ת"צ 14327-12-15 בימ"ש מחוזי ת"א, שופט רחמים כהן: פס"ד בבקשה לאישור תובענה ציבורית נגד בתי קפה שהציגו מיצי פירות כמיץ טבעי (ת"צ 14327-12-15)

בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן -בקשת האישור) שעניינה טענה בדבר הפרת הוראות הדין והטעייה בכך ,שהמשיבות מוכרות מיצי פירות המוצגים כ"מיץ טבעי" .אך ,בדיקות מעבדה שנערכו העלו ,שהמיצים מכילים חומרים משמרים וככאלה אינם מיצים טבעיים כהגדרתם על פי דין. על פי הנטען בבקשת האישור ,ביום 11.11.2015שודר תחקיר בערוץ 10במסגרתו הוצגו בדיקות מעבדה ,שנערכו למיצים שנמכרו על ידי המשיבות (להלן – התחקיר) ,מהן עלה ,שמיצים אלה מכילים חומרים משמרים מסוג חומצה בנזואית או חומצה סורבית. משיבה ,1גרג קפה מאוד בע"מ (להלן -משיבה 1או גרג קפה) ומשיבה ,3קפה קפה ישראל בע"מ (להלן -משיבה 3או קפה קפה) ,מפעילות ,באמצעות זכיינים ,רשתות בתי קפה ברחבי הארץ. בקשת האישור ,כפי שהוגשה בתחילה ,הוגשה כנגד חמש רשתות בתי קפה. סכום התובענה הייצוגית הוא ,₪ 500,000,000 :ולא פחות.

תמצית טענות המבקש המבקש טוען ,שהוא נוהג לצרוך מיצי פרי מסוג המיצים שהמשיבות מציעות ללקוחותיהם. המשיבות מציגות את המיצים לקהל לקוחותיהם כ"מיץ טבעי" .אלא שמתחקיר ששודר בטלווזיה, בשיתוף משרד הבריאות ,במסגרתו נרכשו מסניפי המשיבות מיץ תפוזים ומיץ אשכולית אדומה נמצא ,על פי בדיקות מעבדה שבוצעו על ידי משרד הבריאות ,כי מיצי אשכולית אדומה מכילים חומרים משמרים מסוג חומצה בנזואית ו/או חומצה סורבית.

1מתוך 8

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 14327-12-15גולן נ' גרג קפה מאוד בע"מ ואח' המשיבות הציגו מיצי פירות תחת הכותרת "מיץ טבעי" ,כשלמעשה מדובר במיץ המכיל חומרים משמרים ,ובכך הן מטעות את לקוחותיהם .לשיטת המבקש ,מיץ טבעי הוא מיץ שאינו מכיל חומרים משמרים ,אלא מכיל פרי שנסחט במקום העסק בלבד. המשיבות ,באופן הצגת המיצים בתפריט כמו גם באתרי אינטרנט ,הטעו את לקוחותיהם בכך, שגרמו להם להאמין שהם צורכים מיץ טבעי ,אולם צרכו מיצים המכילים חומרים משמרים .בכך גם פגעו באוטונומייה של המבקש ושל חברי הקבוצה .המשיבות לא ציינו על גבי המיץ את רכיביו ובכך פעלו בניגוד לסעיף 5לתקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי) ,תשנ"ג.1993- הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור היא" ,כל לקוח של המשיבות שרכש אצלן מיץ הנחזה להיות מיץ סחוט ו/או טרי ,ותחת זאת רכש והכניס לקרבו ללא ידיעתו מיץ הכולל חומרים משמרים כל זאת בתקופה של 7השנים שקדמו להגשת תובענה זו" (סעיף 36לבקשת האישור).

