רע"פ 9720/07 שמואל גבאי נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה מטעם כלל – חברה לביטוח בע"מ (להלן: המבקשת ), לעיין בתיק בית המשפט.

לפי האמור בבקשת העיון, המבקש בתיק שבכותרת, מר שמואל גבאי (להלן: גבאי), הגיש נגד המבקשת תביעה בבית-משפט השלום, לפיצוי בגין נזקי-גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים. המבקשת גורסת כי גבאי הסתיר נתונים חשובים מבית משפט השלום וכי הוא מבקש לזכות בכספים שאינם מגיעים לו. המבקשת חפצה לעיין בתיק שבכותרת על-מנת לבסס את טענותיה ולהוכיח את הנתונים שגבאי מסתיר מבית המשפט (לשיטתה).

2.

לאחר עיון בבקשה, בעמדות הצדדים ואף בתגובה שהגישה המבקשת ביום 4.9.2011, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה כפי שהיא מונחת לפניי.

3.

בקשה לעיון בתיקי בית המשפט נבחנת על-פי הוראות תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: התקנות או תקנות העיון ). סעיף 4(א) לתקנות קובע כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט, ובלבד שהעיון בו אינו אסור על-פי דין". תקנה 4(ד) לתקנות מוסיפה כי "בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה". היקפו של העיון מוסדר בתקנה 4(ו) לתקנות, המאפשרת לבית המשפט לקבוע תנאים והסדרים לצורך איזון בין האינטרסים הרלוונטיים.

4.

תקנה 4 מתווה מסלול תלת-שלבי לבחינת בקשה לעיון בתיק (ראו ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גל חברה לשווק בע"מ , פ"ד נט(5) 385 (2005)). בשלב הראשון נבחנת השאלה אם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. בשלב השני נבחנת השאלה אם העיון מוצדק. בשלב זה נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון לאור זכות העיון הנתונה לכל אדם, אשר נגזרת מעיקרון פומביות הדיון, אולם זוהי נקודת מוצא בלבד ויש לבחון אם שיקולים מתחרים גוברים על זכות העיון. בשלב השלישי , בהנחה שיש הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון.

5.

בענייננו, מצויים בתיק כמה מסמכים רגישים, שחלקם אף חסויים מכוח הדין. כך, מצוי בתיק תסקיר שהגיש שירות המבחן, הכולל נתונים אישיים ופרטיים מובהקים, ואשר לפי סעיף 191 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, יש למסרו לתובע, לסנגור ולבית המשפט. התיק כולל גם מסמכים רפואיים, סוציאליים וטיפוליים, שאף הם כוללים פרטים אישיים ופרטיים מובהקים שככלל אין לחשֹפם, למצער בהיעדר נימוק ברור וכבד משקל המצדיק זאת. עוד מצוי בתיק המרשם הפלילי בעניינו של גבאי, שחיסיונו – כמו גם דרכי מסירת המידע המצוי בו – מעוגנים בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981; אף בכותרתו של דף-המרשם מצוין כי המידע חסוי.

6.

מן העבר השני יש לציין, כי למקרא הבקשה, וכן הטיעון הנוסף מטעם המבקשת (מיום 4.9.2011), לא ברורה התועלת הממשית שתצמח למבקשת מעיון בתיק שבכותרת; בצדק טוענת המשיבה, כי נראה שהמבקשת מתעניינת פחות בתיק הפלילי עצמו, ובעיקר חפצה לדלות מן התיק נתונים נוספים על-אודות אישיותו של גבאי. יודגש: פסק-הדין של בית המשפט העליון ברע"פ 9720/07 פורסם ברבים, והוא כולל תיאור מפורט למדיי של הרקע העובדתי, של העבירות שבהן הורשע המבקש והעונשים שנגזרו עליו, וכן הוא כולל התייחסות לתסקיר שירות המבחן ולעברו של המבקש (כולל שימוש בסמים וריצוי תקופות מאסר). ככל שהמבקשת חפצה לעיין בהחלטות שיפוטיות שניתנו בעניינו של גבאי, המצויות בתיק שבכותרת ואינן חסויות, אין מניעה לאפשר לה זאת, ואם תפנה המבקשת בעניין זה למזכירות בית המשפט תוך 7 ימים, תמסור לה המזכירות את צילום ההחלטות. אולם ככל שהמבקשת מעוניינת, מכוח תקנות העיון , לקבל היתר לעיין בתסקירים, בחווֹת-דעת ובמרשם הפלילי בעניינו של גבאי, המצויים בתיק בית המשפט, לא מצאתי לנכון לאפשר זאת.

הבקשה נדחית אפוא, בכפוף לאמור בסעיף 6 לעיל.