עמ"ש 26409-10-18 ביהמ"ש המחוזי חיפה, אב"ד השופט סארי ג'יוסי: פס"ד בערעור על פס"ד של ביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה (עמ"ש 26409-10-18)

השופט ס' ג'יוסי [אב"ד]: ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת הבכירה ש.ברגר) .1 מיום 6.9.2018שהכריע בתובענות הדדיות שהתנהלו בין בני זוג לשעבר ,בתמ"ש ,8042-01-15 תמ"ש ,8105-01-15תמ"ש – 8137-01-15תובענות אותן הגישה ק' ש' (להלן" :המשיבה") למזונות הקטינים; רכוש ,שמירת זכויות ופס"ד הצהרתי ; ולמשמורת הילדים והסדרי ראיה. כמו גם בתמ"ש 58508-10-15ובתמ"ש – 58535-10-15תובענות אותן הגיש מ' ש' (להלן: "המערער") לפירוק שיתוף ואיזון משאבים ולמשמורת על הקטינים. המערער מבקש להשיג על קביעות בית משפט קמא בדבר פערי השתכרות הצדדים וזמני .2 שהות הקטינים שמהם נגזר גובה המזונות שהושתו עליו ,כמו גם על איזון המשאבים בין הצדדים, ובכללן השימוש בסעיף 8לחוק יחסי ממון בין בני זוג ,תשל"ג ( 1973להלן" :חוק יחסי ממון") לשם חלוקה לא שוויונית – שלא על פי הכלל של מחצה על מחצה ,בכל הנוגע לרכבי הצדדים, הפנסיה והזכויות הסוציאליות.

1מתוך 20

6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 26409-10-18ש' נ' ש' ואח' הרקע בתמצית: הצדדים נישאו זל"ז ביום .**.**.2005לצדדים נולדו שני ילדים ,ר' ח' ש' יליד .**.**.2006 .3 כיום כבן 13שנים (להלן" :ר'") ונ' ש' יליד **.**.2010כיום כבן 9.5שנים (להלן" :נ'"). המערער עובד כ**** ** (****) בתחנת ה***** ב**** ,וזאת החל מחודש ,*/2004כשנה לפני .4 נישואי הצדדים. המשיבה **** מטעם **** ה***** מיום **.**.2010בעת ניהול ההליכים בפני בית משפט קמא למדה המשיבה לתואר שני. במהלך הנישואין רכשו הצדדים דירה ברחוב **** ** ב**** (להלן" :הדירה") ,כאשר על .5 הדירה רבצה משכנתא שהחזריה החודשיים עמדו ע"ס של .₪ 2,300 בהתאם לחוות דעת השמאי יצחק סיון מיום ,4.5.2016שווי הדירה עמד על ,₪ 1,700,000 .6 אולם בעת מימוש מהיר של הזכויות בדירה ,עשוי להתקבל מחיר הנמוך ב.10%-15%- בהחלטה מיום 11.11.2015חויב המערער להעביר למשיבה מדי חודש סך של ₪ 3,500 .7 כדמי מזונות זמניים בעבור הקטינים ( ₪ 1,750לקטין) ,וכן חויב במחצית הוצאות חינוך ,בריאות, אחזקת הבית ובהחזרי המשכנתא החודשיים .כמו כן נקבע כי קצבת הילדים המשולמת על-ידי המוסד לביטוח לאומי תועבר לאם מעבר לדמי המזונות. ביום 3.1.2016הגישה המשיבה בקשה לצו הגנה (ה"ט )67303-12-15ומאותו מועד .8 המערער אינו מתגורר בדירה והמשיבה והילדים נותרו להתגורר בה. ביום 7.2.2016מינה בית משפט קמא מומחים מטעמו בתחום האקטואריה והשמאות. .9 נקבע כי ההחלטה בדבר מזונות זמניים תישאר על כנה ,אולם תחת החיוב שנקבע בנוגע להוצאות אחזקת הבית ,יישא המערער בסך של ₪ 500לחודש ( ₪ 250לחודש לכל קטין) בגין השתתפותו בהוצאות אחזקת המדור של הקטינים ,כתוספת לדמי המזונות הזמניים. ביום 13.4.2016הוגש תסקיר עו"ס לסדרי דין המפרט את הסכמות שני ההורים באשר .10 למשמורת הקטינים ולחלוקת זמני השהיה: " .1המשמורת הזמנית אצל האם. .2הסדרי השהייה :הילדים ישהו עם האב במתכונת הבאה: בשבוע הראשון :בימי ב' וד' מתום מסגרות החינוך עד למחרת בבוקר. בשבוע השני :בימי א' וד' מתום שעות מסגרת החינוכית עד למחרת בבוקר. בשבוע השלישי :ביום ג' מתום שעות מסגרת החינוכית עד למחרת בבוקר ובסופ"ש מיום שישי עד מוצ"ש ההחזרה עד שעה .19:30וחוזר לשבוע הראשון. 2מתוך 20

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 26409-10-18ש' נ' ש' ואח' .3בהסכמת ההורים חלוקת חופשות ובחגים תעשה בתאום ביניהם ללא התערבות העו"ס. .4בעוד כ 3-חודשים תעשה הערכה הקשר ושתוף הפעולה של שני ההורים .בהתאם לכך תינתנה המלצות להמשך. .5מומלץ כי הסכמות אלו יקבלו תוקף של החלטה". ביום 17.4.2016ניתן תוקף של החלטה להסכמות אלה. בישיבה שהתקיימה ביום 19.6.2016הגיעו הצדדים למספר הסכמות להן ניתן תוקף של .11 החלטה ,כשהעיקרית מביניהן קובעת כי "עו"ס לסדרי דין תגיש לבית המשפט תסקיר משלים תוך 90יום במסגרתו תינתנה המלצות לעניין משמורתם הקבועה של הקטינים לרבות משמורת משותפת כפי שמבקש הנתבע וכן חלוקת זמני שהותם עם שני ההורים" .עוד נקבע כי יינתן צו לפירוק השיתוף בדירה וכי תינתן שהות לצורך נקיטת מהלכים משותפים למכירתה לצד שלישי. חרף האמור לא הוגש תסקיר משלים עד עצם היום הזה ,ואיש מהצדדים לא פנה לבית משפט קמא בעניין זה. ביום 19.2.2017הגישו באי כוח הצדדים בקשה מוסכמת לאישור הסכם מכר ,אליה צירפו .12 פרוטוקול התמחרות מיום 17.2.2017במסגרתו זכה המערער בדירה כנגד תשלום סך של ,₪ 1,650,000וכן הסכם מכר אגב גירושין שנחתם בין הצדדים ביום .19.2.2017 בית משפט קמא אישר את הסכם המכר בהחלטתו מיום .20.2.2017 פסק דינו של בית משפט קמא: בית משפט קמא הוציא תחת ידו פסק דין מפורט ומקיף המחזיק עשרות עמודים ,בגדרו .13 גולל את תולדות הסכסוך ,את הראיות והנסיבות השונות שהתבררו בפניו ואת חוות הדעת של גורמי המקצוע. בכל הנוגע למשמורת הקטינים ציין בית משפט קמא כי במועד פסק הדין לא עמדה בפניו .14 תמונה ברורה ומדויקת לעניין חלוקת זמני השהות כפי שמתקיימים בפועל ,לאור הפערים בין גרסאות הצדדים ,וגם מאחר שלא הוגש תסקיר משלים של עו"ס לסדרי דין. בנסיבות אלו מצא בית משפט קמא ,כי יש לדחות טענת המערער למשמורת משותפת בפועל ,תוך אימוץ המלצות התסקיר מיום ,13.4.2016כך שההסכמות הזמניות של הצדדים יהפכו לפסק דין קבוע. יחד עם זאת נקבע כי ככל שהדבר ניתן ליישום ,הצדדים יתאמו ביניהם זמני שהות נוספים עם האב (מעבר למתכונת עליה הוסכם ביום ,)13.4.2016וכי עו"ס לסדרי דין תהא 3מתוך 20