תמצית טענות המשיבות המשיבות טוענות ,שיש לדחות את בקשת האישור על הסף בשל העדר יריבות והעדר עילה כלפיהן. המשיבות הן בעלות הזכויות בסימן המסחר" :גרג קפה מאוד" ו"קפה קפה" ,ומעניקות זכות לשימוש בסימן המסחר לזכיינים ,אשר כל אחד מהם מהווה יישות משפטית נפרדת .מעבר לכך, המבקש נעדר עילה אישית כלפי המשיבות ,משום שלא טען בבקשת האישור ,כי רכש מיץ אצל מי מהמשיבות ולא ציין את הסניף שבו רכש את המיץ ,איזה מיץ רכש ,והאם קדם להזמנת המיץ בירור לגבי תכולת המיץ עם נותני השרות מטעם המשיבות .ניכר ,שהמבקש לא ביצע בדיקות מינימאליות מתבקשות לביסוס טענותיו ולא הציג טעם עובדתי/משפטי המייחס אחריות כלשהי למי מסניפי המשיבות .המבקש מפנה להוראות חוק שונות בדבר סימון תזונתי ,אלא שחובת הסימון חלה על מוצר מזון ארוז מראש ולא על כוס מיץ הנמכרת בבית קפה/מסעדה. הזכות לסעדים מכוח חוק הגנת הצרכן בגין הטעיה עומדת רק למי שניזוק בעקבות הסתמכות על ההפרה המטעה .בענייננו ,המבקש אינו טוען שהסתמך על מידע שנתנו נותני השירות אודות רכיבי המיץ .למבקש לא נגרם כל נזק וברור ,כי אין כל קשר סיבתי בין רכישת מיץ שנרכש מהמשיבה ובין נזק שממילא לא נגרם .חומר משמר מצוי ברוב המוצרים הנמכרים בשוק המזון ,הוא אינו מסוכן לבריאות ולפיכך ניתן לגרוס ,כי למבקש וליתר חברי הקבוצה הנטענת לא נגרם נזק ,בהקשר זה. טענות המבקש לפגיעה באוטונומיה משוללות יסוד עובדתי ומשפטי .המבקש לא הניח תשתית ראייתית לתחושותיו בזמן שצרך את המיץ ושהבחין בכך ,שמדובר במיץ המכיל חומרים משמרים. משיבה 3הוסיפה בהקשר זה" :המבקש לא הוכיח כל רכיב נפשי המעיד על פגיעה ולבטח לא הראה כי הוא מסוגל לייצר קבוצה שתאופיין בתחושות הסובייקטיביות של "גועל וחשש לבריאות" (סעיף 20לתגובת משיבה 3לבקשה לאישור) .המבקש טוען לנזק ממוני ומציג תחשיב נזק שאינו מבוסס ואינו נתמך בחוות דעת מומחה.

2מתוך 8

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 14327-12-15גולן נ' גרג קפה מאוד בע"מ ואח'

דיון המבקש הגיש בקשות הסתלקות מבקשת האישור כנגד משיבות 4 ,2ו 5-בנימוק של קשיים ראייתיים להוכחת התובענה כנגדן .הבקשות אושרו. עובדה זו כשלעצמה מצביעה על הבעייתיות שבהגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית על סמך תחקיר טלוויזיוני .באשר להתנהלות דיונית דומה נכתב על ידי כבוד השופטת (כתוארה אז) ,א' חיות, כדלהלן ..." :אקדים ואומר כי יש טעם לפגם בהתנהלותם הדיונית של המשיבים במקרה דנן... המשיבים הגישו בקשות לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשת בהסתמך על תחקיר עיתונאי יום אחד בלבד לאחר שידורו מבלי שצירפו אליהן ראיות כלשהן אשר בכוחן לתמוך ברמה הנדרשת את הטענות שהועלו בו ...התנהלות מעין זו אינה ראויה לעידוד שכן היא אינה מתיישבת עם החובה המוטלת על תובעים ייצוגיים ובאי כוחם לתמוך את בקשת האישור בתשתית ראייתית מוצקה" (רע"א 2103/16אלון אינטרייד בתי קפה בע"מ נ' פדלון ,מיום ,22.5.2016פסקה ,4הדגשה הוספה. ראו והשוו :רע"א 8562/06פופיק נ' פזגז 1993בע"מ ,מיום ,14.4.2007פסקה ;8בג"ץ 2148/94 גלברט נ' נשיא בית המשפט העליון ,מיום .)19.5.1994 טוב עשו המבקש וב"כ כאשר הסתלקו מבקשת האישור כנגד משיבות 4 ,2ו ,5 -אך ,היה עליהם לבדוק ולבחון את התשתית הראייתית והמשפטית קודם להגשת הבקשה לאישור ולא רק לאחריה. בקשה לאישור תובענה ייצוגית היא הליך מקדמי במסגרתו בית המשפט ,הנדרש להכריע בשאלה האם יש מקום לדון בתובענה שהובאה לפתחו כתובענה ייצוגית ,בוחן התקיימותם של מספר תנאים ובכלל זה התנאי שלפיו" ,התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה ,ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה" (סעיף (8א)()1 לחוק תובענות ייצוגיות ,התשס"ו ;2006-להלן – חוק תובענות ייצוגיות) .סעיף 4לחוק תובענות ייצוגיות קובע תנאי נוסף ,שעניינו קיומה של עילת תביעה אישית .רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית" ,אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף (3א) ,המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה". בשלב הבקשה לאישור תובענה ייצוגית המבקש אינו נדרש להוכיח את מלוא טענותיו לגופן ודי בכך שלכאורה יש בהן ממש .אולם ,על המבקש לעמוד בנטל ראייתי מסוים ואין די בהעלאת האפשרות גרידא כי התובענה הייצוגית תוכרע לטובת הקבוצה המיוצגת .לצורך כך" ,על המבקש להציג בטיעונים ובראיות בסיס ממשי -עובדתי ומשפטי -התומך בתובענה הייצוגית והמקים אפשרות סבירה לכך שתתקבל" (רע"א 3138/17חברת דואר ישראל בע"מ נ' אחמד אבו אל היג'א ,מיום ,8.8.2017פסקה .)8 בקשת האישור מבוססת בעיקר על שתי עילות :הטעיה צרכנית והפרת חובה חקוקה. 3מתוך 8

