ת"א 38490-07-24 ת"א 38490-07-24

במסגרת תביעתה של התובעת נגד שירותי בריאות כללית בגין נזק רחמי קשה שנגרם לה בניתוח קיסרי מיום 29.07.2021, עותרת התובעת לחשיפת דוח פנימי שנשלח למבטח וכותרתו "דו"ח ניהול סיכונים". הנתבעת מסרבת למסירתו בטענה כי מדובר במסמך חסוי שהוכן לקראת משפט צפוי בעקבות הניתוח מיום 29.07.2021. מחלוקת זו מעלה את השאלה המשפטית והמוסרית: האם כותרת המסמך כדוח "ניהול סיכונים" ושליחתו למבטח אכן מקימה לו חסיון מפני גילוי, או שמא זכות החולה לחשיפת עובדות הטיפול הרפואי בגופה גוברת? רקע וטענות הצדדים התובעת, ילידת 1988, הרתה בטיפולי הפריה חוץ-גופית וילדה את בתה בחודש יולי 2021. לטענתה, התרשלות הנתבעת בניתוח קיסרי ובטיפול במרכז הרפואי כרמל גרמה להידבקויות קשות ברחמה, אשר הותירו אותה עקרה ומאלצות אותה להיזקק להליך פונדקאות לצורך הבאת ילד נוסף לעולם. התובעת הגישה את תביעתה ביום 15.07.2024, וצירפה אליה את חוות דעתו של פרופ' דוד בידר. 2. על פי החלטות קודמות, הגישה התובעת את ראיותיה ביום 03.09.2025, ואילו הנתבעת הגישה את ראיותיה ביום 01.12.2025, לרבות חוות דעתו של פרופ' יריב יוגב. ביום 24.02.2026 קבע בית המשפט כי על התובעת להודיע אם היא נדרשת לחוות דעת חלופית, וזאת לאחר שהתברר שרישיונו של פרופ' בידר הוגבל במסגרת הליך פלילי בת"פ (שלום ת"א) 23496-02-25. ביום 08.07.2026 התיר בית המשפט לתובעת להגיש חוות דעת רפואית חדשה, כפוף לכך שתתבסס על אותה מסכת עובדתית. 3. ביום 16.08.2026 עתרה התובעת לגלות מסמכים רפואיים ומינהליים שונים לצורך עריכת חוות הדעת החדשה על ידי המומחה החליפי, ד"ר מריוס ברגר. ביום 15.10.2026 הגישה הנתבעת תגובה מפורטת ובה פירטה את נימוקי התנגדותה להמצאת המסמכים המסומנים י"א ו-י"ב. בהחלטתי הקודמת מיום 18.10.2026 כבר הכרעתי בבקשה לגבי נספח י"ב והוריתי על גילוי נהלי המרכז הרפואי כרמל שהיו בתוקף ביולי 2021. 4. כעת נותרה להכרעה המחלוקת לגבי המסמך המפורט בנספח י"א, המכונה "דו"ח ניהול סיכונים", אשר הוגש לעיוני החסוי במעמד צד אחד. מדובר בהודעה על אירוע שהוכנה על ידי בית החולים לצורך העברתה לחברת הביטוח בעקבות הניתוח מיום 29.07.2021. התובעת עומדת על גילוי המסמך וטוענת כי הוא אינו נהנה מחיסיון כלשהו, שכן הוא דרוש למומחה החדש מטעמה לשם גיבוש חוות דעתו הרפואית. 5. עיינתי ביסודיות במסמך שהוגש ללשכתי במעמד צד אחד. בדיקת המסמך העלתה כי הוא נושא את הכותרת "דו"ח ניהול סיכונים" ומציג תיעוד כרונולוגי, עובדתי וקליני טהור של השתלשלות הטיפול הרפואי בתובעת מתחילתו ועד לשחרורה, לרבות זהות אנשי הצוות שנכחו באירוע. הדו"ח נעדר כליל תאריך עריכה או פנייה לנמען משפטי מוגדר, ואינו כולל כל הערכה משפטית, ייעוץ או ניתוח סיכונים כספיים. דיון והכרעה 6. נקודת המוצא במשפט האזרחי היא גילוי מרבי ורחב של מסמכים רלוונטיים, מתוך שאיפה לרדת לחקר האמת ולנהל הליך שיפוטי הוגן וצודק. חובת הגילוי היא הכלל, ואילו החיסיון הוא החריג המפורש שיש לפרש בצמצום רב ורק במקרים מיוחדים. כפי שמובהר בת"א (מחוזי ת"א) 27962-11-22 החברה הכלכלית לפיתוח כפר סבא בע"מ נ' אריה ארז בנין תשתית וגינון בע"מ, חובת גילוי של מסמך רלוונטי היא הכלל, והחיסיון הוא חריג הנסוג כאשר לא הוכחה מטרה דומיננטית של הכנה למשפט. 