לפני כבוד השופטת אפרת פינק בעניין: המאשימה מדינת ישראל ע"י פרקליטות מחוז מרכז נגד הנאשם אלי אשירוב ע"י ב"כ עוה"ד עמית שלף גזר דין מבוא הנאשם הורשע, לפי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של יצור, הכנה והפקת סם, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973; החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים; וגניבה בנסיבות מיוחדות, לפי סעיף 384(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. לפי המיוחס בכתב האישום, הנאשם הקים במרתף ביתו מעבדה לגידול קנבוס, אותה צייד בין היתר, במאווררים, מנורות לד, מזגנים, קולרים, מפוחים, אדניות, דשן, מדי לחות, מצננים ניידים, מכונת גריסה, מרססים, סופחי לחות ושתילי קנבוס. הנאשם ביצע שינויים במערכת החשמל לצורך הפעלת המעבדה ועל מנת למנוע קריאה של צריכת החשמל. ביום 25.3.25, במסגרת חיפוש שנערך בבית, נתפסו שתילי קנבוס וקופסאות ובהן שקיות קנבוס, במשקל כולל של 137 ק"ג. בחדר הסמוך למעבדה נתפסו גם שני משטחים עטופים בניילון נצמד, ובהם סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 412.87 גרם. ההסדר לא כלל הסכמה לעניין העונש, אך הוסכם כי הנאשם יופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן. תסקירי שירות המבחן בתסקיר מיום 1.4.26 צוין כי הנאשם בן 38, יליד ברית המועצות, נעדר עבר פלילי, גרוש ואב לשלושה ילדים, שניים מהם תאומים על הרצף האוטיסטי. הנאשם השלים 13 שנות לימוד בבית ספר מקצועי, ותיאר קשיים לימודיים והתנהגותיים. לאחר קבלת פטור משירות צבאי השתלב בעבודות שיפוצים ובנייה. טרם מעצרו התגורר בגפו ועבד כשכיר בתחום האיטום. הנאשם מסר כי הוא סובל מבעיות אורתופדיות שבגינן ניתן לו היתר לצריכת קנבוס, אך לא הציג מסמכים תומכים. הנאשם ציין כי בתקופה שקדמה לביצוע העבירות נקלע לקשיים כלכליים וצרך אלכוהול באופן בלתי מווסת. כשנה וחצי קודם לכן החל להמר באופן יומיומי ואינטנסיבי, שהה בסביבה שולית ונטל הלוואות רבות מגורמים, להם הוא עודנו חב סכומים משמעותיים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מביע חרטה ומבין את חומרת מעשיו. באשר לצריכת חומרים ממכרים, מסר הנאשם כי החל לצרוך קנבוס בגיל 18, תחילה באופן מזדמן ובהמשך בתדירות גוברת, ללא טיפול לאורך השנים. הנאשם השתלב באשפוזית "ויקטורי" בקהילת "רטורנו". גורמי הטיפול מסרו כי הנאשם מצוי בתהליך של שינוי משמעותי ועתיד לעבור בקרוב לשלב ב', המתמקד בפיתוח עצמאי של מענים רגשיים, חיזוק העצמאות, בניית קשרים, היכרות מחודשת עם סיפור חייו והצבת מטלות אישיות ועמידה בהן. שירות המבחן העריך כי הנאשם נרתם להליך ונעזר במרחב הטיפולי, באופן המאפשר לו להעמיק התבוננותו בדפוסיו ולקדם שינוי בהתנהלותו. שירות המבחן שקל את דפוסי אישיותו והתנהלותו של הנאשם, ובפרט את דפוסיו ההתמכרותיים אשר נתפסו כגורם סיכון מרכזי, מסיר עכבות ותורם להתנהלות הרסנית ופוגענית. עוד שקל את גורמי הסיכוי, לרבות היעדר עבר פלילי, שיתוף הפעולה עם שירות