החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 9635/09 נסים סכאפי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מיסים · עבירות מס ערך מוסף וקולת עונשבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בערעור על חומרת העונש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי של מי שהורשע בעבירות מס ערך מוסף במסגרת הסדר טיעון, ונגזר עליו מאסר בפועל לאחר ערעור המדינה. נקבע כי טענות לחומרת העונש מקימות עילה רק בסטייה ניכרת ממדיניות הענישה. בעבירות מס גובר האינטרס ההרתעתי על הנסיבות האישיות, ולכן לא נמצאה הצדקה להתערבות.

העובדות

המבקש הורשע על פי הודאתו בהסדר טיעון בעבירות מס ערך מוסף בהוצאת חשבוניות, ניכוי מס תשומות מחשבוניות פיקטיביות ואי הגשת דוחות, בסכום התחמקות של כ-874,707 ש"ח. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והעמיד את עונש המאסר על ארבעה חודשים שירוצו מאחורי סורג ובריח. המבקש טען לנסיבות אישיות, ובהן מצב בריאותי של בנו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתיר ערעור בגלגול שלישי על קולת עונש מאסר בעבירות מס ערך מוסף?
  2. 2.האם נסיבותיו האישיות של המבקש, ובריאות בנו, מצדיקות הקלה בעונש בעבירות מס?

הלכות

  1. 1

    רשות ערעור בפני ערכאה שלישית ניתנת רק במקרים חריגים הכוללים סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים

    ״הלכה היא, כי רשות ערעור בפני ערכאה שלישית ניתנת רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות על חומרת העונש אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה

    ״טענות על חומרת העונש אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    בעבירות כלכליות ובפרט בעבירות מס גובר משקלו של האינטרס ההרתעתי על משקלן של הנסיבות האישיות

    ״בית משפט זה פסק לא פעם, כי בעבירות כלכליות ובפרט בעבירות מס, גובר משקלו של האינטרס ההרתעתי על משקלן של נסיבותיו האישיות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • גלגול שלישי
  • קולת העונש
  • עבירות מס
  • מס ערך מוסף
  • מס תשומות
  • הסדר טיעון
  • שירות המבחן
  • אינטרס הרתעתי
  • סטייה ניכרת ממדיניות הענישה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

9635/09

בפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקש:

נסים סכאפי

נ ג ד

המשיב:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית

המשפט המחוזי בירושלים מיום 29.10.09 בע"פ 4681/09 ובע"פ 4780/09

שניתן על ידי כבוד השופטים: י' צבן – סג"נ, ח' בן-עמי ור' כרמל

בשם המבקש:

עו"ד מוחמד חלאילה; עו"ד אלי פוקסברומר

בשם המשיבה:

עו"ד קמיל עטילה

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"פ 4681/09, בגדרו נתקבל ערעור המשיבה על קולת העונש שהוטל על המערער בגזר דינו של בית משפט השלום בירושלים בתיק פלילי 2817/06.

בכתב האישום שהוגש כנגד המבקש, יוחסו לו שתי עבירות של הוצאת חשבון מס ואי תשלום במועד של המס הכלול בהן, לפי סעיף 117(א)(14) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מס ערך מוסף ); עבירה של מסירת דו"חות הכוללים ידיעה כוזבת במטרה להתחמק מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מס ערך מוסף, וזאת בנסיבות מחמירות, על פי סעיף 117(ב2)(3); עבירה של ניכוי מס תשומות בלי שיש לו לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, לפי סעיף 117(ב)(5), וזאת בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 117(ב2)(3) לחוק מס ערך מוסף; וכן שתי עבירות של אי הגשה במועד של דו"ח שיש להגישו לפי חוק מס ערף מוסף, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף.

המבקש התחמק מתשלום מס בסך של 874,707 ש"ח לקופת המדינה. הפעולות שהביאוהו לכך, בוצעו במסגרת כהונתו כאחד ממנהליה הפעילים של חברת "אריק בונה המרכז בע"מ" (להלן: החברה ). בשנת 2003, הוציא המבקש בשם החברה חשבוניות מס, בלא שכלל אותן בדו"חות התקופתיים, והתחמק בכך מתשלום במועד של מס ערך מוסף, בסך 142,490 ש"ח. כמו כן, בדו"חות שהוגשו על ידו, נוכה מס תשומות על סמך חשבוניות פיקטיביות, בסך 408,504 ש"ח. לבסוף, הוציא המבקש חשבוניות מס בלא לשלם את המס הכלול בהן, בסך 323,713 ש"ח.

המשיבה הגיעה להסדר טיעון עם המבקש, לפיו הוא יודה בעובדות כתב האישום והיא מצידה תבקש להטיל עונש של שישה חודשי מאסר בפועל. בשל כך, ביום 24.9.2008, הורשע המבקש על פי הודאתו בבית משפט השלום בירושלים (כבוד סגנית הנשיא ש' דותן ) בעבירות נשוא כתב האישום (פ 2817/06).

בתסקירי שירות המבחן בעניינו של המבקש, הודגשה נכונותו לשנות את דפוסי התנהגותו ולטפל בהתמכרותו לאלכוהול, וכן מעורבותו האינטנסיבית בטיפול בבנו הפעוט, אשר סובל מליקוי שמיעה ועתיד לעבור ניתוח. המלצתו של שירות המבחן הייתה שלא להטיל על המבקש עונש מאסר בפועל.

