בש"א 4210-24 בש"א 4210-24

1.לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), לאיחוד הדיון בת"א 41900-12-21 המתנהל בבית משפט השלום בכפר סבא, עם הדיון בת"א 68997-01-23 המתנהל בבית משפט השלום בירושלים.

2.כעולה מהבקשה ומנספחיה, שני ההליכים נסובים על סדרת הסכמים שנערכו בין הצדדים ונוגעים למיזמי אנרגיה מתחדשת בשטחי יהודה ושומרון. ביום 20.12.2021 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תביעה בסך של כ-3 מיליון ₪ כנגד כלל המשיבים, בה עתרו למספר סעדים שעיקרם אכיפת הסכמים שונים וסעדים כספיים.

3.ביום 6.7.2022, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המשיבים 2-1 ו-5, והורה על העברת הדיון בתביעה נגד משיבים אלה לבית המשפט המחוזי בירושלים, מכוח תניית שיפוט מוסכמת. בהמשך להחלטה זו, ולנוכח סכום התביעה, הגישו המבקשים תביעה לבית משפט השלום בירושלים נגד המשיבים 2-1 ו-5, והתביעה נגד המשיבות 4-3 הועברה בהחלטה נוספת לבית משפט השלום בכפר סבא.

מכאן הבקשה שלפניי.

4.המבקשים טוענים כי המחלוקות העתידות להתברר במסגרת כל אחד מן ההליכים "שזורות זו בזו"; כי איחוד הדיון בתובענות יקדם יעילות דיונית וימנע הכרעות סותרות; כי בקשת באי-כוח המשיבים לפיצול התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי נעשתה בחוסר תום-לב וללא כל נימוק ענייני; וכי אין בתניית שיפוט ייחודית כדי למנוע את איחוד התובענות בהתאם לסמכות בית משפט זה המנויה בתקנה 40(ב) לתקנות. לעניין בית המשפט שיקיים את הדיון המאוחד, נטען כי יש לקיימו בבית משפט השלום בירושלים, בו ההליכים מצויים בשלב דיוני מתקדם יותר.

5.המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים, בעיקרו של דבר, כי מדובר בהליכים המתנהלים בין צדדים שונים ונסובים על הסכמים שונים; כי איחוד הדיון בתובענות, המצויות בשלבים דיוניים שונים, יוביל לסרבול והתארכות ההליכים; כי הבקשה מוגשת בשיהוי ניכר ובחוסר תום-לב, שעה שהבקשה הוגשה כשנתיים לאחר שניתנה החלטת בית המשפט המורה על העברת הדיון; וכי יש ליתן משקל לתניות השיפוט הייחודיות לעת בחינת הבקשה לאיחוד תובענות.

6.לאחר עיון, לא ראיתי להיעתר לבקשה.

ההליכים דנן, שהחלו כתביעה אחת מאוחדת, פוצלו בעקבות תניות שיפוט ייחודיות שנכללו בהסכמים בין הצדדים. אמנם נפסק לא אחת כי אין בתניית שיפוט ייחודית כדי להגביל את סמכותו של בית משפט זה לדון בבקשה לאיחוד תובענות, אך במסגרת בחינת כלל השיקולים הרלוונטיים להכרעה נקבע כי יש ליתן לתנייה זו משקל הולם (בש"א 7715/17 כדורי נ' אטדגי, פסקה 4 (23.10.2017)). עוד נקבע, כי לצורך חריגה מהמוסכם בתניית השיפוט בשל שיקולי נוחות, על מבקש הבקשה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת קבלת הבקשה (בש"א 5562/09 זידאן נ' חב' מירס תקשורת בע''מ, פסקה 3 (6.9.2009); בש"א 414/06 מכון לב הגליל לרפואה בע"מ נ' מרוה בגליל מרכז בריאות רב תחומי (1999) בע"מ, פסקה 3 (5.3.2006)).

בענייננו, וכפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו, שתי התובענות שבמוקד הבקשה שלפניי אמנם אינן "זרות זו לזו" וחולקות שאלות משותפות, ואולם, בשים לב לשיקולים האמורים, לא ניתן לקבוע כי יעילות דיונית וחיסכון במשאבים תומכים במובהק באיחוד הדיון בתובענות. זאת בפרט, שעה שהבקשה לאיחוד התובענות מוגשת בשיהוי רב, בחלוף כשנתיים מהחלטת בית המשפט המחוזי שהורתה על העברת הדיון.

הבקשה נדחית אפוא.