ת"פ 46805-12-23 ת"פ 46805-12-23

מפרוטוקול שניתנה בבית משפט מיום 07 אוקטובר 2026, כ"ו תשרי תשפ"ז גזר דין רקע הנאשמים הורשעו ביום 4.6.26 על פי הודאתם בכתב אישום מתוקן הכולל שני אישומים: הראשון – 4 עבירות של הפרת החובה לתשלום המס המגיע לתקופת הדו"ח התקופתי עם הגשתו, לפי סעיפים 118 ו-88(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 [להלן – חוק מע"מ] + סעיף 23(ב)(1) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 [להלן – התקנות]; השני בעבירה של אי הגשת דו"ח תקופתי במועד לפי סעיף 117 (א)(6) לחוק מע"מ. על פי עובדות החלק הכללי בכתב האישום המתוקן, נאשמת 2 היא חברה פרטית הרשומה כ"עוסק מורשה" לעניין חוק מע"מ, ולפיכך חייבת להגיש דוחות תקופתיים באמצעות הנאשם ולשלם את המס הנובע מהם, במועד ובדרך שנקבעו בחוק ובתקנות. נאשם 1 הוא מנהלה של נאשמת 2, לרבות בשנים הרלוונטיות 2022 ו-2023. אישום ראשון – הנאשמים הגישו במועד את הדוחות התקופתיים לתקופות 12/22, 03/23, 04/23 ו-05/23 אך ללא צירוף תשלום כנדרש על פי החוק והתקנות. יתרת החוב לתשלום באישום זה מסתכמת בסך של 263,904 ₪. אישום שני – הנאשמים הגישו במודע את הדוח התקופתי לתקופה 02/23 שלא במועד (באיחור של 61 ימים) וללא צירוף מלוא התשלום כנדרש. יתרת המס לתשלום באישום זה היא בסך של 64,154 ₪. לאחר שהצדדים טענו לעונש ביקש ב"כ הנאשמים לשלוח את הנאשם 1 לשירות המבחן, לקבלת תסקיר ולבחינת האפשרות להטיל עונש של של"צ. לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה, אולם הנאשם הופנה לקבלת חוות דעת של הממונה על עבודות שירות. בתאריך 2.9.26 התקבלה חוות דעת הממונה, על פיה הנאשם מתאים לריצוי מאסר בעבודות שירות. טיעוני הצדדים לעונש ב"כ המאשימה הדגיש כי קרן המס הינה בסכום כולל של 328,058 ₪. המעשים פגעו בקופה הציבורית והמחדל בתיק לא הוסר, שכן הגשת הדוחות ללא תשלום בפועל אינה מהווה הסרה של החוב. לשיטת המאשימה, מתחם העונש ההולם במקרה זה נע בין 2 ל - 7 חודשי מאסר בפועל וקנס בגובה 5-10% מהמחדל. לקולת העונש ציינה המאשימה את הודאת הנאשם והיעדר עבר פלילי, ועתרה להשית עליו 5 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי ברף העליון, לצד קנס סמלי לנאשמת 2, שאינה פעילה. ב"כ הנאשמים עתר לגזור עונש צופה פני עתיד וקנס כספי המתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם, או לחילופין להפנותו לשירות המבחן לבחינת עונש של של"צ, כדי למנוע את פיטוריו. הסניגור טען כי רוב כתב האישום מבוסס על סעיף 118 לחוק מע"מ, המהווה עבירה מנהלית ברף החומרה הנמוך, וכי המחדל באישום השני הוסר עם עצם הגשת הדו"ח. לטענתו, העבירות בוצעו לאורך תקופה קצרה של 4 חודשים כתוצאה מטרגדיה אישית וכלכלית, ללא יסוד נפשי או כוונה להתחמק ממס. הסניגור פירט את תהליך ההידרדרות הכלכלית של הנאשמים: לקוח של החברה לא שילם עבור עבודות שבוצעו (כרטסת הלקוח הוגשה – נ/1), והנאשם נאלץ לנכות את הצ'קים בחברת אשראי ולחתום ערבות אישית. כאשר הצ'קים חזרו, הסכום הפך להיות חוב אישי שלו. בנוסף, הנאשם עבר באותה תקופה איומי סחיטה ("פרוטקשן") מצד עבריינים, שבין היתר לקחו את רכבו (הוגש אישור תלונה בגין גניבת הרכב - נ/2), והוא ומשפחתו חיו בפחד מתמיד. הדבר מנע ממנו לצאת מביתו, לגבות כספים או להשיג חשבוניות הוצאה. בעקבות זאת הוא נקלע להליך של חדלות פירעון וחובותיו הגיעו לסך של 1.2 מיליון ₪ (הוגש צו פתיחת הליכים - נ/3). עוד נטען כי הנאשם, כבן 30, החל לעבוד בגיל 17 כדי לפרנס את אמו ואחיו הקטנים, ו"כל חייו הוא יודע רק עבודה". בנוסף הוא סובל מבעיות רפואיות