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 26409-10-18ש' נ' ש' ואח' מוסמכת ,למשך שנה מיום מתן פסק הדין ,לערוך שינויים בזמני השהות ,כל עוד שהם יעלו בקנה אחד עם טובת הקטינים. בכל הנוגע לתביעת המזונות ,פירט בית משפט קמא את עקרונות הלכת בע"מ 919/15 .15 פלוני נ' פלונית [פורסם במאגרים המקוונים] (( )19.7.2017להלן" :בע"מ )"919/15ויישם אותם על המקרה דנן. בית משפט קמא העריך על דרך האומדנה את הוצאות המדור ואחזקתו בסך של ₪ 4,550 המורכבים מהערכת גובה ההחזר החודשי בגין משכנתא בסך ₪ 3,000בו נושאת המשיבה, ומקבלות שצירפה לעניין הוצאות החזקת המדור .מתוך הסך האמור נגזר חלקם של הקטינים והועמד על 40%( ₪ 1,820מ.)₪ 4,550 - לעניין הוצאות הקטינים ציין בית משפט קמא כי אלו לא הוכחו כדבעי .עם זאת בית .16 משפט קמא עשה פעם נוספת שימוש במכשיר ה"-אומדנה" והעריך את צורכי הקטין נ' ב2,300 - ₪ואילו את צורכי הקטין ר' בסכום גבוה יותר ובגובה , ₪ 3,300מאחר והאחרון סובל מהפרעות אכילה ונדרש להוצאות נוספות בגין מזון בריאותי ,ירקות ופירות. בהמשך עבר בית משפט קמא לבחון את היכולות הכלכליות של ההורים .בנוגע למערער .17 שעובד כ**** ** (****) נקבע כי בשנת 2016עמד פוטנציאל השתכרותו ע"ס ,₪ 16,000וכי סביר שבמועד פסק הדין (שנת )2018שכרו האמיר והשביח. מעבר לכך צוין כי המערער צבר זכויות סוציאליות בהיקף נרחב ביותר ,כי הוא רכש את חלקה של המשיבה בדירה שבשכונת ***** ב**** ,ואשר ערכה עתיד לעלות ,וכי הוא טס מספר פעמים לחו"ל במהלך השנים 2015-2017למטרות פנאי ובילוי .כל אלו מעידים על יכולת כלכלית גבוהה של המערער ,זאת אף אם בני משפחתו סייעו לו כספית במימון הנסיעות לחו"ל .כמו כן, בית משפט קמא היה ער לכך שהמערער מצוי ביתרת חובה בבנק בסך של .₪ 90,283 לאחר שקלול כל האמור ולאחר שהתעכב על נתוני השכר ברוטו כעולה מתלושי שכר שהוצגו ,והפחית ניכויי חובה ,הועמד פוטנציאל השתכרותו של המערער על ₪ 17,000נטו בחודש, ומסכום זה ניכה ₪ 3,000בגין החזר משכנתא חודשי כך שאת הכנסתו הפנויה העמיד על 14,000 ₪לחודש. בנוגע למשיבה ,קבע בית משפט קמא כי השתכרותה החודשית הממוצעת בהתאם לתלושי השכר עומדת על כ ₪ 8,000 -לאחר ניכויי חובה. מעבר לאמור צוין כי המשיבה קיבלה מהמערער סכום לא מבוטל עבור מכירת חלקה בדירה המשותפת בסך של כ ,₪ 780,0000-אשר סייע לה ברכישת דירה אחרת משלה .עוד ציין בית משפט קמא כי חשבון הבנק של המשיבה מצוי ביתרת חובה (נמוכה יחסית) בסך של .₪ 6,347 4מתוך 20

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 26409-10-18ש' נ' ש' ואח'

לאחר שקלול כל הנתונים העריך בית משפט קמא את פוטנציאל השתכרותה של המשיבה בסך של ₪ 8,300בחודש ( ₪ 7,900מ**** ה***** ותוספת ₪ 300מה**** ל********) .מהסך האמור הפחית את החזרי הלוואת המשכנתא החודשית שהוערכו בסך של ₪ 3,000כך שנקבע כי הכנסתה הפנויה עומדת על ₪ 5,300לחודש. על בסיס האמור חישב בית משפט קמא את יחס ההכנסות הפנויות של הצדדים ,אשר הועמד על 73%לטובת המערער לעומת 27%למשיבה. לעניין חלוקת זמני השהות חזר בית משפט קמא על כך שאין בפניו תמונה ברורה .18 ומדויקת בנושא זה ועל כן אין באפשרותו לקבוע ממצאים מדויקים .משכך העריך בית משפט קמא על בסיס "אומדנה וניסיון שיפוטי" כי חלוקת זמני השהות עומדת על 70%לטובת המשיבה ו 30%-למערער. לאחר שסיכם כל הנתונים וכן צורכי שני הקטינים שהועמדו על ₪ 2,300( ₪ 7,420לבן נ' .19 ₪ 3,300 +לבן ר' ₪ 1,820 +חלקם של הקטינים במדור) ,ערך בית משפט קמא חישוב של החיוב במזונות בהתאם ליחס ההכנסות הפנויות של הצדדים ,וקיזז מהתוצאה את ההוצאות שעומדות לפתחו של המ ערער בעת שהקטינים שוהים אצלו על בסיס חלוקת זמני השהות .על פי חישוב זה נקבע כי לבסוף על המערער לשלם למזונות הקטינים לידי המשיבה סך של ₪ 3,191ובמעוגל 3,200 (.) ₪ 5,417 -₪ 2,226 מלבד סכום המזונות שהושת על המערער נקבע כי עליו לשאת ב 73% -מההוצאות המיוחדות לחינוך ובריאות של הקטינים ,זאת בהתאם ליחס ההכנסות הפנויות ,וכי כל קצבה או מענק המשולמים ע"י המל"ל בגין הקטינים לרבות קצבת ילדים ,מענק לימודים וכיו"ב ,ככל שיש לאשה זכאות לקבלם ,ישולמו לה בנוסף לדמי המזונות וישמשו לרווחת הקטינים ולרכישת ציוד לבית הספר. עוד נקבע כי דמי המזונות ישולמו החל ממועד פסק הדין ואילך ,נוכח ההלכה לפיה דמי מזונות שנגבו ו"נאכלו" לא יושבו ,כדי למנוע פגיעה אפשרית בקטינים. בכל הנוגע לאיזון המשאבים וזכויות הצדדים ,התייחס בית משפט קמא לחוות הדעת של .20 המומחה רוה"ח שטרנפלד אשר הציע שתי חלופות לאיזון; האחת ,תשלום חד פעמי למשיבה על בסיס איזון כולל של עודף הזכויות שנצברו לטובת המערער; השנייה ,כוללת מספר תשלומים נדחים ,על בסיס איזון עתידי שיבוצע במועד מימוש הזכויות בפועל ,בהתאם לתשואות עתידיות של קרנות ההשתלמות והפנסיה. עם זאת ונוכח התנגדות המערער לחלופה הראשונה ,ציין בית משפט קמא שאין מנוס .21 מהחלת החלופה השנייה ,קרי איזון במועד גמילת הזכויות. 5מתוך 20

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 26409-10-18ש' נ' ש' ואח'