המבחן, ניקיון מסמים ומאלכוהול בתקופת השהות בקהילה, הליך טיפולי אינטנסיבי, ורצונו להמשיך ולהתמיד בטיפול לשם שינוי אורחות חייו. מכאן, ומשום שהנאשם לא השלים את הטיפול בקהילה, המליץ שירות המבחן על דחיית הדיון בארבעה חודשים. בתסקיר משלים מיום 7.7.26 צוין כי הנאשם המשיך להתקדם בקהילת "רטורנו" ומצוי בשלב ג', במסגרתו הוא יוצא לעבודה, תוך שמירה על רצף תפקודי, התנהלות אחראית ועקבית. בחודשים האחרונים חלה התקדמות ניכרת בטיפול, מחויבות להליך, שיתוף פעולה והפגנת יציבות בכל המישורים. הנאשם מצליח לשתף בתכנים רגשיים מורכבים, מגלה יכולת טובה יותר בביצוע משימות באופן עצמאי, ועושה מאמצים להעמיק את ההיכרות עם דפוסיו. להערכת שירות המבחן, הטלת עונש של מאסר בפועל, בנסיבות העניין, עלולה להוביל לרגרסיה במצבו של הנאשם ולפגוע בהישגיו מבחינה אישית ותעסוקתית. מכאן המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם ענישה שיקומית הכוללת צו מבחן, וכי אם בית המשפט שוקל הטלת עונש של מאסר, יטילו בדרך של עבודות שירות. בתסקיר סופי אישר שירות המבחן כי נפלה שגגה בעת שצוין כי הנאשם נעדר עבר פלילי, למרות שיש לו עבר שהתיישן. כן הוסיף כי בתקופת הדחייה הנאשם סיים בהצלחה את הטיפול בקהילת רטורנו והשתלב בהוסטל, ומאז קליטתו לא היו אירועים חריגים. מתואר כי השתלב היטב בדירה, מגלה אחריות ועצמאות, שומר על רצינות כלפי ההליך הטיפולי ומבצע תפקידיו כנדרש. לא נמצאו בבדיקות שרידי סם, הנאשם מגיע לעבודה באופן סדיר, הוא נמצא בקשר רציף עם ילדיו, משתתף בקבוצה טיפולית ובטיפול פרטני. להערכת שירות המבחן, השתתפותו של הנאשם בהליך הטיפולי מסייעת להפחתה בסיכון הנשקף ממנו. מכאן חזר שירות המבחן על המלצתו להטיל על הנאשם צו מבחן, במסגרתו ישתתף ביחידה לטיפול בהתמכרויות. כן הדגיש שירות המבחן, פעם נוספת, כי הטלת מאסר על הנאשם עלולה לפגוע במאמצי השיקום של הנאשם ולהביא לרגרסיה משמעותית במצבו. לפיכך המליץ שירות המבחן, כי ככל שבית המשפט שוקל הטלת מאסר, שיוטל בדרך של עבודות שירות. טיעוני הצדדים התביעה טענה כי יש לקחת בחשבון את נסיבות כתב האישום, הכוללות שכירת בית לצורך הקמת מעבדה לגידול סמים במרתף הבית. הנאשם צייד את המעבדה בציוד רב, ולשם הפעלת המעבדה ביצע שינויים במערכת החשמל, כדי למנוע קריאה בשווי של עשרות אלפי שקלים. במעבדה נתפסו שתילים במספר שאינו ידוע לתביעה, קופסאות ובהן סמים מסוג קנבוס במשקל 137 ק"ג נטו ובחדר הסמוך שני משטחים עטופים בניילון של סם מסוג חשיש במשקל של כ-412 גרם. כן הדגישה כי כתוצאה ממעשים אלו נפגעו הערכים של הגנה מפני הנזקים הישירים והעקיפים הנגרמים כתוצאה משימוש בסמים, לצד החשש מפני ביצוע עבירות נלוות. המדובר לטענתה, בנסיבות המלמדות על חומרה בלתי מבוטלת ועוצמת הפגיעה בערכים החברתיים היא בעוצמה בינונית, זאת נוכח השילוב בין שני סוגי סמים, במשקל מצטבר גדול, מעבדה גדולה, ציוד רב מאוד, השקעה כספית ניכרת, זמן ומשאבים. שווי הסמים אדיר ומגיע לכדי מיליוני שקלים ונגנב חשמל בשווי עשרות