ואושפז פעמים רבות (הוגש תיעוד רפואי – נ/4). כיום הוא עזב את עיסוקיו העצמאיים ומשתכר סך של כ- 6,000 ₪ כשכיר (הוגשו תלושי שכר – נ/5), שמתוכם הוא משלם את המוטל עליו במסגרת צו חדלות הפירעון. הנאשם לקח אחריות על מעשיו, שיתף פעולה בחקירה והודה בכתב האישום, ומאז מנהל אורח חיים תקין. לעמדת הסניגור, מתחם הענישה שהציגה המאשימה מתאים לעבירות שבוצעו על פני תקופה ארוכה. תוך הפניה לפסיקה, הוא טען שבנסיבותיו של כתב אישום זה, ובמיוחד התקופה הקצרה שבה בוצעו העבירות, ניתן להסתפק בעונש של מאסר מותנה וקנס, תוך התחשבות במצבו הכלכלי הקשה של הנאשם; מה גם שעונש של עבודות שירות עלול לגרום לפיטוריו (הוגש מכתב מהמעסיק – נ/6). עוד הפנה ב"כ הנאשם להנחיות רשות המיסים להגשת כתבי אישום (נ/7), וטען שהגשת כתב האישום במקרה זה אינה תואמת את ההנחיות. לעניין זה הוריתי לצדדים להגיש השלמת טיעון קצרה בכתב. המאשימה טענה כי כתב האישום המקורי הוגש בהתאם ל"הנחיות להגשת כתבי אישום בסעיף 177 (6)(א), 117 (א)(1), 118 לחוק מס ערך מוסף" מיום 06/03/2023, שהן הרלוונטיות לתקופה שבה הוגש. על פי סעיף 2 להנחיות, יש לשקול הגשת כתב אישום גם אם מדובר בדו"ח אחד או שניים שלא הוגשו, או הוגשו באיחור העולה על 30 יום וללא צירוף תשלום כנדרש, כאשר סך המס שלא שולם עולה על 250,000 ₪ (או 3 דו"חות כאשר סכום המס עולה על 150,000 ₪). במקרה דנן, כתב האישום הוגש בגין 4 דו"חות שהוגשו במועד ללא תשלום, ודו"ח אחד שהוגש באיחור העולה על 30 יום, כאשר סך המס המצטבר לתשלום עולה על 300 אלף ₪. בתשובה טען ב"כ הנאשם שפרשנות המאשימה לסעיף 2 להנחיות היא מוטעית, מכיוון שסעיף זה אינו מתייחס כלל להגשת כתב אישום הכולל עבירות לפי סעיף 118 לחוק מע"מ (זאת על פי עותק ההנחיות נ/7). פרשנות זו מעידה על ניסיון להחמיר עם הנאשם יתר על המידה בהשוואה לנישומים אחרים, שעמדו בפני הליך מנהלי בלבד בגין אותן עבירות. אף שהנאשם לא עתר לביטול כתב האישום, ביקש בא כוחו להתחשב בשיקול זה במסגרת גזר הדין, ולהסתפק בעונש צופה פני עתיד בלבד. דיון וגזירת הדין בקביעת מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם ובהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. הערך החברתי הנפגע כתוצאה מביצוע עבירות מס הוא השוויון בנטל המס. כאשר אדם מתחמק או משתמט מתשלום מס, המשמעות הכלכלית של מעשיו היא כי ציבור משלמי המיסים נדרש לשלם מס נוסף. העלמת מיסים גורמת לנזקים כלכליים כבדים למשק המדינה וכתוצאה מכך נפגעת יכולתה לספק שירותים ראויים לאזרח. בית המשפט העליון, בשורה ארוכה של פסקי דין, עמד על החומרה שבעבריינות המס ועל החשיבות בענישה אשר תיתן משקל בכורה לשיקולי הגמול וההרתעה, ותעדיפם על פני נסיבות אישיות, על מנת שלא להביא לכרסום במוטיבציה של כלל משלמי המיסים למלא את חובתם. כך למשל נקבע ברע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.2018): "בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל." וראו גם רע"פ 512/04 אבו עביד נ' מדינת ישראל (15.4.04). לעניין חומרת העבירה של אי הגשת דוחות מע"מ במועד ראו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 1875/98 אורן בנגב - מתכות בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל (7.9.20): "אי-הגשת דוחות במועד משמעותה שימוש פרטי בכספי הציבור. אי-רישום במועד משמעותו אי-תשלום מס וכן ניכוי שלא כדין של מס תשומות על חשבון הציבור. אי-דיווח במועד ואי-רישום במועד הם גם אמצעים להשתמטות ממס. לאור כל זאת בולט האופי השלילי שבהתנהגות שמהווה את העבירות. העונש בצדן – שנת מאסר – אינו