בית משפט קמא עמד על עקרונות סעיף )2(8לחוק יחסי ממון ,המאפשר לבית המשפט .22 לבצע חלוקה בלתי שווה של הזכויות במועד איזון המשאבים ,לאור פער משמעותי בין הכנסות הצדדים ושיקולים בדבר נכסים עתידיים. בית משפט קמא קבע כי יש להורות על חלוקה שלא על פי הכלל של מחצה על מחצה של .23 הזכויות הסוציאליות ,באופן שבו זכויותיה הסוציאליות של המשיבה יוותרו ברשותה ולא ייכללו במסגרת איזון המשאבים בין הצדדים ,דבר שיסייע בידיה לבנות את חייה הכלכליים לאחר הגירושין. כאמור ,לתוצאה זו הגיע בית משפט קמא לאחר שמצא כי בין הצדדים קיימים פערי השתכרות משמעותיים וכן לנוכח כל אלה :המערער "מחזיק בזכויות ממקום עבודתו פי חמישה מהאישה ,רכש את דירת המגורים ,חי חיי רווחה ונופש בחו"ל לרוב ,ומקבל תמיכה משמעותית ממשפחתו .אל מול זאת האישה אם חד הורית שויתרה על קריירה לטובת התפתחות האיש בעבודתו ונותרה חסרה .במשך כל השנים האיש היה הקטר אשר הוביל את התא המשפחתי מן הפן הכלכלי .התקדמותו בעבודתו הייתה בהשענו על קיומה של האישה" (ראו סעיף 68לפסק הדין קמא) .בהקשר זה ולמען שלמות התמונה אציין ,כי אותה קביעה של בית משפט קמא באה על רקע ממצאים נוספים עליהם עמד ולפיהם הצדדים נישאו ביום ,**/**/2005תקופת הנישואין עד לקרע ארכה למעלה מ 10-שנים ,כאשר המשיבה לא עבדה וגידלה את הילדים במשך כחמש שנים ,כאשר בית משפט קמא מוסיף ומקבל את גרסת המשיבה לעניין זה ,לפיה ההחלטה שהיא לא תעבוד הייתה החלטה משותפת של שני הצדדים (ראו סעיף 70לפסק הדין קמא). בכל הנוגע לרכבי הצדדים מסוג **** ומסוג ****** קבע בית משפט קמא כי כספי מכר .24 רכב ה****** יוותרו בידי המערער ואילו רכב ה**** יעבור לבעלותה הבלעדית של המשיבה ,כאשר האחרונה תמשיך ותישא בגפה בתשלומי ההלוואה הרובצת על הרכב ,כפי שעשתה ממועד החלטת בית משפט קמא ביום 7.2.2016ועד למועד פסק הדין .כמו כן נדחתה דרישת המערער לחייב המשיבה בדמי שימוש ברכב ה**** ,מאחר שלא הוגשה תביעה מתאימה לדמי שימוש ראויים, והעתירה התבססה על נתונים חסרים ללא צירוף חוות דעת מתאימה. המערער מיאן להשלים עם פסק הדין קמא והגיש ערעורו זה במסגרתו יצא חוצץ כנגד כל .25 הקביעות שנתקבלו בגדרו.

טענות הצדדים בערעור: טענות המערער: .26 המערער מיאן להשלים עם הכרעת בית משפט קמא וערער על קביעותיו בנושא הרכוש והמזונות. 6מתוך 20

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 26409-10-18ש' נ' ש' ואח'

לטענת המערער שכרו עומד על ₪ 12,000ולא על סכום הגבוה מזה .לשיטתו ,שגה בית משפט קמא כאשר ייחס משקל יתר לשכרו בחודשים מסוימים בהם ביצע שעות נוספות בהיקף חריג כדוגמת במועד ה***** ב**** שארעה ב****** **** .מנגד המשיבה עובדת כ**** ***** ואף כ**** ומשלשלת לכיסה שכר העולה על שכרו ,לומדת לתואר שני ועתידה להכפיל את שכרה. עוד טוען המערער כי בית משפט קמא התעלם מהוצאותיו הגבוהות בסך ₪ 13,550 שבשילוב דמי המזונות הגבוהים אינם מותירים לו כספים למחייתו. עוד טען המערער כי זמני השהות מתחלקים בין הצדדים שווה בשווה ,בשונה מקביעת בית משפט קמא .המערער נוהג לקחת ימי חופשה מרובים כדי לטפל בילדיו ולשהות עמם .בפועל הקטינים נמצאים עם המערער 4פעמים בשבוע ,באופן המהווה הרחבת ההסדרים שהומלצו על- ידי הרווחה ויש לראות בחלוקה זו כמקיימת משמורת פיזית משותפת .על כן היה מקום כי בית משפט קמא יורה לעו"ס להגיש תסקיר ויזמינה לדיון ההוכחות שהתקיים לפניו. לשיטת המערער ,מאחר והמשיבה קיבלה את חלקה בדירת מגורי הצדדים ורכשה בית מכספים אלו ,היה מקום לקבוע כי דמי המזונות הבסיסיים כבר כוללים בחובם מדור ואין צורך בהוספת סכומים נוספים .באופן דומה היה מקום לקבוע כי מחציות הוצאות החינוך והרפואה ישולמו על-ידי הצדדים באופן שווה. עוד לטענת המערער הבן ר' אינו סובל מבעיות אכילה ,אלא מדובר בילד עם בעיית משקל עודף .המשיבה אומנם דואגת לתפריט בריא ודיאטתי יותר ,אך לא היה מקום לפסוק הוצאות חריגות. מוסיף המערער וטוען כי אחיו הינו הבעלים של רכב ה****** ששוויו עומד על כ₪ 26,000- והוא השיב לאחיו את הכספים אותם קיבל ממכירתו ,והדבר היה ידוע ומקובל על המשיבה .לא עלה בידי המשיבה להוכיח כי הרכב היה שייך לשני הצדדים ולא לאחיו של המערער. מנגד רכב ה***** * שווה מעל ל ₪ 130,000-ויש לאזנו שווה בשווה בין הצדדים ,בהתאם לסעיף 5לחוק יחסי ממון .כמו כן המשיבה ביצעה שימוש בלעדי ברכב ועליה לשאת בדמי שימוש ברכב בסך ₪ 2,000לחודש ממועד הקרע ( )28.10.2015ועד פסק הדין ,ובסה"כ .₪ 92,000 בהמשך טען המערער כי הוא מתנהל בדוחק ואינו מסיים את החודש ועל כן יש להורות כי הוא יישא את חלקו בדו"ח האקטואר לפי החלופה השנייה ,בנוסף ולשיטתו היה על בית משפט קמא לאזן את הזכויות הסוציאליות והפנסיה באופן שווה בין הצדדים מאחר וכושר השתכרותם דומה.

7מתוך 20

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 26409-10-18ש' נ' ש' ואח'