7. נבחן תחילה את המסגרת הנורמטיבית המסדירה גילוי מסמכים בשלב כה מתקדם של ההליך. 8. אמנם על הליכי הגילוי להסתיים בשלב קדם המשפט, כפי שנקבע ברע"א 6514/19 פלוני נ' שירות בריאות כללית, אך אם עותר בעל דין לגילוי מאוחר לאחר הגשת הראיות, עליו להראות טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מסדרי הדין כפי שמבהיר רע"א 20197-02-25 פלוני נ' בראנץ. בענייננו, התובעת עמדה בנטל זה, שכן הצורך בהחלפת המומחה ובבחינת מסמכים נוספים נולד אך ורק עקב נסיבות חריגות שאינן בשליטתה, קרי הגבלת רישיונו של המומחה הקודם מטעמה בהליך הפלילי. 9. בשלב דיוני זה, עלינו לאזן בין היעילות הדיונית וההגנה על הצד שכנגד לבין חקר האמת ומניעת עיוות דין. אינטרס חקר האמת ומניעת עיוות דין מחייבים לאפשר למומחה החלופי תשתית ראייתית מלאה כדי לגבש את חוות דעתו, בדומה לעקרונות שנקבעו ברע"א 8383/21 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני. משכך, ככל שהמסמך המבוקש אכן רלוונטי ואינו חוסה תחת חיסיון כדין, יש להורות על גילויו. 10. הנתבעת אישרה כי לא הוקמה ועדת בדיקה ולא נערך תחקיר מוסדר, ולכן נשלל קיומו של חיסיון סטטוטורי על פי חוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996 (להלן-החוק).. המסמך היחיד שקיים הוא דוח פנימי המכונה "דו"ח ניהול סיכונים", ועל כן עלינו לבחון אם הוא חוסה תחת חיסיון של מסמכים שהוכנו לקראת משפט. על פי הלכת רע"א 8221/05 המגן נ' שירותי בריאות כללית, מסמך ייהנה מחיסיון רק אם מטרתו העיקרית או הדומיננטית בהכנתו הייתה היערכות להתדיינות משפטית צפויה. 11. בספרו של השופט יצחק עמית, "חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי" (2021), מובהר כי המבחן אינו קיומה של אפשרות למשפט אלא המטרה הדומיננטית בעת הכנת המסמך. מסמך שנערך כדי לברר מה אירע, לבחון את תקינות הטיפול ולהפיק לקחים, ואשר היה נערך גם אלמלא הצפי להתדיינות, אינו נהנה מחיסיון מסמכים שהוכנו לקראת משפט. עצם העובדה כי ניתן היה להשתמש בדוח בעתיד במשפט אינה הופכת את ההכנה לקראת משפט למטרה הדומיננטית. 12. כפי שנקבע בת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 1342/00 שנייר אורי נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית, אין לאפשר ניסוח מאוחר של הדוח או ציון של "ניהול סיכונים" כדי למנוע מהנפגעים מידע רפואי חיוני. עוד נקבע שם כי הדוח אינו נהנה מחיסיון כאשר הבדיקה נדרשה מטעמים מקצועיים, רפואיים ואתיים ולצורך בירור העובדות. אינטרס זה עולה בקנה אחד עם ההכרה ההולכת וגוברת בזכות החולה לקבל מידע מלא על הטיפול שקיבל, כפי שמפרט השופט עמית בספרו. 13. הנתבעת סומכת ידיה על רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי, שעניינו הכרה בחיסיון על חומר שהוכן לקראת הליך משפטי ונשלח למבטח. אלא שיש להבחין הבחנה חדה בין בירור עובדתי של האירוע לבין חומר משפטי שנועד להכין את עמדת בעל הדין או להעריך את החשיפה המשפטית. כפי שעולה מת"א (מחוזי מרכז) 58584-12-20 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, אין להכריע לפי הכותרת או לפי עצם הטענה שהמסמך חסוי, אלא לפי נסיבות הכנתו, תוכנו, מועד הכנתו והזיקה הדומיננטית