רע"פ 9837/08פלוני נ. מדינת ישראל

בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (עפ"ג 1256-02-08).

המבקש הועמד לדין בבית משפט השלום בראשון לציון (פ 3674/05) בגין עבירה של מעשה מגונה תוך ניצול יחסי עבודה, לפי סעיף 349(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ועבירה של פגיעה בפרטיות, לפי סעיף 5(2) לחוק להגנת הפרטיות, התשמ"א-1981; כאשר על פי המתואר בכתב האישום, במועד הרלוונטי לכתב האישום שימשה מ.ע. (להלן: המתלוננת ) כעובדת בחנות נעליים בבת ים (להלן: החנות ), אשר הייתה בבעלותו של המבקש. נטען כי ביום 14.8.2004 בשעה 14:00 לערך, ביצע המבקש מעשה מגונה במתלוננת, בכך שחיבק אותה והצמיד את גופו לגופה, בניגוד לרצונה, וביקש לנשקה למרות שמיאנה, וזאת לשם גירוי או ביזוי מיני. בהמשך, כעבור שעה, ביצע המבקש במתלוננת מעשה מגונה בכך שתפח על ישבנה וזאת לשם ביזוי או גירוי מיני, בניגוד לרצונה.

בקצרה ייאמר, כי בית משפט השלום (כבוד השופט א' הימן ) הרשיע בפסק דינו מיום 28.1.2008 את המבקש בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום, שכן עדות המתלוננת נמצאה מהימנה בעיניו, תוך שהוא מוצא לה חיזוקים רבים בעדויות שנמסרו בפניו. בהמשך, הטיל בית המשפט על המבקש שבעה חודשי מאסר בפועל, שבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה שיש בה פגיעה בגוף האדם, פיצוי למתלוננת בסך 50,000 ש"ח וכן קנס בסך 1,000 ש"ח או חודשיים מאסר תמורתו.

המבקש ערער על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי מרכז. בית המשפט המחוזי דחה בפסק דינו מיום 6.10.2008 (כבוד סגני הנשיא א' טל והשופטים מ' פינקלשטיין ו א' ש' שילה ) את ערעור המבקש כנגד הכרעת הדין, מנגד ביטל את גזר הדין והחזיר את הדיון לבית משפט השלום, זאת על מנת שתתקבל הערכת מסוכנות לגביו כנדרש על פי סעיף 6(1)(א) לחוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006 שבסופה ייגזר דינו מחדש.

מכאן הבקשה שבפניי, בגדרה טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי פעל בחוסר סמכות עת שהחזיר את הדיון לבית משפט השלום על מנת שתתקבל חוות דעת לעניין המסוכנות הנשקפת ממנו. בנוסף מעלה המבקש טענות כנגד הרשעתו בדין. במקביל, הגיש המבקש בקשה לדחיית או ביטול הדיון בבית משפט השלום.

יוער כי המדינה בתגובתה הצהירה כי לא תעתור לעונש חמור מזה שנגזר על המבקש מלכתחילה, לשם הסרת חשש המבקש שמה גזר דינו יוחמר לאור החזרת הדיון לבית משפט השלום לשם קבלת הערכת מסוכנות.

דין הבקשה להידחות, זאת מהטעם שהוגשה טרם זמנה, שכן משהוחזר הדיון לבית משפט השלום, על המבקש למצות את ההליכים בפניו וכן בפני בית המשפט המחוזי בטרם יגיש בקשת רשת ערעור לבית משפט זה, ככל שיראה צורך בכך כמובן (ראו רע"פ 5631/06 שווגר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 31.7.2006); רע"פ 6244/04 ביהם נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 7.7.2004); ורע"פ 5171/03 ברא"ז נ' מדינת ישראל , (לא פורסם, 11.6.2003)). היה ולאחר מתן פסק הדין הסופי בעניינו, לרבות ההכרעה בעניין חומרת העונש אשר תלוי ועומד בפני בית משפט השלום וערעור עליו, ככל שיהיה, בפני בית המשפט המחוזי, ימצא המבקש מקום להגשת בקשה כאמור, יוכל להעלות בה, בין היתר, את טענותיו באשר לפסק הדין המרשיע נשוא הבקשה שבפניי ועניין שאלת הסמכות של בית המשפט המחוזי להחזיר את הדיון לבית משפט השלום.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור והבקשה לדחיית או ביטול הדיון בבית משפט השלום נדחות בזה.