רע"פ 9634/10 פלוני נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים אלרון, גלעד ורניאל) בע"פ 5524-07-10, ע"פ 49967-08-10 וע"פ 49894-08-10 מיום 1.12.10, שבגדרו התקבל ערעור המשיבה על גזר דינו של בית משפט השלום קריות (סגן הנשיא ד"ר ארגמן) בת"פ 1078-05-09 מיום 8.6.10.

רקע והליכים

ב.

כנגד המבקש ואדם נוסף (להלן פסקואל) הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של עסקה וניסיון סחר בסם מסוכן, והחזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית. השניים כפרו בעובדות כתב האישום. ביום 10.3.10 הגיעו הצדדים להסדר טיעון שלפיו יחזרו בהם המבקש ופסקואל מכפירתם, ויוגש כתב אישום מתוקן. כן הוסכם, כי ייערך תסקיר מבחן בעניינם של השניים. פסקואל הורשע איפוא, על פי הודאתו, בעבירות של עסקה בסם מסוכן מסוג חשיש לפי סעיפים 13 ו-19 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג- 1973 (להלן פקודת הסמים) והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7 (א) ו- 7 (ג) רישא לפקודת הסמים וסעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977. המבקש הורשע בשלוש עבירות של החזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7 (א) ו- 7 (ג) לפקודת הסמים.

ג.

על פסקואל נגזרו מאסר לתקופה של 15 חודשים, מאסר על תנאי בן 12 חודשים למשך 3 שנים, והתנאי הוא שיימנע מעבירה מאלה המפורטות בפקודת הסמים, וכן התחייבות בסך 10,000 ש"ח. על המבקש נגזרו עונש מאסר בפועל למשך 24 חודשים, מאסר על תנאי בן 12 חודשים למשך 3 שנים לעניין העבירה שבפקודת הסמים, והתחייבות בסך 10,000 ₪. כן הופעל עונש מאסר על תנאי בן 8 חודשים, שנפסק בת"פ 6371-08-08 בבית משפט השלום בקריות, וזאת במצטבר לעונש המאסר שנגזר עליו. הודגש לעניין ההליך הנוכחי, כי מדובר בעבירות חמורות ביותר, וכי "בעבירות אלו ביקש למעשה המחוקק שלא רק להגן על האדם הנחשף לסם המסוכן, אלא להגן מפני נזק לחברה בכללותה, אם מבחינת הגנה על ערכים שמורים של החברה, ואם מבחינת ניסיון למזער את הנזק הכלכלי שגורמת תופעת הסמים המסוכנים לחברה". בית המשפט התלבט באשר לגזר הדין שיש להטיל על פסקואל וציין, כי מחד גיסא היה "הנפש החיה והדומיננטית בביצוע עסקת הסמים", ומאידך גיסא הוא נעדר עבר פלילי, השתלב בהליכי טיפול, המלצות שירות המבחן בעניינו חיוביות, ובגדרן הומלץ כי יושת עליו עונש לריצוי בעבודות שירות. בסופו של יום הוכרעה הכף נוכח חומרת המעשים, היקפם והנזק הטמון בהם, ובית המשפט החליט שלא לאמץ את המלצות שירות המבחן, אך התחשב בהן בגזרו את הדין. במובחן מפסקואל, ציין בית משפט השלום, כי למבקש עבר פלילי מכביד, וניתנו לו הזדמנויות מספר להיטיב את דרכיו, אך הוא שב לסורו. הודגש, כי שירות המבחן לא בא בהמלצה לגביו, ונמצא כי רמת המודעות והמוטיבציה לשינוי נמוכות.

ד.

ועוד, ביום 11.7.10 הגיש המבקש "בקשה לתיקון טעות סופר בגזר הדין", שכן על פי הנטען בבקשה, לא נרשם בגזר הדין כי בחיפוש שנערך בביתו נתפס בנוסף לסם מסוג חשיש גם סם מסוג קוקאין במשקל של 42.41 גרם . בית משפט השלום קיבל את הבקשה, והורה כי בחלק של פירוט האישום השלישי בגזר הדין יצוין כי אישום זה כוון למבקש בלבד, וכלל מציאת סמים בחיפוש בביתו, קרי, תתווסף פסקה שלפיה באותו חיפוש נתפסו גם 42.41 גרם

סם מסוג קוקאין.

ה.

