי מדובר בשוטרת וותיקה ומקצועית וכי הדו"ח שרשמה ברור ומפורט. באותו היום גזר בית-המשפט על המבקש קנס בסך 1,100 ש"ח או 10 ימי מאסר תמורתו וכן 15 יום פסילה על תנאי למשך שנה.
על פסק-דינו של בית-המשפט לתעבורה ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בירושלים.
בית-המשפט המחוזי (כבוד סגן הנשיא ע' חבש ) דחה את הערעור, בציינו כי הטענות בערעור התמקדו בקביעות עובדתיות ובקביעות של מהימנות אשר ערכאת הערעור אינה מתערבת בהן.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, אשר במסגרתה טוען המבקש, בין היתר, כי אשמתו לא הוכחה בבית-משפט לתעבורה מעבר לכל ספק סביר וכי שגה בית-המשפט בכך שלא קיבל את טענתו, לפיה השוטרת לא היתה יכולה להבחין בביצוע העבירה המיוחסת לו. כמו-כן, טוען המבקש כי יש להקל בעונשו לאור נסיבותיו האישיות והפגיעה הצפויה בפרנסתו ובמצבו הכלכלי.
לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות הקודמות, החלטתי לדחות את הבקשה וזאת מבלי לבקש את תגובת המדינה.
דין בקשת רשות הערעור להדחות.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הלכה היא, כי הרשות לערעור שני אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). בענייננו, בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי". מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להדחות.
דין הבקשה להדחות אף לגופו של עניין. בית-המשפט לתעבורה העדיף את גרסת השוטרת על-פני גרסת הנאשם. הלכה היא, כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים אותם קבעה הערכאה הדיונית, אשר התרשמה מן הראיות ומן העדים שהופיעו בפניה (ראו ע"פ 993/00 שלמה נ' מדינת ישראל , פ"ד נו(6) 205). המקרה שבפניי אינו מצדיק סטייה מהלכה זו ואיני מוצא מקום להתערב בקביעותיו של בית-המשפט לתעבורה.
אף בטענותיו של המבקש לעיין חומרת העונש אין כדי להצדיק דיון בפני ערכאה שלישית (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל
(לא פורסם)). העונש שהוטל על המבקש אינו חורג ממדיניות הענישה המקובלת. יתרה מכך, עובדת היותו של המבקש נהג מונית עומדת לרעתו, היות ודווקא ממי שנוהג במשך שעות רבות מדי יום ואחראי לבטיחותם של הנוסעים ברכבו, נצפה להפקדה יתרה על כללי התנועה (ראו רע"פ 8839/05 ראובן נ' מדינת ישראל
(טרם פורסם)). בנסיבות אלו לא מצאתי מקום להתערב בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי.
אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה
היום, י"ח בשבט התשס"ז (6.2.2007).
ש
ו פ ט