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 14327-12-15גולן נ' גרג קפה מאוד בע"מ ואח' הפרת חובת חקוקה הפרת חובה חקוקה היא עוולה נזיקית שלה חמישה יסודות מצטברים הדרושים הוכחה :קיומה של חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק; החיקוק נועד לטובתו או להגנתו של הניזוק; המזיק הפר את החובה המוטלת עליו; ההפרה גרמה לניזוק נזק; והנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזקים שאליו התכוון החיקוק (רע"א 3680/18יפאורה תבורי בע"מ נ' שרונה ברמוחה שוקרון ,מיום .)1.7.2019 לטענת המבקש ,משיבה 1פרסמה מיץ אשכוליות אדומות תחת הכותרת "משקאות בריאות" ו"מיץ טבעי/גרוס" .ואילו משיבה 3שווקה מיץ אשכוליות אדומות תחת הכותרת "מיץ טבעי" .אולם, בדיקת מעבדה העלתה ,ששני המשקאות הכילו חומרים משמרים. לטענת המבקש ,המשיבות משתמשות בתפריט בכינוי "טבעי" בניגוד לקבוע בסעיף 2.5.1.5לתקן ישראלי " 52מיצי פירות ותרכיזיהם" (להלן -ת"י )52הקובע כדלהלן: "מותר לסמן את הכינוי "טבעי" כחלק מסימון שם המוצר ,או שלא כחלק ממנו ,רק אם המוצר יוצר מפרי טרי (בלא תרכיז ובלא מחית מרוכזת) ואם הוא עומד בקריטריונים האחרים המפורטים בתקן הישראלי 1145לגבי סימון הכינוי 'טבעי'". המבקש מוסיף וטוען ,שהמשיבות מפרות את הוראת סעיף 9לחוק התקנים ,תשי"ג( 1953-להלן- חוק התקנים) לפיו: ( .9א) (" )1לא ייצר אדם מצרך ,שמיפרט שלו נקבע כתקן רשמי ,ולא ימכרנו ,ולא ייבאו ולא ייצאו, ולא ישתמש בו בכל עבודה שהיא ,ולא יבצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכה נקבעו כתקן רשמי ,אלא אם התאימו המצרך או תהליך העבודה לדרישות התקן הרשמי ,או אם נקבעה הוראה אחרת באכרזה שבה הוכרז התקן כתקן רשמי". עיון בת"י 52מעלה ,שאינו מתייחס לחומרים משמרים והמבקש לא השכיל להוכיח את יתר רכיביהם של המיצים של המשיבות (ואף לא התיימר להוכיחם) .ת"י 52מפנה להוראות תקן ישראלי " 1145סימון מזון ארוז מראש" אותו מציין המבקש בבקשת האישור באשר לאופן סימון מוצרים. המבקש מציין את תקן ישראלי 1145בעלמא ,מבלי להבהיר כיצד המשיבות הפרו את התקן ואינו מפנה לקריטריונים רלוונטיים להיותו של מיץ" ,מיץ טבעי". המשיבות אינן יצרן ואינן מוכרות מוצרים ארוזים מראש ,אלא מיץ לשתיה בכוסות .המבקש לא הבהיר כיצד ובאיזה אופן תקנים אלה חלים על כוסות מיץ הנמכרות בבתי הקפה. המבקש לא השכיל להניח תשתית ראייתית ומשפטית מינימלית להוכחת קיומה של חובה המוטלת על המשיבות מכוח חיקוק ואף לא את ארבעת היסודות הנוספים של עוולת הפרת חובה חקוקה.