טענות המשיבה: לשיטת המשיבה יש לדחות את הערעור ולהותיר את פסק דינו המנומק של בית משפט .27 קמא על כנו. לטענתה לא נפל כל פגם בממצאים העובדתיים שנקבעו על-ידי בית משפט קמא בנוגע להכנסות הצדדים ,פוטנציאל השתכרותם וצורכי הקטינים ,בהם אין בית המשפט שלערעור נוהג להתערב. בנוסף פסיקת המזונות נערכה בהתאם להלכת בע"מ 919/15ולא נפלה בפסק הדין כל טעות עובדתית או משפטית. בכל הנוגע לזמני השהות טענה המשיבה כי המערער אינו מקיים את פסק הדין ,וכי הוא פוגש את הקטינים לעיתים רחוקות ובאופן בלתי סדיר ,לרוב ללא לינה או סופי שבוע. לענ יין פוטנציאל השתכרות הצדדים ונכסיהם טענה המשיבה כי המערער צבר זכויות סוציאליות רבות ממקום עבודתו ועל כן עלה בידו לרכוש את חלקה של המשיבה בדירה המשותפת .כמו כן טענה המשיבה כי המערער חי ברמת חיים גבוהה והוא נוהג לצאת לחופשות ובילויים רבים בחוץ לארץ. לעניין קביעות בית משפט קמא בעניינים הרכושיים טענה המשיבה כי הן נקבעו בדין ולא נפל בהן כל פגם. דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את פסק דינו של בית משפט קמא ושקלתי את טענות הצדדים בכתב ובעל .28 פה ,שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור ברובו ,ולקבלו בסוגייה מצומצמת ביותר -חלוקת זמני השהות ,במובן זה כי בית משפט קמא יקבע כיצד מתקיימת בפועל חלוקה זו ,ולאחר שציין בפסק דינו כי לא הוצגה לפניו תמונה ברורה ממנה ניתן לקבוע כך או אחרת ,ועל כן מצא לאמץ את המלצות התסקיר .13.4.16ככל שימצא בית משפט קמא כי חלוקת הזמן ההורי שונה מזו שקבע בפסק דינו (מהתסקיר של ,)13.4.16יתן את דעתו לשיעור הנשיאה של כל אחד מההורים במזונות הילדים ,לאור חלוקת הזמן ההורי .יחד עם זאת ,אין בכך כדי לפתוח מחדש את הדיון לפני בית משפט קמא באשר לצרכי הקטינים וגובה השתכרותם של ההורים ופוטנציאל הכנסתם ,ולאחר שהכריע בהן באופן סדור ובהיר על בסיס הראיות שהוצגו בפניו ,כאשר אותן קביעות וחלוקת הנשיאה במזונות עליה הורה מקובלת עלי ולא מצאתי כל הצדקה להתערב בה ,זאת כאמור בכפוף להכרעה בשאלת חלוקת זמני השהייה.

8מתוך 20

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 26409-10-18ש' נ' ש' ואח' כידוע ,הליך הערעור לא נועד לשמש במה לדיון מבראשית בכל הטענות העובדתיות .29 שנדונו והוכרעו על-ידי הערכאה הדיונית .התערבות בקביעות עובדתיות ובממצאי מהימנות תיעשה בהתקיים נסיבות מיוחדות וחריגות בלבד ,בהן מתגלה שגיאה בולטת על פני החלטתו של בית משפט קמא .כך למשל ,כאשר ממצאי העובדה אינם מעוגנים כלל בחומר הראיות ,או מקום שבו הגרסה העובדתית שאותה אימץ בית משפט קמא ,אינה מתקבלת על הדעת ואינה מתיישבת עם מבחנים של היגיון ושכל ישר (ע"א 10225/02פרץ נ' פרץ בוני הנגב עמ' [ 4פורסם במאגרים המקוונים] (.))15.1.2004 במקרה שלפנינו ,למעט נושא חלוקת הזמן ההורי ,לא מצאתי כי נפלה שגגה מלפני בית משפט קמא המצדיקה את התערבותנו. .30

כעת אעבור לבחון את טענות הצדדים ,תוך שאבחן כל סוגיה מרכזית בנפרד.

חלוקת זמני השהות ,משמורת יחידנית או משותפת: כאמור ,לאחר הגשת התסקיר של העו"ס לסדרי דין מיום 13.4.2016נקבע כי המשמורת .31 הזמנית תהא אצל המשיבה ,וכי לאחר שלושה חודשים תיעשה הערכה מחודשת של הקשר תוך בחינת שיתוף הפעולה של שני ההורים ותינתנה המלצות להמשך .בישיבה שהתקיימה ביום 19.6.2016הורה בית משפט קמא לעו"ס לסדרי דין להגיש תסקיר משלים תוך 90ימים במסגרתו תינתן המלצה לעניין משמורתם הקבועה של הקטינים לרבות אפשרות קיום משמורת משותפת כפי שמבקש המערער ,וכן חלוקת זמני שהות הקטינים עם שני ההורים. למרות האמור עד למועד פסק הדין ביום 6.9.2018לא הוגש כל תסקיר משלים. בגדרי פסק דינו ציין בית משפט קמא כי לאור המחלוקת העובדתית סביב זמני השהות .32 המתקיימים בפועל ,והפער המשמעותי בין הגרסאות שנשמעו בשלב ההוכחות ואי הגשת תסקיר משלים ,לא עמדה בפניו תמונה ברורה ומדויקת בנוגע לחלוקת זמני השהות המתקיימת בפועל. למרות האמור ,קבע בית משפט קמא כי הוא מאמץ את המלצות התסקיר מיום 13.4.2016והופך את ההסכמות הזמניות של הצדדים מאותו מועד לפסק דין קבוע. כבר בתחילה ראיתי לציין כי למקרא עדויות הצדדים מיום 22.2.2017עולה בבירור כי הם .33 חלוקים ביניהם בנוגע לזמני השהות שמתקיימים בפועל בין המערער לבין הקטינים ,ופערי הגרסאות הוא משמעותי .אמור מכאן :היקף זמני השהות המתקיימים בפועל עם המערער אינו ידוע ,ונדמה כי אין מחלוקת על כך שזמני השהות עליהם הומלץ בגדרי התסקיר מיום 13.4.2016 אינם מתקיימים בפועל – המשיבה טוענת מצד אחד כי זמני השהות מצומצמים יותר ונתונים לשינויים שלא על בסיס תיאום מראש בין הצדדים ,ואילו המערער טוען מצד שני כי זמני השהות רחבים בהרבה מאלה שבתסקיר .על כן לא היה מקום לאמץ את ההסדר המופיע בתסקיר ,שכן 9מתוך 20

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 26409-10-18ש' נ' ש' ואח' הוא אינו משקף את מצב הדברים בפועל ,ולטעמי ,במקרה כגון זה כאשר לסוגיה השלכות על נושאים שונים וממנה יש לגזור גם גובה המזונות ,ובית המשפט מתקשה להכריע במחלוקת העובדתית על פי עדויות ההורים בלבד ,כי אז עליו להיעזר בגורמים מקצועיים חיצוניים וניטרלים כדוגמת עו"ס לסדרי דין אשר תבחן בעין מקצועית אופן חלוקת זמני השהות בפועל .זאת אף אם בזמן אמת מי מהצדדים לא הודיע כי התסקיר המשלים טרם נערך והוגש לעיונו של בית המשפט לטובת עריכת הסדר הקבע. הדברים אמורים ביתר שאת לאור החלטת בית משפט קמא מיום 19.6.2016לפיה תוכן .34 הדברים שייכתבו בגדרי התסקיר המשלים והדיווח על חלוקת זמני השהות המתקיימים בפועל, אמורים לסייע בקבלת ההכרעה בדבר הסדר המשמורת – הפיכת המשמורת הזמנית לקבועה או מעבר למשמורת משותפת של שני ההורים. סיכומו של דבר -בית משפט לעניני משפחה לא יימנע מפניה במקרה כזה לגורמים .35 מקצועיים חיצוניים או לכלים אחרים ומסייעים לשם קבלת הכרעה נכונה ,כאשר אין באפשרותו להסיק מסקנה ברורה מעדויות הצדדים בנוגע לזמני השהות. על כן אמליץ לעמיתיי להחזיר את התיק לבית משפט קמא על מנת שיורה לעו"ס לסדרי .36 דין להגיש את התסקיר המשלים ,או לש ם שמיעת ראיות נוספות בהתאם לשיקול דעתו ,כדי שיתאפשר לו לקבוע חלוקת זמני השהות המתקיימים בפועל ,על בסיס התסקיר שיוגש ,העדויות שנשמעו בעבר וראיות נוספות ,ככל שיראה לנכון לקבל להכריע בשאלת הסדר המשמורת וחלוקת זמני השהות המיטיבים עם הקטינים. גובה המזונות: כידוע ,קביעת גובה המזונות נגזרת מנסיבותיו של המקרה הקונקרטי ,ולפיכך התערבות .37 ערכאת הערעור בהחלטות הערכאה הדיונית ,אשר לה הכלים לבחון סוגיות מעין אלו ,מצומצמת ביותר (בע"מ 9369/05פלוני נ' פלוני עמ' [ 3פורסם במאגרים המקוונים] ( .))25.1.2006במסגרת ההחלטה בעניין שיעור המזונות יש לתת את הדעת לשיקולים שונים ,ובין היתר ,צרכי הילדים ויכולתם הכלכלית של שני בני הזוג (בע"מ 2433/04פלוני נ' פלונית עמ' [ 4-5פורסם במאגרים המקוונים] ( ,))2.10.2005רק כאשר האיזון בין אלה לא נעשה כהלכה ואינו ראוי ,תתערב ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה הדיונית. בית משפט קמא קבע את גובה המזונות ההכרחיים והעלויות העודפות בהתאם לסמכות .38 הנתונה לו ועל פי ניסיונו ,ולא שוכנעתי כי עמדו בפניו ראיות ונסיבות אשר הצדיקו חריגה מקביעה זו ומאותם סכומים. על כן אמליץ לעמיתי ,לדחות את הערעור בכל הנוגע לגובה המזונות ופירוט רכיביהם .יחד .39 עם זאת ,ככל שלאחר השבת התיק להשלמת מלאכתו של בית משפט קמא ,וככל שיקבע הסדר 10מתוך 20