אלפי שקלים. הנאשם תפעל לבדו את המעבדה, ממניע כלכלי באמצעות הפצת סמים לציבור. המדובר בעבירות שבוצעו תוך תכנון מראש, שכירת בית, הקמת מעבדה, הפעלתה ותחזוקה במשך כשבעה חודשים. כן טענה כי יש להילחם במכת המדינה של הקמת מעבדות סמים, ונוכח הרווח העצום הגלום בעבירות אלו, יש להטיל על העבריינים ענישה מרתיעה. לעניין זה הפנתה לפסיקה רלוונטית, ולעמדתה, גם במקרים של חריגה מטעמי שיקום, יש להטיל עונש של מאסר בפועל. מכאן עתרה לקבוע מתחם הנע בין מאסר לתקופה של 36 חודשים ובין 60 חודשים, לצד קנס בסכום של עשרות אלפי שקלים, נוכח הרווח הכלכלי הפוטנציאלי העצום, וחילוט. בתוך המתחם עתרה לקחת בחשבון את הודאת הנאשם, חיסכון בזמן שיפוטי, ועבר פלילי שהתיישן, הכולל עבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית ורכוש, הגם שצוין בטעות בתסקיר שהנאשם נעדר עבר פלילי. הנאשם השתלב בקהילה טיפולית, עמד בה, ונרתם מהטיפול. הוא מעמיק בדפוסיו, ומצליח לבסס יציבות, והשתלב בהוסטל. עוד הדגישה כי ההתמכרות אינה הסיבה לביצוע העבירות. התביעה עתרה, נוכח שיקומו של הנאשם, לחרוג מהמתחם באופן מידתי ומתון, אולם לא כעתירת שירות המבחן, שכן הטלת עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות אינו הולם את הנסיבות. מכאן עתרה להטיל על הנאשם עונש הכולל מאסר החורג באופן מידתי ומתון בניכוי ימי מעצרו, מאסר על תנאי, קנס בסכום של עשרות אלפי שקלים וחילוט. לטענת בא כוח הנאשם, יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות: המעבדה הוקמה בבית בו מתגורר הנאשם ולא נשכר לצורך כך; בבסיס העבירות חובות ושימוש בסמים; המעבדה לא הוסלקה, אלא הוקמה במרתף; הנאשם גידל סמים מסוג קנבוס, והחשיש הוא אותו סוג סם; אין ראיות לסחר, הגם שמדובר בהחזקה שלא לצריכה עצמית; כתב האישום אינו מפרט את שווי הציוד. לעמדתו, בנסיבות העניין, ועל יסוד הפסיקה הרלוונטית, המתחם מתחיל במאסר לתקופה של 25 חודשים לערך. עוד עתר לחרוג באופן משמעותי מהמתחם. לטענתו, עברו הפלילי של הנאשם התיישן, ומכל מקום הוא משקף את התמכרותו של הנאשם לסמים. התסקירים מלמדים כי הנאשם נרתם להליך טיפולי חיובי בקהילה והוא עומד לסיימו, באופן המפחית את הסיכון במצבו. הנאשם היה עצור, לאחר מכן הועבר לאיזוק אלקטרוני כשלושה חודשים, ובהמשך עבר לגמילה בקהילה. שירות המבחן עשה כל הניתן על מנת לסייע בשילוב הנאשם בקהילה והנאשם נרתם להליך מקיף ומשמעותי, למרות שיכול היה להסתפק במרכז יום. הנאשם בחר בדרך הארוכה והקשה, על מנת להשתקם באופן ממשי, כהמלצת שירות המבחן. למרות קשיים רבים, והתחלה לא קלה, הוא עלה על דרך המלך, השקיע רבות, ונמצא היום לקראת סוף התהליך. גדיעת הליך השיקום, בנסיבות אלו, תפגע לא רק בנאשם אלא גם באינטרס הציבורי. כן ציין כי אביו של הנאשם נפטר בהיותו בן 8 שנים, הוא סיים בית ספר מקצועי ועלה לישראל. לנאשם שני ילדים על הרצף האוטיסטי, הוא סובל מבעיות אורתופדיות, קיבל רישיון קנבוס, אך ויתר עליו. הנאשם התמכר לסמים מגיל 18 וסובל מקשיים