ת"א 50606-10-26 ת"א 50606-10-26

בפניי בקשת המבקשים להטלת עיקולים זמניים ברישום, במעמד צד אחד, על נכסי המשיבים המוחזקים אצל המחזיקים המפורטים בבקשה, עד לסך של 5,004,755 ש"ח, וזאת לשם להבטחת ביצוע פסק הדין בתביעה כספית שהגישו. לטענת המבקשים, המשיבים הציגו בפניהם מצגי שווא בדבר טיבן של השקעות שונות בארבעה מיזמים זרים בחו"ל, ובכלל זה בדבר קיומן של בטוחות וכיסוי ביטוחי להבטחת כספי ההשקעה במיזמים. המבקשים הסתמכו על מצגים אלה ועל בדיקות מקדימות שבוצעו לכאורה על ידי המשיבים, השקיעו את כספם ובפועל נגרמו להם הפסדים ניכרים בעקבות כישלון כל ארבעת המיזמים. המשיבים החתימו את המבקשים על מסמכים שסיווגו אותם כמשקיעים מיומנים, ובכך אפשרו את שילובם בהשקעות שלא נועדו מלכתחילה לחוסכים פרטיים כדוגמת המבקשים. יש להניח כי בעקבות קריסת המיזמים, המשיבים חשופים לתביעות נוספות מצד משקיעים רבים, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, באופן המקים חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין. בגדרה של בקשה לעיקול זמני כבכל סעד זמני, על בית המשפט להשתכנע בקיום ראיות מספיקות לכאורה התומכות בקיומה של עילת התביעה. דרישה זו, כמו גם יתר הקריטריונים המשמשים לבחינת ההצדקה למתן סעד זמני (מאזן הנוחות, מידתיות הסעד, ובמקרה המתאים תום לב ושיהוי), קבועים בתקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. במסגרת מאזן הנוחות משווים בין הנזק שעלול להיגרם למבקש אם הסעד לא יינתן לבין הנזק שעלול להיגרם למשיב, לצדדים שלישיים או לעניין ציבורי אם הסעד יינתן. בין הקריטריונים של ראיות לכאורה ומאזן הנוחות מתקיים יחס של "מקבילית כוחות". מקובל לראות בשיקול של מאזן הנוחות כבעל מעמד הבכורה. באשר לעיקול כסעד זמני, נוספת הדרישה נשוא תקנה 103(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, לקיומו של חשש סביר כי אי־מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין, זאת בהתחשב, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולת הכלכלית של הנתבע ובחשש מפני הברחת נכסים מצדו. גובה סכום התביעה אומנם עשוי להוות אינדיקציה לאפשרות כי תנאי ההכבדה מתקיים, אך שיקול זה אינו מכריע כשלעצמו. ראה רע"א 4327/23 אי. טי. יזמות ופרוייקטים בע"מ נ' דרושה פאוזי בע"מ (8.6.23). כן ראה פסקה 7 לרע"א 7640/22 אליאס נ' סלייח (15.11.22) ורע"א 8353/23 זלצמן משה שלום נ' יהושע קרלינסקי (29.1.24). בענייננו, הטענות בדבר מצגי השווא שהוצגו למבקשים ביחס להשקעות, לבטוחות ולכיסוי הביטוחי, החתמתם על מסמכים לסיווגם כמשקיעים שאינם פרטיים, פעולה ללא רישיון מתאים ותוך הפרת חובות מקצועיות, מעלות שאלות הראויות לבירור במסגרת ההליך העיקרי ועל פניו לא ניתן לשלול קיומה של עילת תביעה לכאורה. עם זאת, לא הוכח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם של המבקשים, קרי כי יגרם למבקשים נזק גדול יותר מזה שיגרם למשיבים באם לא יינתן הסעד המבוקש. למבקשים נגרם נזק כספי הנטען בתביעה, ואולם הטלת עיקולים, במעמד צד אחד, בסכום של למעלה מ- 5 מיליון ₪, טרם נשמעו טענות המשיבים, עשויה לגרום לפגיעה ולנזק בלתי הפיך למשיבים, לרבות להמשך פעילותם הכלכלית וזאת אף במידה ומצבם הכלכלי איתן כיום. אשר ליסוד ההכבדה, המבקשים נסמכים בבקשה בעיקר על כישלון המיזמים, הקושי לכאורה בהשבת כספי ההשקעה והחשש מפני תביעות נוספות מצד משקיעים. ואולם, נסיבות אלה אינן מלמדות, כשלעצמן, כי המשיבים יתקשו בהכרח לפרוע את פסק הדין, ככל שהתביעה תתקבל. הבקשה אינה מציגה תשתית קונקרטית בדבר מצבם הכלכלי של המשיבים, נכסיהם או חובותיהם, ואף לא נסיבות אחרות שיש בהן כדי לבסס חשש ממשי להכבדה על ביצוע פסק הדין. אכן, סכום התביעה בסך של כ- 5 מיליון ₪ עשוי להוות שיקול בבחינת יסוד ההכבדה, אולם אין די בו כשלעצמו. בהיעדר אינדיקציה באשר לכך שהמשיבים אינם איתנים כלכלית ו/או שאמצעיהם הכספיים של המשיבים אינם מאפשרים את פירעון פסק הדין שיינתן כנגדם ו/או כי הוגשו כנגדם תביעות כספיות רבות ובסכומים נכבדים ו/או כי יש למשיבים חובות רבים שלא נפרעו על ידם, אין מקום לקבוע כי מתקיים יסוד ההכבדה בביצוע פסק הדין לכשיינתן. לא נעלמו מעיניי נסיבותיו האישיות של המבקש 1, לרבות מצבו הרפואי והטענה כי השקיע את תמורת מכירת בית מגוריו. עם זאת, נסיבות אלה אינן יכולות להחליף את הצורך בהוכחת התנאים הקבועים בדין למתן הסעד המבוקש, אשר מתמקדים במצב הכלכלי של המשיבים ולא של המבקשים. בשים לב לסכום העיקולים המבוקש ולפגיעה האפשרית במשיבים, אף שמדובר בעיקולים ברישום בלבד, ובהיעדר תשתית מספקת לכך שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים ובהיעדר הוכחה של יסוד ההכבדה, לא מצאתי כי מתקיימים התנאים הנדרשים להטלת העיקולים. אשר על כן, הבקשה נדחית. החלטה זאת ניתנת כבסמכותי כרשמת ביהמ"ש המחוזי.