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 26409-10-18ש' נ' ש' ואח' משמורת וחלוקת זמני שהות השונים מאלה שקבע בגדרי פסק דינו ,כי אז יידרש להכריע מחדש בשאלת גובה המזונות וחלוקת הנשיאה בהם.

1 2 3 4 5 6 7 8

מצויים בידיעתו השיפוטית של בית המשפט .לאחר בחינה סבורני כי הסכום שנפסק ₪ 1,600 -אינו חורג מהמקובל .ראו למשל עמ"ש (חי') 41465-10-17ש' נ' ש' [פורסם במאגרים המקוונים] [פורסם בנבו] עמ' )25.10.2018( 17שם ציינו כי "המזונות ההכרחיים של קטין

9 10 11 12

ללא צרכים מיוחדים נעים על המנעד שבין 1,300לבין 1,400לפחות ולעיתים אף מעבר לכך "...כאשר במסגרת זו לא נכללות הוצאות בריאות או חינוך ,הוצאות עבור פעילות פנאי ,בילויים לרבות נסיעות וטיולים ,בהתאם לרמת החיים לה הורגלו הקטינים במהלך החיים המשותפים והוצאות מדור...למעלה מן הצורך נפנה לפסיקת בתי המשפט המחוזיים מהשנים האחרונות המצדדת בהעלות הרף שאינו

13 14 15 16 17 18

דורש הוכחה לכדי .₪ 1,700 – 1,600בכגון דא הפנה בית משפט קמא לעמ"ש (ת"א) 46291-01-16פלונית נ' פלוני [פורסם במאגרים המקוונים] [פורסם בנבו] עמ' .)9.10.2017( 10ראו גם :עמ"ש (ת"א) 32172-11-17ע.ש (קטינה) נ' נ.ש [פורסם במאגרים המקוונים] [פורסם בנבו] עמ' – )10.1.2019( 10-11עמדת כב' השופטת שבח לפיה הסך של ₪ 1,400הנוהג מזה שנים קפא על שמריו למרות העלייה ביוקר המחיה והגידול בשכר הממוצע במשק ,ועל כן הגיעה העת להעלות את הרף המינימלי שאינו דרוש הוכחה לכדי סך של 1,600עד ."₪ 1,700

19 20 21 22 23 24 25 26 27 28

נשוב ונזכיר :לבית המשפט הסמכות לפסוק מזונות ולקבוע את גובה צורכיהם של .41 הקטינים ,על דרך האומדנה ומבלי להיזקק להוכחה מדויקת של הצרכים ,זאת בהתבסס על ניסיון חייו וידיעתו השיפוטית( .ע"א 687/83מזור נ' מזור ,פ"ד לח( , 29 )3עמ' ;)15.7.1984( 33ע"א 93/85שגב נ' שגב ,פ"ד לט( 822 )3עמ' .))31.10.1985( 828

29 30 31 32 33 34 35 36

ביתר פירוט ,בכל הנוגע לגובה המזונות הבסיסיים שאינם דורשים הוכחה ציינו במסגרת .40 32385-11-18א' ג' נ' ר' ג' עמ' [ 7פורסם במאגרים המקוונים] ()22.5.2019 עמ"ש (חי') כדלקמן: "נזכיר כי כעקרון ,המזונות הבסיסיים אינם דורשים הוכחה והם

במקרה דנן בית משפט קמא נימק כדבעי את קביעותיו שלא חרגו מהמקובל והמתחייב על פי ההלכה הפסוקה.

11מתוך 20

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 26409-10-18ש' נ' ש' ואח' לשיטת המערער לא היה מקום לפסוק לבן ר' תוספת של ₪ 1,000שכן הוא לא סובל .42 מבעיות אכילה ,וכי המשיבה מרצונה בוחרת להנחיל לו אורח חיים בריא יותר תוך שילוב תפריט בריא העשיר בירקות ופירות. לא ראיתי לקבל טענה זו של המערער ,ולא מצאתי כאמור הצדקה להתערב בקביעה עובדתית זו ,מה עוד שאף אם מדובר בעודף משקל ולא בהפרעת אכילה ,סביר בעיניי כי הוצאות הבן ר' גבוהות יותר בשל הצורך בקניית מוצרי מזון מיוחדים ומותאמים לאורח חיים בריא יותר ואשר יסייעו בהורדה במשקל .ויודגש :המערער אינו מכחיש כי הבן סובל ממשקל עודף ,אלא שלשיטתו זה אינו עולה כדי הפרעת אכילה המצריכה שינוי בתזונה הבא לידי ביטוי בתוספת של עלויות המזון. באופן דומה ראיתי לדחות טענת המערער לפיה מאחר והמשיבה קיבלה מהמערער כספים .43 השווים בערכם למחצית דירת מגורי הצדדים ורכשה בית אחר מכספים אלו ,אין מקום להוסיף לתשלומי המזונות גם תשלום בעבור מדור. טענה זו אינה יכולה להתקבל .בהתאם לפסק דינו של בית משפט קמא אף אם המשיבה רכשה דירה היא נדרשת לשאת בתשלומי משכנתא ,ועל כן יש לגזור את המדור של הקטינים מתשלומי הלוואת המשכנתא החודשיים ומהוצאות המדור ,ככל שהתשלום הכולל אינו עולה על דמי שכירות סבירים המשולמים בגין דירה המתאימה לצרכיהם. כמו כן המערער אינו יכול לאחוז את החבל משני קצותיו ולטעון כי אין להוסיף לתשלומי .44 המזו נות סכומים נוספים בעבור מדור ולהתעלם מתשלומי המשכנתא בהם נושאת המשיבה, ובאותה נשימה לטעון כי יש להתחשב בהוצאותיו הגבוהות שהעיקרית בהן הינה החזר המשכנתא, ומשכך להפחית בתשלומי המזונות אשר הושתו עליו. לא נעלמה מעיני טענת המערער לפיה בית משפט קמא התעלם מהוצאותיו הגבוהות .45 המגיעות לשיטתו כדי ,₪ 13,550וכי לא נותרים בידיו די כספים למחייתו שלו. ברם ,רשימת ההוצאות המופיעה בעיקרי הטיעון מטעם המערער מורכבת מהוצאות רבות שאין להן כל תימוכין ,וחשוב מכך ,זכרן לא בא קודם בגדרי ההליכים לפני בית משפט קמא .כך למשל היא כוללת החזר משכנתא בסך ,₪ 3,800אף על פי שבית משפט קמא קבע כי המערער לא הציג כל אסמכתא שתתמוך בטענתו כי הוא נושא בסכום האמור ,ועל כן העמיד את החזרי המשכנתא החודשיים רק על .₪ 3,000כמו כן נכללים רכיבים נוספים עלומים כדוגמת "הוצאות שוטפות" בסך ₪ 1,000ללא כל תימוכין בצדן .מלבד האמור טען המערער כי הוא נדרש לשאת בהוצאות נוספות לטובת מחייתו שלו ,שגובהן אינו ברור. מעבר לכך ,חישוב ההכנסה הפנויה של כל צד נעשית על פי השתכרותו החודשית בניכוי .46 הוצאות בסיסיות למחייה ובעיקר אלה שנועדו לשם הבטחת קורת גג עבורו ,ומאלו גוזרים את 12מתוך 20