רגשיים. לטענתו, לפי הפסיקה ניתן לחרוג מהמתחם בדרך של הטלת עבודות שירות. מכאן עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן לסיום ההליך באפיק שיקומי. דיון קביעת מתחם העונש ההולם בביצוע עבירות של גידול סמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, וגניבה בנסיבות מיוחדות, פגע הנאשם בערכים החברתיים של שמירה על בריאות הציבור, ועל שלומו הפיזי והנפשי מפני נזקים הנגרמים כתוצאה מגידול סמים והשימוש בהם, לצד הגנה על הציבור מפני עבריינות הנלווית לסמים. כן פגע הנאשם בערך של הגנה על רכושה של חברת החשמל והציבור בכללותו. הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף בלתי מבוטל, שכן הנאשם הקים מעבדה לגידול סמים, תוך תכנון מוקדם, היערכות וגניבת חשמל, השתמש בציוד רב, וגידל בה סמים מסוג קנבוס במשקל בלתי מבוטל של 137 ק"ג, לצד החזקת סמים מסוג חשיש במשקל 412.87 גרם. המדובר אמנם בשני סוגי סמים "קלים", אך בהיקף ובמשקל נרחבים. על מדיניות הענישה הנהוגה ביחס לגידול סמים והחזקתם בכמויות דומות, ניתן ללמוד מהפסיקה הבאה: עפ"ג 45268-08-24 מיכאילוב נ' מדינת ישראל (26.3.25) – הנאשם הורשע בעבירות של גידול קנבוס במשקל של 139.52 ק"ג ונטילת חשמל שלא כדין. בית המשפט הטיל עליו מאסר לתקופה של 30 חודשים, מאסר על תנאי ופיצוי לחברת החשמל בסכום של 10,000 ₪. ערעורו של הנאשם לבית המשפט העליון – נדחה. ע"פ 2729/22, 2731/22 שיטרית ואח' נ' מדינת ישראל (3.5.23) – נאשם 1 הורשע בעבירות של גידול סמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית וגניבת חשמל, בכך שהקים שתי מעבדות לגידול קנבוס, באחת נתפסו שתילים במשקל של כ-131 ק"ג, בשנייה שתילים במשקל של כ-5.1 ק"ג. הוא נדון למאסר לתקופה של 32 חודשים, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 40,000 ₪. נאשם 2 הורשע בעבירות של מתן אמצעים להקמת המעבדה והפרת הוראה חוקית וכן הורשע בתיק נוסף שצורף בגידול סמים והחזקתם שלא לצריכה עצמית. הוא נדון למאסר לתקופה של 25 חודשים, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 30,000 ₪. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של נאשם 1, והפחית מעונשו של נאשם 2 למאסר לתקופה של 19 חודשים בשל שיקום. מעורב נוסף באותה פרשה, שהורשע בסיוע להקמה ותפעול שתי המעבדות נדון למאסר לתקופה של 9 חודשים בחריגה מהמתחם מטעמי שיקום; ע"פ 5515/22 אנרקיז נ' מדינת ישראל (27.3.23) – הנאשם הורשע בביצוע עבירות של גידול סמים במשקל 120.98 ק"ג ונטילת חשמל שלא כדין. בית המשפט הטיל עליו מאסר לתקופה של 50 חודשים, הפעיל מאסר על תנאי ולצד זאת גם מאסר על תנאי, קנס בסכום של 200,000 ₪ ופיצוי לחברת החשמל בסכום של 123,301 ₪ לצד פסילת רישיון בפועל ועל תנאי. