בקשה לאיחוד דיון לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, בין תביעות המתנהלות בשני בתי משפט השלום
הבקשה עסקה באיחוד דיון בשתי תובענות שנפצלו בעקבות תניות שיפוט ייחודיות בהסכמים בין הצדדים. בית המשפט קבע כי תניית השיפוט אינה שוללת סמכות לאיחוד, אך יש לתת לה משקל, וכי מבקש החריגה צריך להראות שמאזן הנוחות נוטה במובהק לטובתו. מכיוון שהיעילות לא הוכחה והבקשה הוגשה בשיהוי של כשנתיים, הבקשה נדחתה.
3 הלכות עם ציטוט מהמקור
לקריאת המסמך