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 26409-10-18ש' נ' ש' ואח' דמי המזונות ,בהתאם לזמני שהות הקטינים וליחס ההכנסות בין הצדדים .כמובן שעל בית משפט לבדוק האם היתרה שתישאר לאחר תשלום המזונות תאפשר לחייב להתקיים בכבוד. לא מצאתי כי השתת דמי המזונות על המערער תפגע ביכולתו לממן את מחייתו שלו ,נוכח .47 גובה שכרו והבדלי ההשתכרות המשמעותיים בין הצדדים הנוטים ביחסם לטובתו. מעבר לכך ,כפי שיוצג בהרחבה בהמשך ,עצם הכנסתה הנמוכה של המשיבה בהשוואה לזו של המערער ,תוביל לכך שכל הפחתה בהערכת צורכי הקטינים ובסכום המזונות הנגזר מהם ,עלולה לפגוע בצורכיהם הבסיסיים של הקטינים. כושר השתכרות הצדדים: לטענת המערער רמת השתכרותו הוערכה ביתר ,שכן היא נסמכה על תלושים בודדים .48 שרמת השכר המופיעה בהם שונה מהרגיל מאחר ובאותם המועדים התרחשו אירועים חריגים כדוגמת ה***** ב** ה**** ב**** ,אשר גרמה לעלייה נקודתית וחדה בשכרו בחודש מסוים ואילו ביתר החודשים שכרו היה נמוך בהרבה .מנגד טוען המערער כי כושר השתכרותה של המשיבה הוערך בחסר ,בייחוד מאחר ומשכורתה עתידה להשביח כאשר היא תסיים את לימודי התואר השני. מעיון בפסק דינו של בית משפט קמא ובתלושי שכר הצדדים עולה כי נערך חישוב סדור .49 ומדויק ,המתבסס על תלושי השכר שהוצגו בפני בית משפט קמא ,כך בנוגע לשני הצדדים. אומנם ייתכן ומשכורתו של המערער הייתה גבוהה יותר בשנת **** בשל ה***** ב** ה**** שארעה לטענתו בחודש ***** **** (ה**** ה**** ב** ה**** התרחשה בין *-עד ל *-ב***** בשנת **** .בתאריכים ** **-ב****** **** התחוללו ****** במספר מוקדים בארץ ,וביניהם בעיר ****). מקצועו של המערער כ**** ** דורש ממנו לעיתים לתפקד באירועים רחבי היקף ולעבוד .50 שעות נוספות רבות ואכן באותם חודשים חריגים שכרו עשוי להיות גבוה יותר באופן נקודתי .עם זאת ולצרנו אין לומר כי אירועים בהיקף כה גדול לא עתידים להתרחש שוב ,בדיוק כפי שלא ניתן לומר כי השכר באותם חודשים בודדים מהווה את שכרו הממוצע. על כן צדק בית משפט קמא כאשר אימץ השכר הממוצע המתקבל מנתוני השכר עבור תקופה ,בהתאם לתלושי השכר שהוצגו בפניו .מכל מקום ממוצע השכר ברוטו של המערער לאחר ניכויי החובה אינו עומד על ₪ 12,000בלבד כטענת המערער ,אלא מגיע לערכים גבוהים יותר, כמוצג בפסק דינו של בית משפט קמא הסוקר את שכרו הממוצע של המערער נכון לשנים 2014- .2017

13מתוך 20

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 26409-10-18ש' נ' ש' ואח' כמו כן ניתן לראות כי חלה עלייה הדרגתית בשכרו של המערער ,של כ ₪ 500 -בממוצע .51 בכל שנה ,וזאת אף אם נתעלם משנת **** שהיתה חריגה לטענת המערער .על כן צדק בית משפט קמא משהעריך את פוטנציאל השתכרותו ב ₪ 1,000-יותר מכפי שכרו הממוצע.

1 2 3 4

המערער טען בחקירתו הנגדית כי הוא הגיע לרף העליון בשכרו ולדבריו "בהסכמים קיבוציים של ******** הגעתי עד הטופ שלי .אין לי יותר לאן להתקדם" .עם זאת וכידוע הסכמים קיבוציים מתעדכנים בכל כמה שנים בעקבות העלייה ביוקר המחייה ומדדים נוספים ,והם גם מעניקים לעובד/החבר ב******* תוספת שכר בהתאם להסכמי המסגרת שנחתמים אחת לכמה שנים בין ****** לבין ********. בנוסף צדק בית משפט קמא משקבע כי נסיעות מרובות לחוץ לארץ ( 9נסיעות בין השנים .52 ) 2015-2017וקניית רהיטים במזומן ,אף אם בעזרה כספית של בני משפחה ,מצביעים על יכולת כלכלית גבוהה ואינם מתיישבים עם טיעוני המערער בדבר מצוקה כלכלית. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בחקירתו שכנגד של המערער וצוטטו בפסק דינו של בית משפט קמא: "...ש :על איזה נופש בחו"ל כן שילמת? ת :לא זוכר. ש :אם אני אראה לך ₪ 7,600ששילמת ל***** נסיעות בע"מ ת :זה היה על הנסיעה של הסקי של **** שסגרתי את זה... ש :לאן זה היה? ת :בשנת **** לסקי ,שאמרתי ששילמתי את זה לפני ,ל******* ,שנה שעברה גם הייתי ,סדרתי את זה בחודש **** */והייתי ב*****. ש :אני רואה עסקה בויזה ב ,25.8.16-רכישה ביורו בסך ₪ 1,376ב ,2.8-ב25.8- ת :ב 2.8-הייתי עם הילדים ,קניתי להם... ש :יש כאן עסקאות שבוצעו באוגוסט **** .איפה היית? ...ת :עם הילדים. ש :גם ב?25.8.16- ת :אולי זה תשלומים שבוצעו ב******* ששילמתי על הילדים. ...ת :הייתי עם הילדים ב 25.8-לקחתי אותם לטיול משפחתי שמומן על ידי *** ,יש לו דירה ב******* שאנחנו טסים אליה כל שנה ,בין 6-7ימים. ש :אני רואה רכישות שביצעת ב 30.7-באופן הזה .אתה מודע לרכישות האלה? מה זה? ת :אני לא יודע מה זה .זה טארגט... ...ש :לפי אותן רכישות שעשית באפריל ,2016מה זה הרכישות האלה במט"ח? ...ת :כן זה על המלון ב******* שהייתי .הייתי שם עם *** .אני יכול להביא תצהיר ממנו שהייתי איתו".