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של הנאשם אשר למאסר, תוך הפחתת הקנס לסכום של 150,000 ₪. ע"פ 1282/22 אבו קרינאת נ' מדינת ישראל (21.9.22) – הנאשם הורשע בגידול סם מסוג קנבוס במשקל 135 ק"ג ובהחזקת סם מסוג קנאבוס בשקל 2.8 ק"ג. בית המשפט המחוזי הטיל עליו מאסר לתקופה של 42 חודשים, לצד מאסר על תנאי וקנס בסכום של 30,000 ₪. ערעורו לבית המשפט העליון התקבל, בשל הליך טיפולי, ועונשו הופחת למאסר לתקופה של 36 חודשים. ע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל (12.8.18) – הנאשם הורשע בגידול סמים עם אחרים במשקל של 137.6 ק"ג. בית המשפט המחוזי הטיל עליו מאסר לתקופה של 26 חודשים, לצד מאסר על תנאי וקנס בסכום של 7,000 ₪, תוך סטייה מהמתחם מטעמי שיקום. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של הנאשם ואת ערעור המדינה. ניתן גם להתרשם מהפסיקה שעניינה בנסיבות הכוללות גידול של 70 – 90 ק"ג סמים – נסיבות, שהן מעט מקלות יותר מהמקרה הנדון (ראו, למשל: ע"פ 6718/23 דהן נ' מדינת ישראל (18.3.25), שם הוטל בגין גידול 79 ק"ג קנבוס מאסר לתקופה של 28 חודשים; ע"פ 2139/22 ג'נאח נ' מדינת ישראל (14.7.22) – שם הוטל בגין גידול של כ־82.458 ק״ג קנבוס מאסר של 14 עד 24 חודשים למעורבים השונים, בהתאם לחלקם במיזם; ע"פ 1517/22 בן-הרוש נ' מדינת ישראל (19.5.22) – שם הוטל על הנאשם בגין גידול של 77.58 ק״ג קנבוס, בצירוף ציוד ייעודי וגניבת חשמל מאסר לתקופה של 23 חודשים; ע"פ 6299/20 חן נ' מדינת ישראל (4.2.21) – שם הוטל בגין גידול 90 ק״ג קנבוס מאסר לתקופה של 29 חודשים; וראו גם: ת"פ (ת"א) 50316-04-24 מדינת ישראל נ' פניבילוב (18.9.25)). מכאן, לאור מדיניות הענישה הרלוונטית והנסיבות המתוארות, מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם נע בין מאסר לתקופה של 30 חודשים ובין מאסר לתקופה של 50 חודשים, לצד ענישה נלווית לרבות מאסר על תנאי, וקנס הנע בין 10,000 ₪ - 30,000 ₪. מהי מידת החריגה הראויה ממתחם הענישה? הצדדים מסכימים כי יש לחרוג ממתחם הענישה, והמחלוקת היא בשאלת מידת החריגה. התביעה טענה כאמור, כי יש להטיל על הנאשם מאסר בפועל, ואילו ההגנה ביקשה להסתפק בצו מבחן. כידוע, בהחלטה אם לסטות ממתחם הענישה ובאיזו מידה, לפי סעיף 40ד לחוק העונשין, על בית המשפט להתחשב, בין היתר, בחומרת העבירה, נסיבותיו האישיות של הנאשם, הסיכון להישנות עבירות וטיבו של הליך השיקום, לרבות המוטיבציה שהפגין הנאשם, הליך גמילה, השתלבות מוצלחת בהליכים טיפוליים ואינדיקציות לשינוי עמוק בהתנהגות ודרכי חשיבה (ע"פ 1903/13 עיאשה נ' מדינת ישראל (14.7.13); ע"פ 1288/17 מדינת ישראל נ' שנהר (3.10.17); ע"פ 6637/17 קרנדל נ' מדינת ישראל (18.4.18); ע"פ 126/22 מדינת ישראל נ' פלוני (27.4.22); ע"פ 9036/18 פלוני נ' מדינת ישראל (27.1.20)). נסיבות ביצוע העבירות הן חמורות, כפי שכבר פורט, והן כוללות גידול והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית בהיקף רב של מעל 130 ק"ג. עם זאת, גם בנסיבות דומות, מצאו בתי המשפט לחרוג ממתחמי הענישה, בשל הליכי שיקום חריגים (ראו, למשל: ת"פ (מרכז) 53607-03-24 מדינת ישראל נ' מדמון (7.1.26) – שם הוטל מאסר לתקופה של 9 חודשים בעבודות שירות בגין גידול סם מסוג