רע"א 48518-03-20 ביהמ"ש המחוזי בחיפה, השופטת ברכה בר זיו: פס"ד בבר"ע בעניין ראיות סותרות לקביעת המוסד לביטוח לאומי (רע"א 48518-03-20)

1 .1

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת ש .ברסלב) מיום 3.3.20בת.א 58433-07-18 .לפיה התקבלה בקשת המשיב להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן "המוסד") בנוגע לנכות שנקבעה לבעלה המנוח של המשיבה.

.2

המנוח נפגע בתאונת דרכים ביום ( 15.4.13להלן "התאונה") .התאונה הוכרה על ידי המוסד כתאונת עבודה.

7 8

המנוח הגיש תביעה למוסד וביום 27.11.13עמד בפני ועדה רפואית .המנוח התלונן על בעיות בתחום האורטופדי בלבד וביום 27.11.13קבעה ועדה רפואית של המוסד כי למנוח לא נקבעה נכות צמיתה בתחום האורטופדי כתוצאה מהתאונה.

9 10 11

2 3 4 5 6

12 .3

המנוח שם קץ לחייו ביום .22.9.14

.4

ביום 28.10.14הגישה המשיבה (אלמנתו של המנוח והיורשת שלו) תביעה למוסד בענף נכות כללית .האלמנה טענה כי בשנה האחרונה סבל המנוח מבעיה נפשית.

13 14 15 16 17

לתביעה צרפה המשיבה חוות דעת מיום ,5.11.14שערך פרופ' שפירא ,ולפיה המנוח סבל מדיכאון קשה שהחל כ 6 -חודשים לפני מותו וכי המנוח ביצע ניסיון אובדני שגרם למותו. בתביעה ציינה המשיבה כי המנוח סבל גם מכאבי גב בעקבות התאונה.

1מתוך 5

18 19 20

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 48518-03-20הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון פלוניז"ל תיק חיצוני:

1 על סמך חוות הדעת ,נקבעה למנוח ,ע"י ועדה רפואית לנכות כללית של המוסד ,נכות צמיתה בשעור של 50%החל מיום .1.3.14

2 3 4

.5

המשיבה הגישה נגד המבקשת תביעה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו עקב מותו של המנוח וביקשה להורות על מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי ולחילופין ,להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית המוסד לנפגעי תאונות דרכים ,אשר לא דנה בפגיעה הנפשית של המנוח ,ואשר נכותו בתחום זה נקבעה באופן רטרואקטיבי לאחר מותו ,ע"י הוועדה הרפואית לנכות כללית.

.6

בהחלטה מיום 3.3.20קיבל בימ"ש קמא את הבקשה החילופית להביא ראיות לסתור. בפתח הדברים דחה בימ"ש קמא דחה את הבקשה טענת המשיבה כי משהמוסד לא דן בטענות בתחום הנפשי – אין מדובר בקביעה מחייבת .המנוח לא התלונן בפני הוועדה על בעיות בתחום הנפשי ,אלא רק בתחום האורטופדי ,למרות שבפני רופא המשפחה התלונן עוד ביום 19.4.13כי הוא בלחץ נפשי ואינו ישן בלילות.

.7

לפיכך ,קבע בימ"ש קמא כי נותר לו לדון בבקשה להביא ראיות לסתור.

17

בימ"ש קמא קיבל את בקשת המבקשת להביא ראיות לסתור .בימ"ש קמא קבע כי פרט לביקור בודד של המנוח אצל רופא המשפחה ביום ,19.4.13בפניו התלונן כי הוא בלחץ נפשי ואינו ישן בלילות ,המנוח לא התלונן על בעיות בתחום הנפשי ,אך מנגד ,המבקשת לא הביאה כל נתון שיש בו כדי להסביר את הפער בין הקביעות של וועדות המוסד ,ולא הובאו כל ראיות על אירועים או חבלות שארעו במהלך התקופה שיש בהם כדי להסביר פער זה .

18 19 20 21 22

5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16

23 בימ"ש קמא מציין כי מדובר במקרה גבולי וכי בנסיבות יש הצדקה למנות מומחה אשר יסביר את חוסר הבהירות העולה מהמסמכים ,כאשר דחיית הבקשה תחסום את דרכה של המשיבה להוכיח את טענותיה.

24 25 26 27

בימ"ש קמא ציין כי בכל הקשור לסעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ,התשל"ה- ( 1975להלן "החוק") ההלכה היא כי קביעת ועדה של המוסד באנף נכות כללית אינה מחייבת וכך גם הקביעה אינה מתייחסת לקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנכות ,אך במקרים ראויים קביעת הועדה הרפואית לנכות כללית עשויה לשמש נימוק להבאת ראיות לסתור.

28 29 30 31 32

.9

החלטה זו היא נשוא הבקשה .בבקשתה סקרה המבקשת את המסגרת הנורמטיבית להבאת ראיות לסתור ,וטענה כי בענייננו לא התקיימו התנאים המתירים זאת .המבקשת טענה כי מלוא תיקו הרפואי של המנוח עמד בפני הוועדה הרפואית וכי המשיבה לא הביאה בפני

2מתוך 5

33 34 35

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 48518-03-20הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון פלוניז"ל תיק חיצוני:

בימ"ש קמא כל אסמכתא או תיעוד שיש בו כדי להעיד על מצבו הנפשי מאז התאונה. הוועדה הרפואית לנכות בענף נכות כללית כלל לא בדקה את המנוח ,והסתמכה על חוות דעת מומחה רפואי ,שגם הוא לא בדק כלל את המנוח ,ואף ציין כי גם בתיקו הרפואי של המנוח לא נזכרה בעיה בתחום הנפשי .קביעה זו אינה מחייבת את בית המשפט ואינה מתייחסת לקשר הסיבתי בין התאונה ובין הנכות הנטענת.

