ת"א 70203-05-26 ת"א 70203-05-26

לפני בקשה למינוי מומחים בתחומי האורתופדיה, הנוירולוגיה והא.א.ג בגין תאונת דרכים מיום 8.11.2025. ב"כ הנתבעת מתנגד לבקשה וטוען, בין השאר, להיעדר ראשית ראיה. לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה במסמכים שצורפו לכתב התביעה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש בתיעוד הרפואי שהוצג משום ראשית ראיה למינוי מומחים רפואיים בתחום הנוירולוגיה והא.א.ג (לעניין טיבה של "ראשית ראיה" הנדרשת לצורך מינוי מומחה ר' בין היתר, רע"א 5070/13 פלוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (18.11.2013); רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30.5.2012); רע"א 350/11 צ'פני נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (1.5.2011) (להלן "עניין צ'פני")). בכגון דא נוהגת גישה ליבראלית, וזאת על מנת שלא לסגור את הדלת בפני תובע המבקש להוכיח את נכותו (ר' למשל רע"א 863/93 התעשייה האווירית לישראל נ' קמחי, פ"ד מז(4) 815, 818; רע"א 5398/18 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 9 (3.2.2019); רע"א 5070/13 פלוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 7 (18.11.2018) (להלן "עניין פלוני")). למעלה מכך, בשים לב להשלכות דחיית הבקשה, ביהמ"ש עשוי להסתפק ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות הנטענת לבין התאונה (עניין צ'פני; עניין פלוני). עוד יוטעם בהקשר לכך, כי שאלת הקשר הסיבתי הרפואי מסורה אף היא לבחינתו של המומחה הרפואי. בתחום הא.א.ג – התובע צירף בדיקת שמיעה התנהגותית, בדיקת מאפייני טנטון, בדיקת שמיעה בתדרים גבוהים, בדיקת הדים קוכליאריים. מכאן, מצאתי כי קיימת ראשית ראיה כנדרש, לאפשרות כי נותרה לתובעת נכות כתוצאה מתאונה, וכי קיים צורך במינוי מומחה רפואי לשם בחינת העניין. בתחום הנוירולוגיה – התובע צירף מעקב נוירולוג ובדיקת הולכה עצבנית. שם נמצאה עדות לנוירופתיה מדיאנית בשורש כף יד ונוירופתיה אולנארית במרפק ימין ותמונה של אלקטרופיזיולוגית מתאימה לרדיקולופתיה צווארית כרונית C5-6. מכאן מצאתי כי קיימת ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה. בתחום האורתופדיה – צורף מעקב רופא משפחה בלבד. מכאן שלא מצאתי ראשית ראיה למינוי המבוקש. לפיכך, אני מורה על מינויו של פרופ' חן הלוי כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה, ועל מינויו של ד"ר יניב חמצני כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הא.א.ג. במידה וקיימת מניעה כלשהי מבחינת המומחים מלשמש כמומחים מטעם ביהמ"ש בתיק זה, יודיעו על כך לביהמ"ש ולצדדים תוך 14 יום מקבלת המינוי. המינויים יכנסו לתוקף ביום 9.11.2026. הצדדים יעבירו למומחים עותק המסמכים הרפואיים שברשותם, שנערכו לצורך הטיפול בתובע, בתוך 60 ימים מהיום. העתק כל פנייה אל המומחים יועבר במישרין לצד –שכנגד. המומחים יציינו בחוות דעתם אילו מסמכים היו בפניהם לצורך מתן חוות הדעת. למען הסר ספק מובהר, כי לא ניתן להעביר למומחים חוות דעת רפואיות או החלטות של ועדות רפואיות כלשהן. המומחים יקבעו ממצאים לגבי מצבו הרפואי של התובע, הנובע מהתאונה מיום 8.11.2025, וכן לקיומה או העדרה של נכות קודמת, או כזו שאינה קשורה לתאונה. המומחים יתייחסו לקשר בין מצבו של התובע היום, לבין התאונה הנ"ל, וכן לעניינים אלה: האם קיימת לתובע כיום נכות צמיתה, ומהו שיעורה. כמו כן, יקבעו המומחים אם נגרמו לתובע נכויות זמניות, כתוצאה מהתאונה, ואם כן, מהו שיעורן ולאילו התקופות. מהן המגבלות בנוגע לתפקוד התובע, ככל שישנן. האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן - מה הם סוגי הטיפולים ומה היא העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום. האם ניתן לצפות לשינוי בשיעור הנכות בעתיד, קרי, לשיפור או החמרה במצבו של התובע. היחידה המשפטית תמציא למומחים כתב מינוי. שכר המומחים יעמוד על סך של 6,000 ₪ בצירוף מע"מ, לכל מומחה. בשכר המומחים תישא בשלב זה, כמימון ביניים, הנתבעת. חוות הדעת יימסרו לביהמ"ש ולבעלי הדין ככל האפשר תוך 30 ימים ממועד בדיקת התובע, ורק לאחר שישולם שכר טרחתם של המומחים. ככל שלא תקבע נכות יוכלו הצדדים לטעון לעניין הוצאות בתום ההליך. התובע יגיש הודעת עדכון למועד הבדיקה בתוך 60 ימים. עד למועד זה יש להסדיר את תשלום שכ"ט המומחים. בעלי הדין רשאים להפנות למומחים שאלות הבהרה תוך 15 יום ממועד קבלת חוות דעתם, והמומחים מתבקשים להשיב תוך 15 יום נוספים. כל פניה למומחים או מהם, לרבות שאלות ההבהרה והתשובות שניתנו, יועברו לצד שכנגד ולתיק בית המשפט. עם קבלת חוות דעת המומחים יגישו הצדדים תחשיבי נזק: התובע תוך 30 יום מקבלת חוות הדעת או קבלת תשובות הבהרה. הנתבעת תוך 30 יום מקבלת תחשיב הנזק של התובע. הצדדים יצרפו לתחשיב הנזק כל מסמך עליו הם מבקשים לסמוך. התיק יובא לעיוני ביום 1.4.27 לצורך מעקב אחר קבלת חוות הדעת, תחשיבי הצדדים, והכנת הצעה לסיום התיק. במקרים המתאימים, תישלח הצעה בכתב לצדדים. הדיון הקבוע ליום 18.1.27 ידחה ליום 9.9.27 בשעה 09:30.