המלצה זו באה לידי ביטוי בגזר הדין, אשר ניתן ביום 23.7.2009. בית משפט השלום הדגיש, כי אין באימוץ המלצות התסקיר כדי להפחית מחומרת העבירות בהן הורשע המבקש או ממידת אחריותו בביצוען ואולם, לקח בחשבון את בעיות התמכרותו והתחשב בצורך לטפל בבנו בן השנתיים. בשקלול האמור, הוטל על המבקש עונש של ארבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות; שישה חודשי מאסר על תנאי; קנס בסך 10,000 ש"ח; וכן צו מבחן למשך שנה.

המבקש ערער על חומרת העונש לבית המשפט המחוזי בירושלים ואילו המשיבה הגישה ערעור שכנגד (ע"פ 4780/09 וע"פ 4681/09). ביום 29.10.2009, קיבל בית המשפט המחוזי (כבוד סגן הנשיא י' צבן והשופטים ח' בן-עמי ור' כרמל ) בחלקם את שני הערעורים. מחד, בוטל הקנס שהוטל על המבקש מאחר שהוא לא נכלל בתנאי הסדר הטיעון ומאידך צוין, כי עונש המאסר מקל עם המבקש ואיננו מאזן כראוי בין נסיבותיו האישיות החריגות לבין חובת הרתעתם של עברייני מס. בשל כך נקבע, כי עונש המאסר של ארבעה חודשים ירוצה מאחורי סורג ובריח ולא בעבודות שירות, כאשר יתר רכיבי גזר הדין נותרו כשהיו.

מכאן הבקשה שלפניי, שעיקרה הדגשת נסיבותיו האישיות של המבקש – ובייחוד מצבו הבריאותי של בנו הזקוק לטיפולים קבועים בשל ליקויי שמיעה קשים – כנימוק להקלה בעונשו. לטענת באי כוחו, אשת המבקש הינה תושבת האזור ולא יכולה ללוות את הילד לטיפולים. בשל גילה הצעיר אין באפשרותה להסדיר את מעמדה בישראל ואין היא בקיאה בהגשת בקשות לכניסה חד פעמית. עוד עולה בין הטענות, כי המבקש נפל קרבן לניצול בידיו של עבריין מנוסה, כאשר בהיותו אנאלפבית ומכור לאלכוהול, הוא לא ידע על מה הוא חותם ולבסוף, גם לא התעשר מן העבירות.

מנגד סבור בא כוח המשיבה, כי היה מקום להחמיר בעונשו של המבקש אף יותר משעשה בית המשפט המחוזי. לדבריו, אין בסיס לטענות באשר למשקל הפחות שהיה למבקש בביצוע העבירות, ותעיד על כך הודאתו בעבירות אלה.

דין הבקשה להידחות.

הלכה היא, כי רשות ערעור בפני ערכאה שלישית ניתנת רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). אין בנימוקיו של בא כוח המבקש כדי להצביע על סוגיה בעלת חשיבות שכזו ומשכך אין הבקשה מצדיקה דיון בגלגול שלישי.

יתר על כן, טענות על חומרת העונש אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה

(לא פורסם, 11.12.1997)). בנסיבות המקרה ולנוכח הסכומים המשמעותיים של העלמת המס, אינני מוצא חריגה מנורמת הענישה המקובלת בעבירות מסוג זה. דין הבקשה להידחות אם כן מטעמים אלו בלבד.

מעבר לנדרש אציין, כי דינן של טענות באי כוח המבקש להידחות גם לגופן. לולא התחשבות הערכאות הקודמות בהסדר הטיעון ובהמלצתו החיובית של שירות המבחן, ראוי היה לגזור על המבקש עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית יותר, אשר ישקף נכוחה את הנזק שהסב הלה לקופת המדינה. בית משפט זה פסק לא פעם, כי בעבירות כלכליות ובפרט בעבירות מס, גובר משקלו של האינטרס ההרתעתי על משקלן של נסיבותיו האישיות (ע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(3) 721, 724 (2004); רע"פ 8230/09 נוימן נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 10.11.2009)). על אחת כמה וכמה שאין מקום להתערבות בעונש שנגזר על המבקש בבית המשפט המחוזי. למרבה הצער נראה, כי אפילו מצבו הרפואי של בנו הזקוק לטיפול, לא עצר בעדו מלהפר את החוק. ברי, כי אין הבן צריך לשאת בתוצאות מעשיו של אביו בבחינת "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה". משכך, ראוי שמשפחתו תעשה כל שלאל ידה כדי להעניק לו את הטיפול הרפואי הדרוש.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. המבקש יתייצב ביום 21.2.2010 בשעה 09:00 במגרש הרוסים בירושלים, לשם תחילת ריצוי עונשו.

ניתנה היום, ה' בשבט התש"ע (20.1.2010).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (6 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • רע"פ 2843/11מחמד ג'בר אבו עיד נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1רשות ערעור בפני ערכאה שלישית ניתנת רק במקרים חריגים הכוללים סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים
  2. 2טענות על חומרת העונש אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה
  3. 3בעבירות כלכליות ובפרט בעבירות מס גובר משקלו של האינטרס ההרתעתי על משקלן של הנסיבות האישיות