להליך משפטי צפוי. 14. במקרה שלפניי, הנתבעת לא הגישה תצהיר המפרט את נסיבות ומועד יצירתו של המסמך, ובכך כשלה מלהוכיח כי מטרתו הדומיננטית הייתה הכנה למשפט. יתרה מכך, היעדרו של תאריך עריכה והיעדר נמען מוגדר בדוח שומטים את הקרקע תחת הטענה כי הוא נערך בתוך מרחב החשש הסביר מפני תביעה משפטית. כפי שנקבע בת"א (מחוזי חיפה) 588/07 פלונית נ' היינץ רמדיה בע"מ, בית המשפט נדרש לעיין בתוכן המסמך עצמו כדי להכריע בשאלת החיסיון, ומאפיינים פורמליים כגון היעדר נמען נבחנים כנתונים נסיבתיים. 15. העיון בדוח מלמד כי הוא מכיל תיעוד עובדתי תמציתי בלבד של האירוע הרפואי מיום 29.07.2021 שבוצע בגופה של התובעת, ללא כל הערכה משפטית, ייעוץ או ניתוח חשיפה כספית. מדובר ברישום של עובדות הטיפול, אשר לגביו גוברת זכותה היסודית של התובעת לדעת מה נעשה בגופה במהלך הניתוח, כפי שנקבע ברע"א 1412/94 הדסה נ' גלעד. עמדה זו מעוגנת היטב גם בה"פ (מחוזי מרכז) 31639-04-13 עופרה ענבר נ' ד"ר ערן הלפרן, שם נדחתה טענה כללית לחיסיון והודגש כי יש להוכיח הסתברות ממשית להגשת תביעה ואת היות ההיערכות למשפט המטרה הדומיננטית. 16. ברע"א 5806/06 עיזבון המנוח נמירובסקי ז"ל נ' שימקו נקבע כי חיסיון אינו חל באופן אוטומטי על מסמכים שנערכו לצורך בירור ענייני, הפקת לקחים או כחלק מפעילות שגרתית של המוסד הרפואי. כמו כן, בבש"א (מחוזי ירושלים) 8902/09 ד.ט נ' המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי נקבע כי מסמך הנערך מטעמים רפואיים או ענייניים אינו נעשה חסוי רק מפני שהוא עשוי לסייע במשפט. במצבים גבוליים שבהם לא הוכח כי המטרה הדומיננטית הייתה הכנה למשפט, גוברת ברירת המחדל של גילוי מסמכים, כפי שנקבע ברע"א 6105/15 רשות שדות התעופה נ' דק איירפורט. 17. בת"א (מחוזי ירושלים) 1604-05-10 פלונית נ' בית החולים הגליל המערבי הודגש הצורך לאזן בין זכות החולה לדעת את שאירע בטיפולו לבין הגנה על אינטרס המוסד הרפואי, תוך מתן עדיפות לגילוי העובדות. אינטרס זה נתמך גם ברע"א 4708/03 לילי חן נ' מדינת ישראל, המחדד את זכותו של המטופל לקבל מידע מלא על העובדות והמסקנות הנוגעות לטיפול הרפואי שניתן לו. על כן, משלא הוכח כי מטרתו הדומיננטית של הדוח הייתה הכנה למשפט, ומשמדובר במסמך עובדתי טהור, דין טענת החיסיון להידחות. 18. לשם שמירה על איזון דיוני ראוי ומניעת פגיעה בנתבעת שכבר הגישה את ראיותיה, יש לאפשר לה להגיש ראיות משלימות מטעמה לאחר שתתקבל חוות דעתו של המומחה החליפי. באיזון הכולל, ונוכח נסיבות החלפת המומחה שנכפו על התובעת מאידך גיסא, מצאתי כי נכון וצודק שכל צד יישא בהוצאותיו בגין בקשה זו. החלטה זו מבוססת על המתווה שיושם ברע"א 8221/05 המגן, ומאזנת כראוי בין זכויות שני הצדדים בהליך. אשר על כן, אני מורה כדלקמן: א. הנתבעת תמציא לתובעת את הדו"ח המכונה "דו"ח ניהול סיכונים" (הודעה על אירוע שהועברה למבטח) בתוך 14 ימים מהיום. ב. התובעת תהיה רשאית להגיש את חוות דעתו של המומחה החדש מטעמה בתוך 30 ימים מהיום. ג. הנתבעת תהיה רשאית להגיש ראיות משלימות או חוות דעת משלימה מטעמה בתוך 30 ימים מיום שתקבל את חוות דעתו של המומחה החדש של התובעת. ד. אין צו להוצאות בגין בקשה זו, וכל צד יישא בהוצאותיו. תזכורת פנימית ליום 08.11.2026.