החלטהתעבורהבית משפט השלום לתעבורה בבאר שבענכלל בחיפוש

תת"ע 7832-01-26 תת"ע 7832-01-26

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: אחר
תעבורה · נהיגה בשכרות ופסילת רישיון מינימליתהכרעת דין והחלטה בגזר דין בהליך פלילי תעבורתי שנוהל בהעדר הנאשם

בית משפט השלום לתעבורה דן בגזר דינו של נאשם שהורשע בהעדרו בעבירה תעבורתית. בית המשפט קבע שמתחם הענישה כולל פסילה בפועל של 24 עד 48 חודשים, בהתאם למדיניות הענישה בעבירות שכרות שנקבעה בפסיקת בית המשפט העליון. הוטלו קנס של 1,000 ש"ח, פסילה בפועל של 24 חודשים ופסילה על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים.

העובדות

הנאשם הורשע בהעדרו בביצוע עבירה נשוא כתב האישום. לנאשם רישיון נהיגה משנת 2004 ולחובתו 2 הרשעות קודמות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.מהו מתחם הענישה בעבירת נהיגה בשכרות ומה העונש המתאים לנאשם שהורשע בהעדרו?

הלכות

  1. 1

    נהיגה בשכרות נחשבת מן הרעות החולות שבכביש, ומדיניות הענישה בעבירה זו מחייבת החמרה, וסטייה ממנה היא חריג.

    ״ההחמרה היא גישת המחוקק, וסטייה ממנה היא חריג, והמחמיר אינו מפסיד״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    המחוקק הגביל את שיקול דעתו של בית המשפט בקביעת עונש פסילה מינימלי בגין הרשעה בנהיגה בשכרות.

    ״אשר על כן, לא בכדי בחר המחוקק להגביל את שיקול דעתו של בית-המשפט, בקובעו בסעיף 39א לפקודת התעבורה עונש פסילה מינימלי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • נהיגה בשכרות
  • מתחם ענישה
  • קנס
  • מדיניות ענישה
  • הרשעות קודמות
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

לפני

כבוד השופטת איילת גרבי

מאשימה

מדינת ישראל

נגד

נאשמים

יאיר צ'קול

העתק החלטה

מפרוטוקול שניתנה בבית משפט מיום 11 אוקטובר 2026, ל' תשרי תשפ"ז גזר דין הנאשם הורשע בהעדרו בביצוע עבירה נשוא כתב האישום. לנאשם רישיון נהיגה משנת 2004 ולחובתו נצברו עד כה 2 הרשעות קודמות. לאור האמור ולאור מדיניות הענישה הנוהגת בתחום כפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון בפסקי רבים, למשל רע"פ 5094/12 חטיב נ' מ"י, רע"פ 9272/12 טנצפף נ' מ"י ועוד, הרי שמתחם הענישה בעבירות כאלה כולל פסילה בפועל לתקופה שבין 24 חודשים, כקבוע בחוק, ל-48 חודשים ובין אי הטלת מאסר בפועל ועד הטלת מאסר בפועל לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים ברע"פ 3638/12 ווקנין נ' מ"י, קבע כבוד הש' רובינשטיין: "המדובר על פי חוק בעונש המינימום. ... נזכור כי הנהיגה בשכרות היא מן הרעות החולות שבכביש, שסכנתן בצדן ועלולות לגרום לאסונות, בחינת "מכונת מוות נעה". ההחמרה היא גישת המחוקק, וסטייה ממנה היא חריג, והמחמיר אינו מפסיד". ברע"פ 2829/13 מור מוריאל נ' מ"י, אמר כבוד הש' שהם: "לגופו של עניין, מן הראוי לחזור על דברים שנאמרו על-ידי לא אחת, כי נהיגה בשכרות הינה אחת מן הסיבות המרכזיות לגרימתן של תאונות דרכים, דבר המסכן את שלום הציבור ופוגע בביטחונו. אשר על כן, מדיניות הענישה בעבירות אלה, מחייבת את בית-המשפט לנהוג ביד קשה בנהגים שיכורים - תהא רמת האלכוהול בדמם, אשר תהא (ראו, לעניין זה, רע"פ861/13 פנאדקה נ' מדינת ישראל (6.2.2013); רע"פ3343/04 נפתז'י נ' מדינת ישראל (16.5.2004)). אשר על כן, לא בכדי בחר המחוקק להגביל את שיקול דעתו של בית-המשפט, בקובעו בסעיף 39א לפקודת התעבורה עונש פסילה מינימלי, בגין הרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות". לפיכך, הנני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני גוזרת על הנאשם קנס בסך 1,000 ₪. התשלום יבוצע תוך 90 יום מהיום. את הקנס ניתן לשלם תוך 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות: בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגביה www.eca.gov.il. מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000. במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת שוברי תשלום). לידיעתך: בחלוף המועד לתשלום במרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה ינקוט בהליכים לגביית החוב. למידע נוסף לתשלום הקנס ניתן לפנות גם לנציגי המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה במוקד המידע והשירות הטלפוני בטלפון מספר 35592* או במספר 073-2055000. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק את רישיון הנהיגה לתקופה של 24 חודשים. רישיון הנהיגה יופקד תוך 90 יום במזכירות בית המשפט ואם לא יעשה כן יחשב הנאשם פסול מלנהוג אך פסילתו לא תימנה. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים. זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1נהיגה בשכרות נחשבת מן הרעות החולות שבכביש, ומדיניות הענישה בעבירה זו מחייבת החמרה, וסטייה ממנה היא חריג.
  2. 2המחוקק הגביל את שיקול דעתו של בית המשפט בקביעת עונש פסילה מינימלי בגין הרשעה בנהיגה בשכרות.