קל כלל ועיקר, ויש בו כדי להשליך על אפיונן כעבירות של מחשבה פלילית". כאן המקום לציין כי אמנם נקבע בפסיקת בית המשפט העליון שכל דו"ח שלא הוגש מהווה עבירה בפני עצמה ואין מניעה לגזור ענישה במצטבר בגין כל דו"ח [ראו: רע"פ 5953/08 עתאמלה נ' מדינת ישראל (22.10.08); רע"פ 1130/20 דוד דהן נ' מדינת ישראל (13.4.20)]; אך עם זאת, מעיון בפסיקת בתי המשפט ניתן ללמוד כי במרבית המקרים, כאשר נאשם נותן את הדין בגין ריבוי עבירות של אי הגשת דו"חות במועד, נקבע מתחם עונש הולם אחד לכל העבירות ונגזר עונש כולל לכל העבירות. ריבוי העבירות כמו גם משך התקופה שבוצעו העבירות וסכום החוב המצטבר לרשויות המס, נלקחים בחשבון עת נשקלת חומרת הנסיבות ]ת"פ (ב"ש) 21552-06-19 מדינת ישראל נ' חאלד אבו געפר (נבו 7.6.2022)]. במקרה דנן, מדובר בחמש עבירות מס שבוצעו בתקופה של 6 חודשים בין 12/22 – 5/23: הגשת דו"ח תקופתי ללא תשלום המס כנדרש בחודש דצמבר 2022, לאחר מכן הגשה באיחור של הדו"ח לחודש פברואר 2023, ולבסוף הגשת הדו"חות לחודשים מרץ עד מאי 2023 ללא תשלום המס. הרקע לביצוע העבירות, לדברי ההגנה (שנתמכה במסמכים חלקיים), הוא קריסה כלכלית של העסק, בעקבות פרויקט גדול שהצ'קים שניתנו בגינו לא כובדו, וכן בשל תשלום 'דמי חסות' לעבריינים, על פי הנטען. כידוע, קושי כלכלי בבסיס עבירות מהסוג הנדון אינו מקנה הקלה אוטומטית בעת קביעת מתחם הענישה והעונש, בהינתן שעבירות מסוג זה נעברות באופן תדיר על רקע קושי כלכלי [רע"פ 4844/00 ברקאי נ' מדינת ישראל (9.12.01)]. המחדלים מסתכמים בסך של למעלה מ - 300,000 ₪, והנאשם לא הסירם, בשל מצבו הכלכלי הקשה וחובותיו, המסתכמים בסכום של למעלה ממיליון ₪ [עיון בתיק החדל"פ 74115-08-25 מלמד כי כלל חובותיו מגיעים לסך של 1,172,804 ₪ נכון למועד הגשת הבקשה]. השאלה אם הוסר המחדל אם לאו מהווה שיקול מרכזי בעבירות מס, שכן המחדל הינו סכום הכסף השייך למדינה, והשבתו מעידה בדרך כלל על חרטה כנה, ומהווה שיקול משמעותי לקולא. במקרה זה המחדל לא הוסר, וזוהי נסיבה מרכזית שיש להביא בחשבון לחומרא כבר בשלב קביעת המתחם, שכן היא נוגעת להיקף הנזק שנגרם מביצוע העבירה [סעיף 40ט(א)(4) לחוק העונשין]. על מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מסוג זה ניתן ללמוד מגזרי דין שניתנו בבית משפט זה במקרים דומים, במקרים בהם לא הוסרו המחדלים: ת"פ (שלום חדרה) 33303-03-24 מדינת ישראל נ' שלבי (26.2.26) - הנאשם הורשע ב-3 עבירות של אי הגשת דו"ח תקופתי במועד ובעבירה אחת של הפרת החובה לתשלום מס כנדרש, במשך 4 חודשים בין פברואר למאי 2023, וסך סכום המס שלא שולם עמד על קרוב ל 230,000 ₪. נגזרו עליו 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, קנס בסך 5,000 ₪, מאסר על תנאי והתחייבות. ת"פ (שלום חדרה) 45808-09-22 מע"מ חיפה נ' רפאלוב (11.2.25), שבו מדובר באי הגשת 3 דו"חות מע"מ תקופתיים בשנת 2019 ואי תשלום מס בסך כולל של כ-156,000 ₪, והנאשם נדון ל-4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ולקנס בסך 6,000 ₪; ת"פ (שלום חדרה) 3105-04-14 מע"מ חדרה נ' ג'בארין (5.1.17), שבו נדון הנאשם שהורשע ב- 4 עבירות עם קרן מס בסך של כ- 140,000 ₪ ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, קנס בסך 5,000 ₪ ומאסר על תנאי; ת"פ (שלום חדרה) 37497-02-16 מע"מ חדרה נ' ג'בארין (17.6.18) - הנאשם הורשע ב-9 עבירות של אי הגשת דוחות עם קרן מס בסך של כ-190,000 ₪ ונגזרו עליו 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, קנס בסך 7,000 ₪, מאסר על תנאי והתחייבות. עוד לגבי רמת הענישה ניתן ללמוד