4מתוך 8

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 14327-12-15גולן נ' גרג קפה מאוד בע"מ ואח' עילת ההטעיה לטענת המבקש ,המשיבות הציגו בתפריטן מיצי פרי כמיץ טבעי ובכך גרמו להטעיה צרכנית ,בניגוד לסעיף (2א) לחוק הגנת הצרכן ,תשמ"א ,1981-הקובע כדלהלן: ( .2א) לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל ,בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה: ( )1הטיב ,המהות ,הכמות והסוג של נכס או שירות; ( )2המידה ,המשקל ,הצורה והמרכיבים של נכס; ... ( )4השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות ,התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם; סעיף (2א) אוסר על "עוסק" לעשות מעשה או מחדל העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה – האיסור אינו חל רק על הטעיה בפועל ,אלא משתרע גם על עשיית דבר העלול להטעות. הטעיה היא הצהרה כוזבת ה"נוצרת כאשר קיים פער בין הדברים הנאמרים (או המוסתרים) לבין המציאות .הטעיה יכולה ללבוש שתי צורות :האחת ,הטעיה במעשה על דרך של מצג שווא הכולל פרטים שאינם תואמים את המציאות; השנייה ,הטעיה במחדל ,קרי :אי גילוי פרטים מקום שקיימת חובה לגלותם" (רע"א 2837/98ארד נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ,מיום ,2.3.2000פסקה .)8 על מנת שתקום לצרכן זכאות לפיצוי כספי בגין הפרת איסור ההטעיה ,עליו להוכיח את יסודותיה של העוולה :יש להראות כי העוסק הפר את איסור ההטעיה ,שבסעיף (2א) לחוק הגנת הצרכן ,כי לצרכן נגרם נזק וכי קיים קשר סיבתי בין ההטעיה לבין הנזק (רע"א 3608/18יפאורה תבורי בע"מ נ' שרונה ברמוחה שוקרון ,מיום ,1.7.2019פסקה .)10 לשיטת המבקש ,הצגת המיצים של המשיבות כמיץ "טבעי" מהווה הטעייה בדבר טיבו של המוצר, רכיביו והתועלת שניתן להפיק ממנו .המשיבות גרמו לפגיעה באוטונומיה של הלקוח שאינו חפץ לצרוך מיץ המכיל חומרים משמרים ומוסיף ,שהמשיבות גבו מלקוחותיהם עבור כוס מיץ שאינו טבעי מחיר זהה למחיר שגובות על מיץ טבעי ,ובכך גרמו למבקש וליתר חברי הקבוצה נזק ממוני.