קנבוס במשקל 150 ק"ג ונטילת חשמל; ת"פ (מרכז) 20638-04-22 מדינת ישראל נ' שפירא (25.3.24) – שם הוטל מאסר לתקופה של 9 חודשים בעבודות שירות, בגין גידול סם מסוג קנבוס במשקל 122.7 ק"ג ונטילת חשמל; ת"פ (ב"ש) – שם הוטלו מאסרים בדרך של עבודות שירות על שלושה נאשמים בגין גידול סם מסוג קנבוס במשקל 140 ק"ג). הנאשם הודה כאמור במיוחס לו. נסיבותיו האישיות של הנאשם לא פשוטות, והוא אב לתאומים על הרצף האוטיסטי. הנאשם החל לצרוך קנבוס בגיל 18, תחילה באופן מזדמן ובהמשך בתדירות גוברת, ללא טיפול לאורך השנים, ועולה מהתסקיר כי הנאשם ביצע את העבירות על רקע התמכרותו. לנאשם עבר פלילי בעבירות ממין העניין, אולם עברו הפלילי התיישן. הוא היה נתון במעצר לראשונה בחייו וכן במעצר בפיקוח אלקטרוני. הנאשם עבר, כאמור, הליך שיקומי משמעותי וממושך. הוא התגייס לקהילה טיפולית "רטורנו" – שהיא קהילה סגורה - ועבר במסגרתה בהצלחה את כלל השלבים, תוך שיתוף פעולה מלא. הוא מצוי על סף סיום ההליך הטיפולי. הנאשם נגמל מסמים והוא מצליח להעמיק בדפוסיו ולקדם שינוי בהתנהלותו. מכאן שיש בהליך הטיפולי המוצלח שעבר כדי להפחית מהסיכוי לחזרתו לדפוסים עברייניים. להערכת שירות המבחן, הטלת עונש של מאסר בפועל, בנסיבות העניין, עלולה להוביל לרגרסיה במצבו של הנאשם ולפגוע בהישגיו מבחינה אישית ותעסוקתית. מכאן המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם ענישה שיקומית הכוללת צו מבחן בלבד, וכי אם בית המשפט שוקל הטלת עונש של מאסר, יטילו בדרך של עבודות שירות. עונש של צו מבחן בלבד הוא עונש מקל מדי ביחס לחומרת העבירות ולנסיבותיהן, למרות הליך השיקום הממושך. יש לתת בהקשר זה ביטוי גם לעיקרון הגמול, גם אם ישנה הצדקה לחריגה ממתחם הענישה. מנגד, הטלת מאסר בפועל עלולה להוביל לרגרסיה במצבו של הנאשם, כפי שהעריך שירות המבחן, ובכך לא רק לפגוע בשיקומו אלא גם באינטרס הציבורי, בכללותו. לפיכך, יש מקום להטלת עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות, לצד צו מבחן וקנס. סיכום לאור כל האמור אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר לתקופה של 9 חודשים בדרך של עבודות שירות, לפי חוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 11.10.26 ובתנאים המפורטים שם; מאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים, והתנאי הוא שלא יבצע כל עבירת סמים מסוג פשע, במשך 3 שנים מהיום; מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שלא יבצע כל עבירת סמים או רכוש מסוג עוון, במשך 3 שנים מהיום; קנס בסכום של 15,000 ₪ הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים, הראשון לא יאוחר מיום 1.12.26, והיתרה עד ל-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן. צו מבחן לתקופה של 12 חודשים. מובהר לנאשם כי אם יפר את תנאי הצו ניתן יהיה לבטל את גזר הדין ולגזור את עונשו מחדש. גזר הדין יומצא לממונה על עבודות שירות ולשירות המבחן.
ניתן היום, א' חשוון תשפ"ז, 12 אוקטובר 2026, בהעדר הצדדים.