ת"צ 54531-04-24 ת"צ 54531-04-24

בפני בקשת המבקש לצירוף ראיה; הראיה שצירופה התבקש הינה כתב תביעה שהוגש על ידי המנכ"ל הפורש של החברה, מר וטרמן, כנגד החברה, בגין טענה להפרת התחייבותה של החברה בנוגע לתנאי פרישתו. המשיבים 2-5 (להלן: "המשיבים") מתנגדים לבקשה. הכלל שנטבע בפסיקה הנוגע לבקשה לצירוף ראיה, הינו, כי "... שבקשה להוספת ראיה תידון בהתאם לאמות המידה לבחינת בקשה לתיקון בקשת אישור תובענה כייצוגית" (רע"א 3365/20 יוניליוור ישראל מזון בע"מ נ' בנתאי, פסקה 9 (1.7.2021). משכך, בבוא בית המשפט לבחון האם להתיר צירופן של ראיות נוספות עליו להתחשב במספר שיקולים, ובהם: נחיצותן של הראיות לבירור השאלה שבמחלוקת; מידת השיהוי בו הוגשה הבקשה לצירוף הראיות וההצדקות לו; מידת הפגיעה באינטרסים של בעל הדין היריב; מידת ההכבדה על ניהול ההליך; ותום ליבו של המבקש (ראו בר"מ 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר, פסקאות 19-13 (22.11.2012); רע"א 9181/18 רוקח נ' פרטנר תקשורת בע"מ, פסקה 13 (16.12.2019); רע"א 1739/22 לוזון נ' ש. שסטוביץ בע"מ, פסקה 9 (10.7.2022)). יש ממש בעמדת המשיבים, לפיה, כתב תביעה הינו כתב טענות ועל כן ערכו הראייתי הוא דל, ככל שניתן לייחס לו ערך ראייתי כל שהוא. העובדה שהוגש כתב טענות לבית הדין לעבודה אינה הופכת את הנטען בו לראיה לאמיתות התוכן ולו לכאורה, וספק אם מדובר אף בעדות מפי השמועה מקום בו אין מדובר בתצהיר. אף העובדה כי מר וטרמן אינו עומד לחקירה נגדית בנוגע לתוכנו של כתב התביעה, פוגמת באופן משמעותי ביכולת לבסס ממצא כל שהוא על האמור בו. משכך, נחיצותה של הראיה לצורך הכרעה במחלוקת מוטלת בספק רב. יחד עם זאת, לכתב התביעה צורפו כנספחים מסמכים שונים שהם עצמם מהווים ראיות, ועל כן, לא מצאתי לדחות את הבקשה רק נוכח נפקותו הראייתית של כתב התביעה עצמו. בבחינת מידת הפגיעה באינטרס היריב, לא מצאתי כי צירוף כתב התביעה יפגע פגיעה של ממש (ככל שיפגע כלל) באינטרס המשיבים, שכן אף לגישתם, תוכנו של כתב התביעה ונספחיו אינם שונים באופן מהותי מהנטען על ידם בכתב התשובה (כמובן רק בכל הנוגע למחלוקת מושא ההליך ולא בנוגע למחלוקת שהועלתה על ידי מר וטרמן בבית הדין לעבודה); כך למשל, בסעיף 51 לתשובת המשיבים ציינו, כי עוד טרם הרכישה: "...במהלך פגישות ושיחות אלה, ניתנו על - ידי האחים אמיר, לבקשת הגופים המוסדיים, הסברים כלליים באשר לתפיסתם העסקית, וצוינה כוונתם להציע עצמם לכהונת יו"ר ומנכ"ל שופרסל...", ראו גם סעיפים 64, 65, 68, לתשובה לבקשת האישור. העובדה כי לטענת מר וטרמן בכתב התביעה, הטעם לאי אישור תנאי הפרישה שלו נבע, בין היתר, מסיווג שגוי של המשיבים 4-5 כבעלי ענין אישי בהצבעה וקבלת הסיווג השגוי האמור על ידי החברה, הינה טענה משפטית והיא אינה עומדת בלב המחלוקת כאן וממילא, יהא הטעם לסיווג זה אשר יהא, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי המשיבים והמוסדיים לא עשויים היו עור אחד בהצבעתם בנוגע לתנאי פרישתו של מר וטרמן, עובדה התומכת, לכאורה, בעמדת המשיבים. לכך יש להוסיף את עמדת המשיבים לפיה, הפרשנות שמעניק המבקש לנטען בכתב התביעה, לא בהכרח עולה מלשונו. אף מטעם זה, לא מצאתי כי צירוף כתב התביעה יביא לפגיעה של ממש באינטרס המשיבים. כתב התביעה הוגש לאחר הגשת בקשת האישור, כך שלא ניתן היה לצרפו לבקשת האישור במועד מוקדם ומשכך לא היה שיהוי בהגשת הבקשה. לאור השלב המוקדם של ההליך, לא מצאתי כי תגרם הכבדה יתרה על המשיבים (וניתן יהיה לרפא את ההכבדה שתגרם להם כתוצאה מהצורך להתייחס לראיה הנוספת, באמצעות פסיקת הוצאות) ולא נטענה טענה בעלת משקל לעניין תום ליבו של המבקש. לאור האמור, מצאתי לקבל את הבקשה וזאת על אף ערכו הראייתי המוגבל של כתב התביעה. הראיה תצורף כנספח 30 לבקשת האישור. בהינתן כי מדובר בראיה יחידה וכי בקשת האישור עצמה לא תוקנה (לבד מצירופה של הראיה עצמה), יוכלו המשיבים לתקן את תשובתם לבקשת האישור כך שתתווסף התייחסותם לראיה, שלא תעלה על עמוד אחד, וזאת עד יום 5.11.2026. הוצאות המשיבים נוכח הצורך לתקן את תשובתם לבקשת האישור, תפסקנה בשלב ההכרעה בבקשת האישור. קדם משפט נוסף נקבע ליום 3.2.2027 בשעה 10:00. טרם מועד קדם המשפט תינתן החלטה מפורטת בבקשה לגילוי מסמכים.