5מתוך 8

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 14327-12-15גולן נ' גרג קפה מאוד בע"מ ואח' סעיף ( 4א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע מי רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית והראשון בהם והנפוץ ביותר הוא אדם בעל עילת תביעה אישית .בהתאם לכך ,התנאי הראשון לאישור תובענה ייצוגית הוא קיומה של עילת תביעה אישית .בהקשר זה נאמרו הדברים הבאים" :מאחר שהמערערת מבקשת להרחיב את גדריה של תביעתה לכדי תובענה ייצוגית ,עליה לעמוד בנטל ההוכחה ובמידת ההוכחה להראות שקמה לה עילת תביעה אישית ,ממשית ומוצקה ,וכי עילה זו משותפת לכלל חברי הקבוצה העתידים להיכלל בתובענה באופן המצדיק אישורה כתובענה ייצוגית .ודוק ,הדרישה לקיומו של מכנה משותף כאמור בין חברי הקבוצה מתחייבת מעצם היות התובענה "ייצוגית" ,ואין נפקא מינה מהו דבר החקיקה שמכוחו מוגשת התובענה הייצוגית". ע"א 3613/97אזוב נ' עיריית ירושלים ,מיום ,10.2.2002פסקה .)15בעניין אחר נאמרו הדברים הבאים" :אין פלוני זכאי לפתוח בהליך של תובענה ייצוגית אלא אם הוא עצמו מחזיק באמתחתו- שלו זכות תביעה אישית ...התובענה הייצוגית היא בבחינת המשך לזכות התביעה האישית ,ובאין זכות תביעה אישית לא תקום ולא תהיה אף תובענה ייצוגית .התובענה הייצוגית מדמה עצמה לחדר שלפנים מחדר ,ואין אתה בא כלל אל חדר פנימי אלא אם עברת בחדר חיצוני ...התובענה הייצוגית אינה אלא מכשיר דיוני לצירוף תביעות אישיות עוד ועוד להליך אחד ויחיד "...דנ"א 5712/01ברזני נ' בזק ,חברה ישראלית לתקשורת בע"מ ,מיום ,11.8.2003כבוד השופט המנוח מ' חשין ,סעיף ,22הדגשות הוספו) .א' פלינט וח' ויניצקי מציינים בספרם חמישה טעמים אפשריים לדרישה להוכחת קיומה של עילת תביעה אישית :הראשון ,הדרישה נעוצה במהותה של התובענה הייצוגית ,אשר בבסיסה אינה אלא "מכשיר" דיוני לאיחודן של תביעות שונות .השני ,הרצון למנוע ניגוד עניינים בין התובע לקבוצה .השלישי נעוץ בכלל הידוע ,שבהיעדר עילה אי אפשר לבקש סעד. הרביעי נובע מרתיעתה של מערכת המשפט מלדון בתביעות המוגשות בשם הציבור ,כאשר יש נפגע ישיר שלא עתר .החמישי נובע מהצורך לתת הגנה מסוימת גם לעניינו של הנתבע (להרחבה ראו :א' פלינט ,ח' ויניצקי" ,תובענות ייצוגיות" ,הוצאת נבו ,2017 ,עמודים .)125 – 112 ישנה חשיבות ממעלה ראשונה לתצהיר התומך בבקשה לאישור תובענה ייצוגית" :התצהיר שבו אמורות להיכלל כל הטענות העובדתיות הרלוונטיות אמור לשכנע את בית המשפט ...כי המבקשים יזכו בתביעה לא רק עבור עצמם ,אלא עבור כל הקבוצה שהם חפצים לייצג ,וכי הם מילאו את כל התנאים המוקדמים לאישור התובענה הייצוגית ...אין לקבל תצהיר סתמי וכוללני ...לתצהיר יש חשיבות רבה ,ומטרתו לאפשר לבית המשפט לסנן תביעות שאינן ראויות להגשה כתובענות ייצוגיות( ".בש"א (ירושלים) 5538/01זמרוני נ' החברה למפעלי כלכלה ותרבות לעובדי מדינה בע"מ ,מיום ,24.1.2002פסקה ,48הדגשה הוספה). עיון בתצהיר המבקש שצורף לבקשה לאישור מעלה ,שמדובר בתצהיר קצר ודל (הכולל בחובו 4 סעיפים לקוניים) .כל שנאמר בתצהיר הוא ,שהמבקש נוהג לרכוש ולצרוך את מיצי המשיבות וכי על פי ממצאים שהוצגו בפניו התברר לו ,כי המיצים" ,בניגוד למוצהר ביחס אליהם" ,מכילים חומרים משמרים .כמו כן ,מאז נודע לו המתואר ב"כתבי התובענה" הוא חש תחושות שליליות עמוקות של גועל ,עגמת נפש ,חשש לבריאות ,תחושות עלבון והונאה "וכיוצ"ב". 6מתוך 8