14מתוך 20

5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 26409-10-18ש' נ' ש' ואח' באופן דומה בית משפט קמא בחן את כושר השתכרות המשיבה והעמידו על השיעור .53 שהתקבל מהשכר ברוטו בהפחתת ניכויי החובה (מס הכנסה ,ביטוח לאומי וביטוח בריאות) .לא עלה בידי המערער לבסס טענתו לפיה המשיבה משתכרת שכר גבוה יותר ,שכן לא הוצגו אסמכתאות נוספות או הפקדות במזומן לחשבון המשיבה ללא הסבר בצדן ,אשר יתמכו בטענתו זו. לעניין הוצאות המשיבה הרלוונטיות לשם חישוב הכנסתה הפנויה ,סבורני כי נכון נהג בית .54 משפט קמא משהפחית מהם ₪ 3,000בגין החזרי המשכנתא החודשיים ,בשים לב לכך שהמערער אינו חולק כי נטלה משכנתא בסך של .₪ 500,000

אופן חלוקת המזונות בין הצדדים בהתאם לעקרונות בע"מ :919/15 בכל הנוגע לאופן חלוקת המזונות בין הצדדים ,כמו גם ההוצאות החריגות לחינוך .55 ורפואה ,הרי שלטעמי יש להשיב את התיק לבית משפט קמא על מנת שיבחן פעם נוספת שאלה זו בראי הנתונים הצריכים בירור. הלכת בע"מ 919/15מבוססת על זמני שהות שווים בין ההורים ועל כושר השתכרות

.56 דומה. אומנם במקרה דנן פוטנציאל ההשתכרות של הצדדים שונה ,אך זמני השהות המתקיימים בפועל אינם ברורים ועל בית משפט קמא לשקול נתון זה לאחר שתתברר בפניו מלוא התמונה העובדתית בבואו לחשב את נטל הנשיאה במזונות הקטינים .במסגרת פסק דינו יצא בית משפט קמא מתוך נקודת הנחה כי פוטנציאל ההשתכרות של הצדדים שונה ,וגם כי לא מתקיימים זמני שהות שווים, כך שהקטינים שוהים אצל המערער 30%מהזמן ואצל המשיבה .70% משכך על בית משפט קמא לבחון את החלוקה המתאימה בנטל המזונות ,בין אם .57 הבסיסיים ובין אם בגין ההוצאות העודפות ,כמו גם דמי המדור והוצאות המדור ,בשים לב לחלוקת זמני השהות בפועל ,ככל שיחול בה שינוי. מועד תחילת החיוב במזונות: באשר למועד תחילת החיוב במזונות הקבועים נפסק ,כי זה יחול ממועד מתן פסק הדין .58 ואילך .לעמדת בית משפט קמא אין להורות על עדכון החיוב באופן רטרואקטיבי וביצוע קיזוזים מהחיוב השוטף ,מאחר והשבת כספי מזונות שנאכלו תוך ביצוע קיזוז מדמי מזונות עתידיים, תפגע ברווחת הילדים. קביעתו זו של בית משפט קמא תואמת את ההלכה הנהוגה ,וראו לעניין זה בע"מ 4589/05פלוני נ' פלוני עמ' [ 4-5פורסם במאגרים המקוונים] ( ,)21.11.2005שם נפסק" :אכן, 15מתוך 20

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 26409-10-18ש' נ' ש' ואח' מקובל כי לבית המשפט שיקול דעת בשאלת השבתם של מזונות ,שלמפרע התברר ששולמו ביתר (ביחס למזונות קבועים שהופחתו בערעור)...השיקול המרכזי המנחה את בית המשפט הוא כמובן השפעת הקיזוז על רווחת בן הזוג והילדים ,והרי לא אחת יארע שהכספים שנפסקו ביתר כבר נצרכו ,ואם יקוזזו אחורנית עלולה להיווצר מחסור במשפחה...ברם ,ייתכנו מקרים בהם לא יהיה מנוס מהשבת מזונות שהתברר כי שולמו ביתר...מצד זה או מצד זה ,וכשם שכאשר המדובר במזונות ששולמו בחסר יוטל על הנתבע להשלימם ,כך אין סיבה שלא לחייב את הצד התובע בהשבה במקרה ההפוך .הדברים ייעשו ,עם זאת ,מתוך זהירות אנושית וחברתית". .59

על כן אציע לעמיתי שלא להתערב בקביעתו זו של בית משפט קמא.

התובענה הרכושית – איזון המשאבים: המערער הלין על קביעות בית משפט קמא בכל הנוגע לתובענה הרכושית וטען בין היתר .60 כי יש להורות על עריכת החלוקה ואיזון המשאבים לפי החלופה השנייה שבחוות דעת האקטואר, כי היה מקום לאזן את הזכויות הסוציאליות והפנסיה באופן שווה – מחצה על מחצה בין הצדדים ,מאחר ולשיטתו כושר השתכרותם דומה ,וכי היה מקום לאיזון שוויוני של הרכב מסוג ***** המצוי בשימושה הבלעדי של המשיבה .כמו כן טען המערער כי לא עלה בידי המשיבה להוכיח כי הרכב מסוג ****** היה שייך לשני הצדדים ,ולא לאחיו של המערער. דו"ח האקטואר הציג שני מסלולים חלופיים :הראשון ,איזון על-פי היוון ,והשני איזון .61 במועד גמילת הזכויות. בסעיף 76לפסק דינו ציין בית משפט קמא כי "בהעדר הסכמה לאימוץ האפשרות הראשונה בחו"ד מצד האיש ,אין מנוס מקביעה כי מסלול התשלום יהא במועד גמילת הזכויות", קרי החלופה השנייה. כאמור ,לטענת המערער ,על בית משפט קמא היה להורות על איזון הזכויות לפי החלופה השניה בדו"ח האקטואר. סעיף )2(8לחוק יחסי ממון – חלוקה שלא על דרך מחצה על מחצה בבע"מ 8206/14פלונית נ' פלוני עמ' [ 8-9פורסם במאגרים המקוונים] ( )14.4.2015נקבע .62 כדלקמן: "כידוע סעיף ) 2 ( 8ל חוק יחסי ממון מסמיך את בית המשפט לפעול בניגוד לברירת המחדל שבסעיף 5לחוק ,באופן המאפשר להפחית מחלקו של בן זוג באיזון ,אל מתחת למחצית ,אם ראה שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת ,ובלשונו: 16מתוך 20