המבקש ופסקואל עירערו על חומרת העונש, ואילו המשיבה עירערה על קולת העונש. ערעור המבקש ופסקואל נדחו. ערעור המשיבה התקבל בחלקו. בית המשפט המחוזי קבע, כי בדין הבחין בית משפט השלום בין פסקואל למבקש לעניין העונש, וכי גם בעבירות סמים כבכל עבירה אחרת הענישה היא אינדיבידואלית. ביחס לפסקואל צוין, כי מדובר בעונש מידתי, בשים לב לאינטרס הציבורי כבד המשקל בענישה מחמירה בעבירות סמים מזה, ולהיעדר עבר פלילי מזה. במובחן מפסקואל, כך ציין בית המשפט המחוזי, למבקש עבר פלילי בעבירות סמים, והוא אף מרצה עונש מאסר בגין עבירות אלה. הודגש, כי למבקש ניתנו מספר הזדמנויות להיטיב את דרכיו, אך הוא לא עלה על דרך הישר. לא זו אף זו, בעוד תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי ביצע, תוך פחות מחודש ימים מאז שנגזר דינו, את העבירה נשוא האישום השלישי. לבסוף צוין, כי אין להתעלם מכך שבגזר הדין של בית משפט השלום לא נמצאה התייחסות ל- 42.41 גרם קוקאין שנתפסו בבית המבקש, ומשהחלטת בית משפט השלום לתיקון טעות סופר לא נומקה, לא הוברר האם חלק זה של האישום שוקלל בעונש שהוטל על המבקש. כן נדחו טענות המבקש באשר לריצוי תקופת המאסר המותנה בחופף. צוין השוני בין הוראות סעיף 58 לחוק העונשין וסעיף 45(ב) לו. יוזכר, כי סעיף 58 קובע ככלל לגבי הפעלת תנאי משנעברה עבירה נוספת שעונשי מאסר ירוצו במצטבר, אלא אם קבע בית המשפט אחרת מטעמים שיירשמו. לעומת זאת סעיף 45 לחוק העונשין עניינו השתת מאסר על מי שמרצה באותה עת מאסר בפועל בתיק אחר, ושם המצב הפוך, הכלל הוא שהמאסר הארוך יותר "בולע" את הקצר, אלא אם קבע אחרת בית המשפט שדן לאחרונה (ראו לפרשנות הסעיף בג"ץ 423/10 יגרמן נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). בית המשפט המחוזי העמיד איפוא בנידון דידן את תקופת המאסר הכוללת לריצוי בפועל על 44 חודשי מאסר. בית המשפט דחה את בקשת המשיבה לגזור על המבקש קנס, וזאת בהתחשב במצבו הכלכלי, וכן בנוהג של אי מיצוי העונש על ידי ערכאת הערעור בקבלת ערעור מדינה על קולת העונש. עוד קבע בית המשפט, כי המאסר המותנה יופעל אך בביצוע עבירה מפקודת הסמים מסוג פשע . לבסוף נגזרו על המבקש ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שנה, לבל יעבור עבירה של החזקה או שימוש בסם לצריכה עצמית.

ו.

מכאן הבקשה הנוכחית, בה נטען, כי המבקש החל בהליך גמילה מסמים והוא מצוי באגף נקי מסמים בבית הסוהר צלמון. החמרה בעונשו, כנטען, עלולה לפגוע בהליך השיקומי. נאמר, כי לא ניתן משקל לכך שהמבקש נטל אחריות על מעשיו, ובשל הודאתו נחסכה העדתם של סוכן משטרה ועד תביעה סמוי. עוד נטען, כי בית המשפט לא התעלם מהרשעתו של המבקש בעבירה של החזקת 42.41 גרם קוקאין שנתפסו בביתו, ולא היה איפוא מקום להחמיר בעונשו מן הטעם שבית המשפט לא נימק את תיקון הטעות. לבסוף נטען, כי היה מקום להורות על חפיפת תקופת התנאי שהופעלה עם תקופת המאסר שהושתה עליו בתיק קודם.

הכרעה

ז.

אין בידי להיעתר למבוקש. הלכה היא כי בית משפט זה יורה על קיומו של גלגול שלישי, רק מקום שעניינו של המבקש מעורר שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטני. יתר על כן, טענות לעניין חומרת העונש אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטיה ניכרת ממדיניות הענישה (רע"פ 10524/09 בוזגלו נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646, 650; רע"פ 7340/07 נסטרוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 5469/08 נחמני נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). אין זה המקרה שלפנינו. על חומרתה המופלגת של עבירת החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית (סעיף 7(ג) לפקודת הסמים), שלשיטת המחוקק שקולה היא בעונש לסחר בסמים (השוו לסעיף 19(א) לפקודה), קרי, עונש מירבי של עשרים שנות מאסר. נאמר כבר רבות: "הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד. מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים" (ע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (השופטת פרוקצ'יה)). בעניינו של המבקש נתן בית המשפט המחוזי דעתו למכלול השיקולים הרלבנטיים, ובכלל זה לעברו הפלילי, לחלקו במעשים ולתסקיר הלא חיובי. תולדות המבקש אינן מעוררות אמון: לחובתו הרשעות מרובות בעבירות סמים, וכיום הוא מרצה עונש מאסר בגין עבירות מסוג זה, תחת עבודות השירות, משהורשע בעבירות נוספות. לא זו אף זו, בעוד תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי, ביצע כאמור את העבירה נשוא האישום השלישי. פעם אחר פעם הכזיב איפוא עד הנה את תקוות החזרה למוטב. כפי שציין בית המשפט המחוזי, בתי המשפט נדרשים לנסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה, וכך גם עשו בענייננו, ומכאן ההבחנה בין המבקש לפסקואל. לבסוף, לא ראיתי להלום את טענת המבקש, כי בית משפט השלום התייחס לכך שנמצאו בדירתו של המבקש 42.41 גרם קוקאין; זאת- שכן בין אם נתן לכך בית משפט השלום ביטוי בגזרו את הדין ובין אם לאו, סבר בית המשפט המחוזי כי העונש שהטיל בית משפט השלום נוטה לקולה וכי יש להחמירו. ואחר שאמרנו זאת, יש לברך על כך שהמבקש מצוי – כנאמר – בהליך שיקומי בבית הסוהר ובאגף נקי מסמים, ואני מאחל לו הצלחה לטובתו ולטובת הציבור.

ח.

אין בידי להיעתר למבוקש.