1 2 3 4 5 6

.10

המבקשת טענה כי בימ"ש קמא שגה כאשר נתן משקל כלשהו לחוות דעתו של פרופ' שפירא ,וכי גם פרופ' שפירא העריך כי המנוח סבל מדכאון קשה כ 6 -חודשים לפני מותו ,כאשר ממועד התאונה ועד מותו של המנוח עברה תקופה ארוכה יותר.

.11

המבקשת טענה כי אין כל סתירה בין קביעות הוועדות של המוסד ,לאחר שבראשונה נידונה נכותו כתוצאה מהתאונה ובענף הנכות הכללית כלל אין התייחסות לתאונה.

.12

קבעתי כי הבקשה מצריכה תשובה .בתשובת המשיבה נטען כי המנוח התלונן על מצבו הנפשי כבר ביום ,19.4.13ימים ספורים לאחר התאונה (שארעה ביום ) 15.4.13ובהמשך מצבו הנפשי התדרדר עד מועד התאבדותו.

.13

המשיבה טענה כי ההלכה היא כי התערבות ערכאת הערעור בהחלטות ממין זה תעשה במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן וכי בענייננו אין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות.

.14

המשיבה טענה כי הנכות שנקבעה על ידי הוועדה בענף נכות כללית אינה קביעה מחייבת , אך יש בה כדי להצדיק הבאת ראיות לסתור .המשיבה גם טענה כי ייגרם לה עיוות דין במידה ובקשתה לא תיענה .

.15

לאחר שעיינתי בבקשה ,בתגובה ובנספחים ,החלטתי לתת למבקשת רשות ערעור ולדון בערעור על פי הרשות שניתנה.

.16

אכן ההלכה היא כי "קביעת דרגת נכות כללית על ידי המוסד לביטוח לאומי עשויה, במקרים מסוימים ,להצדיק הבאת ראיות לסתור דרגת נכות שנקבעה על ידי הועדה הרפואית לנפגעי עבודה ,נשענת גם על העובדה ששתי הוועדות האלה הנן חלק מאותו מוסד -המוסד לביטוח לאומי( .רע"א 4195/02סהר-ציון חברה לביטוח בע"מ נ' ליפשיץ טרם פורסם) .שוני בלתי מוסבר בין הקביעות של שתי הועדות האלה עשוי להצדיקהבאת ראיות לסתור את דרגת הנכות שנקבעה בשל הפגיעה בעבודה" (רע"א 8684/02 סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ .קדור מרזוק ()5.12.02

7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28

3מתוך 5

29 30 31 32 33 34 35

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 48518-03-20הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון פלוניז"ל תיק חיצוני:

1 ואכן ,כפי שקבע בימ"ש קמא קיים פער בדרגת הנכות בין קביעת הוועדה הרפואית לנפגעי עבודה לבין קביעת הוועדה הרפואית לנכות הכללית.

2 3 4

.17

יחד עם זאת ,הוועדה הרפואית לנפגעי עבודה בדקה את המנוח ושמעה את תלונותיו בעוד שהוועדה הרפואית לנכות כללית נדרשה לנכותו של המנוח רק לאחר מותו .יתרה מזאת, בקביעתה הסתמכה בקביעתה הוועדה על חוות דעת של פרופ' שפירא ,שגם הוא לא בדק את המנוח והתבסס על "ניסיונו הקליני" .המומחה קבע בחוות דעתו (כפי שהובא בהחלטת בימ"ש קמא) כי "עפ"י חוזר נכות רטרו ניתן לתת עפ"י תעוד בלבד ,אך במקרה חריג זה ,יש לראות כי בוצע נסיון אובדני שגרם למותו של המנוח .הניסיון האובדני נגרם קרוב לוודאי בעקבות דיכאון .מניסיוני הקליני הדכאון מתפתח לאט ולפיכך להערכתי היה דכאון קשה 6חדשים בטרם הניסיון האובדני שגרם למותו .לפיכך ממליץ לקבוע 50% נכות רפואית עפ 34א 6 5חד' בטרם....בצוע האובדנות ובתקופה זו יש לקבוע לדעתי כי היה חוסר כושר השתכרות מלא".

5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15

פרופ' שפירא לא התייחס כלל בחוות דעתו לתאונה וכך גם הוועדה הרפואית לנכות כללית, שקבעה את הנכות מיום 1.3.14בלבד ולא ממועד התאונה.

16 17 18

.18

המסקנה היא כי בענייננו אין לאמר כי מדובר ב"פער בלתי מוסבר" בין קביעות הוועדות ואין הצדקה לקביעה כי יש מקום להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית לנפגעי עבודה.

.19

לפיכך ,אני מקבלת את הערעור ,מבטלת את החלטת בימ"ש קמא ,וקובעת כי אין להתיר למשיבה להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית לנפגעי עבודה.

.20

בנסיבות ,איני עושה צו להוצאות.

19 20 21 22 23 24 25 26