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 14327-12-15גולן נ' גרג קפה מאוד בע"מ ואח' המבקש אינו מפרט בתצהירו באיזה מסניפי חמשת המשיבות רכש את המיצים הרלוונטיים ואילו מיצים הוא נוהג להזמין ולצרוך .המבקש גם לא צירף חשבונית רכישה של המיצים שהזמין ,על אף שב"כ טען ,שהמבקש "הלך ורכש את המיצים האלה ,לאחר הכתבה .אבל הוא היה צרכן שלהם גם לפני" (עמוד 1לפרוטוקול ,שורות ,18 – 17הדגשה הוספה) .ככל שהמבקש רכש את המיצים לאחר שידור הכתבה ניתן היה לצפות שיוגשו לכל הפחות החשבוניות בגין רכישות אלה .אלא ,שהרושם המתקבל הוא ,שהבסיס היחיד להגשת הבקשה לאישור הוא שידור התחקיר הטלוויזיוני ,שתמלילו צורף כנספח ,והוא בלבד. ב"כ המבקש טוען בסיכומיו ,ש"בעקבות הכתבה ,פנה המבקש בעצמו אל חנויות הממכר כמוזכר בתצהיר מטעמו ובחן את המצב לאשורו" (סעיף 5לסיכומים ,בפרק התשתית העובדתית) .עיון בתצהיר מעלה ,שלא מיני ולא מקצתי .בתצהיר לא נאמר ,שביצע תחקיר עצמאי בסניף כלשהו מסניפי המשיבות בעקבות הכתבה ולא כתוב ,ש"בחן את המצב לאשורו" ,כנטען בסיכומים. המבקש לא טען בתצהירו ,שהוטעה על ידי עובדי המשיבות לגבי מרכיבי המיץ .המבקש לא טען, שעיין בתפריטי המשיבות והוטעה או ששאל את עובדי המשיבות לגבי המיצים שנרכשו על ידו ונאמר לו ,שנסחטו במקום או שאינם מכילים חומרים משמרים .המבקש אינו מצהיר ,שביצע בירור כלשהו אודות רכיבי המיץ מול עובדי המשיבות. המבקש לא הוכיח ולו לכאורה ,שהוטעה על ידי המשיבות בנוגע למיצים מושא הבקשה ,לא הוכיח שנגרם לו נזק ולא הוכיח ,כי קיים קשר סיבתי בין ההטעיה לבין הנזק. לא הוכחה עילת תביעה אישית בעילת ההטעייה ,שהיא עילה המצריכה פרטים (תקנה 78לתקנות סדר הדין האזרחי ,תשמ"ד )1984-ומטעם זה בלבד דין הבקשה לאישור להידחות .בהיעדר עילה לא ניתן לבקש סעד ואף לא ניתן לייצג קבוצה שאינך נמנה עליה. דינה של הבקשה לאישור לדחייה גם מהטעם הבא: המשיבות טענו ,ואין על כך מחלוקת ,שאינן הבעלים ואין הן מפעילות את סניפי בתי הקפה. המשיבות מקנות לצדדים שלישיים ,הזכיינים ,שהם בעלי ישות משפטית נפרדת ,את הרשות להשתמש בסימן המסחר שבבעלותן .הזכיינים ,כך נטען ,אינם שליחים של המשיבות. המבקש לא טען בבקשה לאישור ליחסי שליחות בין המשיבות לבין הזכיינים .המבקש לא הציג בבקשת האישור כל הסבר עובדתי או משפטי שיבהיר ,מדוע למשיבות אחריות כלשהי למעשים המיוחסים לסניף זה או אחר של המשיבות .כפי הנראה ,המבקש וב"כ לא היו מודעים לכך וטענו בבקשה לאישור ,ש"המשיבים עוסקים במכירת מזון ומפעילים רשת מסעדות ובתי קפה" (סעיף )16 וכן ,ש"המשיבים מוכרים מזון לצרכן המזדמן( "...סעיף .)17גם כאשר הובהר ,שבתי הקפה מנוהלים על ידי זכיינים לא הוגשה בקשה לתיקון הבקשה לאישור ולא הונחה תשתית עובדתית ומשפטית לטענה שלפיה ,המשיבות נושאות באחריות להטעייה שבוצעה לכאורה על ידי חלק מהזכיינים .בסיכומי המבקש נטען ,לראשונה ,שהזכיינים הם "אורגנים" של המשיבות וכי ישנה חובת פיקוח על הזכיינים (סעיפים 44 – 40לסיכומים) .בסיכומי התשובה מטעם המבקש נטען

7מתוך 8

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 14327-12-15גולן נ' גרג קפה מאוד בע"מ ואח' לראשונה לתחולתם של דיני השליחות ביחסים שבין המשיבות לבין הזכיינים (סעיפים .)31- 17 טענות מסוג זה ראוי להעלות בבקשה לאישור והעלאתם לראשונה בסיכומים מהווה הרחבת חזית אסורה.

סוף דבר בקשת האישור הוגשה ללא תשתית ראייתית ומשפטית ראויה .לא הוכחה עילת תובענה אישית וממילא לא הוכחה קיומה של קבוצת נפגעים ולא הוכח שנגרם נזק עקב הטעיה. עם זאת ,בקשת האישור הובילה לשינוי בהתנהלות המשיבות .נראה ,שבניגוד לאופן הצגת המיצים של המשיבות עובר להגשת בקשת האישור ,המשיבות מציגות בתפריט את המשקאות הקרים ,כולל מיצי פרי ,תחת הכותרת "משקאות קלים" והוסר הכיתוב "מיץ טבעי". הנה כי כן ,הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נדחית. נוכח השינוי בהתנהלות המשיבות ביחס לאופן הצגת המיצים בתפריטים ,אין צו להוצאות.