מהפסיקה שהגיש ב"כ הנאשמים, בליווי טבלת פסיקה; אולם יש לשים לב כי רוב המקרים הכלולים בטבלה זו הינם בנסיבות מיוחדות, או קלות יותר מאשר בענייננו, כגון עסק שקרס בתקופת הקורונה, נאשם עם נסיבות אישיות ורפואיות מורכבות ביותר, סכומי מס נמוכים באופן משמעותי לעומת המקרה דנן, וכדומה. לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם את נסיבות המקרה שלפניי נע ממאסר מותנה ועד 7 חודשי מאסר בפועל, קנס הנע בין 5,000 ₪ ל – 10,000 ₪ (בהתחשב גם במצב הכלכלי של הנאשם 1 בהתאם להוראת סעיף 40ח לחוק העונשין), וענישה נלווית. בגזירת העונש המתאים לנאשם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות והן נטילת האחריות מצדו למעשיו, חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות, היעדר עבר פלילי, מצבו הרפואי כעולה מהתיעוד נ/4 והימצאותו בהליך חדלות פירעון. בהתחשב במכלול השיקולים הללו, יש לקבוע את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם, ואולם לא שוכנעתי כי ניתן להסתפק במאסר על תנאי במקרה זה, לאור היקפו המשמעותי של המחדל שלא הוסר. יש להטיל על הנאשם מאסר לריצוי בעבודות שירות, אך לתקופה קצרה מזו לה עותרת המאשימה. באשר לטענה הנוגעת למדיניות הגשת כתבי אישום על ידי רשות המיסים, לאחר שעיינתי בנוהל שצירפה המאשימה לטיעונה בכתב בנושא זה, אני מקבלת את טענתה שזהו הנוהל הרלוונטי למועד הגשת כתב האישום (ולא נ/7 משנת 2020 שהיה הוראת שעה מיוחדת לתקופת הקורונה). מצאתי אפוא כי כתב האישום הוגש בהתאם למדיניות המאשימה המפורטת בנוהל הרלוונטי. סיכומו של דבר, לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים שנמנו לעיל, החלטתי לגזור את עונשם של הנאשמים כדלקמן: על הנאשם 1: 2.5 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות. בהתאם לחוות דעת הממונה, המאסר בעבודות שירות ירוצה באנדרטת ברקאי מג"ב, חמישה ימים בשבוע על פי טווח השעות המתאפשר בחוק העונשין. הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות ביום 11.11.26 או במועד אחר שיקבע הממונה, ביחידת ברקאי שלוחת צפון – סמוך לבית סוהר מגידו, בשעה 8:00 בבוקר, עם תעודת זהות לצורך קליטה והצבה. מובהר לנאשם כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים, וכל חריגה מכללים אלו ו/או אי הישמעות להוראות הממונה על עבודות השירות, עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת העונש במאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. ב. 5 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 או פקודת מס הכנסה, ויורשע בה. קנס בסך 5,000 ₪ או 25 ימי מאסר תחתיו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.12.26 ועד לכל 1 לחודש שאחריו. יש לשלם את הקנס לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, וזאת בחלוף 5 ימי עבודה - באחת מהדרכים הבאות: בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט) או חפש בגוגל "תשלום גביית קנסות". מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000 (ניתן לפנות לנציגים לקבלת מידע במספרים הללו). במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום). התחייבות כספית בסך של 10,000 ₪ לבל יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 או עבירה לפי פקודת מס הכנסה. ההתחייבות הוסברה לנאשם והוא התחייב כנדרש. על הנאשמת 2 (חברה שאינה פעילה): קנס בסך 250 ₪ אשר ישולם בתוך 30 יום. זכות ערעור בתוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי בחיפה. המזכירות תעביר עותק גזר הדין לממונה על עבודות השירות.