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 26409-10-18ש' נ' ש' ואח' " . 8ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת ,רשאי הוא ,לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים]...[ : ( ) 2לקבוע שאיזון שווי הנכסים ,כולם או מקצתם ,לא יהיה מחצה על מחצה ,אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב ,בין השאר ,בנכסים עתידיים ,לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג; []... המחוקק הותיר לשיקול דעתם של בתי המשפט ובתי הדי ן פיתוח כללים מתאימים באשר לנסיבות הספציפיות לשימוש בסמכות זו ,ואין מדובר ברשימה סגורה (ראו למשל אריאל רוזן -צבי יחסי ממון בין בני זוג (תשמ"ב) (להלן רוזן-צבי ); בע"מ 7272/10פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] ( ,) 201 4פסקה 2לחוות דעתו של השופט הנדל; בע"מ 4047/14פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] ( ) 2014פסקה ו'; תמ"ש (שלום י -ם) 20964/02פלונית נ' אלמוני [פורסם בנבו] ( ( ) 2009להלן עניין פלונית . ")) 2009 בית משפט קמא הדגיש בפסק דינו כי השימוש בכלי זה ייעשה במשורה ובמקרים חריגים . 63 ומיוחדים (בע"מ 2045/15פלוני נ' פלונית עמ' [ 8פורסם במאגרים המקווונים] (.)21.5.2015 לאחר שעיינתי במלוא החומר ,סבורני כי צדק בית משפט קמא כאשר קבע כי החלוקה .64 תהא שלא מחצה על מחצה כדי לגשר על פערי ההשתכרות המשמעותיים בין הצדדים וזכויותיהם הסוציא ליות .כל אלו מצדיקים כאמור חלוקה "לא שוויונית" לטובת יצירת שוויון בין הצדדים, ביחס לזכויותיה הסוציאליות של המשיבה כמו גם ביחס לרכבים. בית משפט קמא ציין בגדרי פסק דינו כי "תקופת הנישואין עד לקרע ארכה למעלה מ10- .65 שנים .לצדדים שני ילדים ,כאשר האישה לא עבדה וגידלה את הילדים במשך כ 5-שנים" .עוד ציין כי הדבר נעשה בהסכמה ותיאום בין בני הזוג. אני ער לכך שבתסקיר העו"ס נכתב כי מדובר בשני הורים אשר מעורבים באופן פעיל בחיי הקטינים ("לדברי שני ההורים ,שניהם נטלו ונוטלים חלק משמעותי וחשוב בגידול ,טיפול וחינוך הילדים") ,כמו גם לעובדה כי המשיבה הינה אישה משכילה בעלת תואר ראשון ב***** אשר עובדת כ**** ,שהחלה ללמוד לתואר שני תוך כדי ניהול ההליכים בין הצדדים .עם זאת לא ניתן להתעלם מאותה תקופה ארוכה הנמדדת על פני שנים ונמשכה כמחצית תקופת הנישואין במהלכה הקדישה המשיבה את זמנה ואת עצמה לגידול הילדים וניהול משק הבית ,מבלי לצאת לעבודה ולפתח קריירה משלה ,ובזכות כך התאפשר למערער להתמיד בעבודתו ,להגדיל את השתכרותו ולצבור נכסי קריירה .על רקע כל אלה קיימים פערים משמעותיים בין הצדדים הן באשר להשתכרותם והן באשר לזכוית הסוציאליות הצבורות. כדי להדגים את הפערים בזכויות הסוציאליות נפנה לעקרונות המסכמים שנקבעו בחוות דעת המומחה מר נ' שטרנפלד מיום 4.5.2016על פיהן נכון למועד עריכת חוות הדעת סך זכויות הצדדים על בסיס ערכן הנוכחי (פדיון מחלה ,פדיון חופשה ,קרנות פנסיה ,ביטוח וקרן השתלמות 17מתוך 20

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 26409-10-18ש' נ' ש' ואח' בניכוי הלוואות) עומד על ₪ 83,224של המשיבה לעומת ₪ 427,808של המשיב וזאת בהתחשב בצבירה עד מועד הקרע. לאור המקובץ ,ובשים לב לנתונים עליהם עמד בית משפט קמא ,ובעיקר הפערים בין הצדדים בהשתכרות ובזכויות הצבורות ,המהווים גם לטעמי נסיבות מיוחדות המאפשרות פניה לסע' ) 2( 8לחוק יחסי ממון בין בני זוג ועריכת איזון המשאבים ביחס שונה מאשר מחצה על מחצה ,לא מצאתי טעם מספק להתערבותנו בקביעתו זו של בית משפט קמא. ועתה לסוגיית הרכבים; לצד ההבדלים המשמעותיים בין הזכויות הסוציאליות של הצדדים העולים כדי מאות אלפי שקלים לטובת המערער ,עומדים רכבי הצדדים כשלטענת המערער קופחו זכויותיו במסגרת חלוקתם. אומנם לא עמדו בפנינו נתונים מדויקים בנוגע לשווי הרכבים ,כאשר בא כוח המערער ציין לפנינו כי הרכב של המשיבה שווה כ ,₪ 100,000-ואילו בא כוח המשיבה ציין כי "אם נקזז את ערך ההלוואה משווי הרכב ,נגיע לסביבות ה .₪ 80,000-הרכב שהאדון רשם על שם אחיו וכל הקומבינציה שהייתה ,היה שווה בסביבות ₪ 30,000-35,000במועד הקובע" .מכאן הפער בין גרסאות הצדדים זניח יחסית. אף אם נקבע כי הרכב המצוי אצל המשיבה שווה כ ,₪ 100,000-נוכח הפערים המשמעותיים בין הצדדים מבחינת השתכרותם ושווי זכויותיהם הסוציאליות הצבורות ,נמצא כי קביעת בית משפט קמא לפיה רכבה של המשיבה לא יתחלק שווה בשווה בין הצדדים וכי הוא ישאר בבעלותה הבלעדית ,הינה צודקת בנסיבות אלה. עוד יש לזכור כי מדובר ברכב אשר משמש את המשיבה להסעת הילדים לבתי הספר ובחזרה כמו גם הסעתם לפעילויות שונות של פנאי ובילוי בשעות אחה"צ ,זאת בייחוד בהתחשב בקביעתו הנוכחית של בית משפט קמא לפיה הילדים שוהים יותר עם אמם מאשר עם אביהם. נוכח כך גם כאן לא מצאתי כי מתקיים טעם מספק המצדיק את התערבותנו ,גם בשים לב לקביעותיו הנוספות של בית משפט קמא ביחס לרכב ה******* המאזנת בין מכלול השיקולים ומותירה בידי המערער מלוא כספי התמורה שהתקבלו ממכירתו. כמו כן מצאתי לדחות את טענת המערער לפיה על בית משפט קמא היה לחייב את .67 המשיבה בדמי שימוש ראויים בגין רכב ה***** ,מנימוקי בית משפט קמא לפיהם המערער לא הגיש תביעה לדמי שימוש ראויים ,והוא גם לא הגיש חוות דעת בעניין גובה דמי השימוש . בכל הנוגע לרכב ה****** ,סבורני ,בדומה לבית משפט קמא ,כי לא עלה בידי המערער .69 להוכיח שהרכב שייך לאחיו ולא לצדדים .בהתאם לעדות המערער הרכב היה רשום על שם 18מתוך 20

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 26409-10-18ש' נ' ש' ואח' המשיבה ולא על שמו של אחיו ,ובמהלך הנישואין המערער עשה שימוש ברכב ה******* בעוד המשיבה עשתה שימוש ברכב ה*****. טענת המערער לפיה הוא מכר את רכב ה******* והעביר את כספי המכירה לאחיו נטענה בעלמא ,ולא צורף תצהיר מטעם אחיו של המערער והוא לא זומן לעדות. סוף דבר ,אמליץ לחברי לדחות את הערעור במרביתו ,וללבלו בסוגית חלוקת זמני .70 השהות .התיק יוחזר לדיון לפני בית משפט קמא על מנת שיבחן את זמני השהות המתקיימים בפועל בין הצדדים ,על דרך הפנייתם לתסקיר משלים ועדכני שיוגש לפניו ,או ראיות נוספות, בהתאם לשיקול דעתו .לאחר ההכרעה בסוגיה זו מחדש על פי התסקיר העדכני והראיות הנוספות (ככל שהורה על הגשתן) ,וככל שההכרעה תהא שונה מזו שהתקבלה בפסק הדין קמא ,יבחן פעם נוספת את אופן חלוקת המזונות בין הצדדים ,בין היתר בהתחשב ביחס ההכנסות בין הצדדים בניכוי הוצאות המדור ,חלוקת זמני השהות ,והעקרונות שנקבעו בבע"מ .919/15 אציע כי בנסיבות דנן ,כל צד יישא בהוצאותיו.

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16

סארי ג'יוסי ,שופט [אב"ד] 17 18 19

השופטת אספרנצה אלון: אני מסכימה. 20 21 22 23 24 25אספרנצה אלון ,שופטת 26

27 28 29

השופט ניצן סילמן: אני מסכים.

19מתוך 20

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

עמ"ש 26409-10-18ש' נ' ש' ואח' 1 2

ניצן סילמן ,שופט 3 הוחלט כאמור בס' 70לחוות דעתו של השופט ס .ג'יוסי. כל צד יישא בהוצאותיו. פיקדון שהופקד ,יוחזר ע"י מזכירות בית משפט לידי ב"כ המערער ,עבור המערער.

פסק הדין מותר לפרסום לאחר מחיקת שמות הצדדים ובהשמטת פרטים מזהים אחרים.