פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
10513/05
בג"ץ
1766/07
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט ח' מלצר
העותרים בבג"ץ 10513/05:
1. בוטרוס סעיד ו-38 אחרים
העותרים בבג"ץ 1766/07:
2. האשם נצר
1. בולוס חדאד
2. גטאס מארון
3. ג'אן ג'לוו
נ ג ד
המשיבים:
1. ממשלת ישראל
2. משרד ראש הממשלה
3. משרד הקליטה
עתירות למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
ג' בשבט התשס"ט
(28.01.2009)
בשם העותרים בבג"ץ 10513/05:
בשם העותרים בבג"ץ 1766/07:
בשם המשיבים:
עו"ד דורון בר-כוכבא
עו"ד אמל פלח
עו"ד אבי ליכט
פסק-דין
לפנינו שתי עתירות שהוגשו בידי 36 עותרים – בעתירה בבג"ץ 10513/05, ושלושה עותרים נוספים - בבג"ץ 1766/07. כל העותרים הם קציני צד"ל. מהתשובות שקיבלנו עולה כי בהחלטת הממשלה שהתייחסה לסיוע הניתן לאנשי צד"ל, וניתנה עוד בשנת 2001, נקבע כי מלבד שורה של הטבות שיינתנו לאנשי צד"ל שהממשלה ראתה חובה לסייע להם על פי שירותם עד לנסיגה מלבנון, ומעבר לאותן הטבות, נוספה בהחלטה פיסקה הקובעת כי –
"המנב"ס (הגוף המטפל בסייענים למודיעין) – תוסיף ותישא באחריות לטיפול באוכלוסיה מיוחדת, שעמדה בקשרים מיוחדים עם זרועות הביטחון, ואשר תוגדר ותיקבע על ידה, ובכלל זה קציני צד"ל בכירים...".
ביישום ההחלטה נקבע כי קצינים בכירים מדרגת מ"פ ומעלה שהיו בתפקיד ביום יציאת הכוחות מלבנון, הם שייהנו מהסיוע המיוחד. לרשימה זו נוספו מספר אנשים ששירתו שירות מודיעיני מיוחד. שתי העתירות שלפנינו מופנות כנגד ההבחנה שעשתה המדינה בכך שלא כל קציני צד"ל זכו לאותו טיפול מסייע, ואלה שלא נכללו באחריות מנב"ס לטענת באי-כוח העותרים, טענה שאינה שנויה במחלוקת, זוכים להטבות ברמה פחותה.
עתירות אלה היו תלויות ועומדות לפנינו זמן רב, וקיימנו מספר דיונים בהן; משום שהמשיבים התבקשו לבחון את טענת ההפלייה שטענו באי-כוח העותרים באופן פרטני על פי רשימה שמית, כדי לבחון אם אכן יש הבחנה עניינית בין הקצינים העותרים לבין רשימת "מטופלי מנב"ס". לאחר שקיבלנו את התשובות המעודכנות –שוכנענו כי נערכה בדיקה פרטנית לגבי תפקידיהם של כל אחד מקציני צד"ל כדי לבחון את ההצדקה לסיוע השונה שכל אחד מהם סווג לפיו. ההחלטה לקיים הבחנה על פי סוג השירות, מועד השירות, וטיב הסיוע והקשרים, לרבות קשרים מודיעיניים, אינה החלטה מפלה. יתכן וניתן להבין זאת כי יש מבין קציני צד"ל ואף מבין חיילי צד"ל לשעבר, החשים תחושת קיפוח. אך המדינה במסגרת ההגבלות התקציביות, החלות על כל הטבה וסיוע הניתן מטעמה, הכירה בחובה לסייע לכל יוצאי צד"ל ובכל הדרגים, ואף על פי כן ראתה ליצור הבחנה בין הבכירים לאחרים. לא מצאנו פסול בשיקולים שהוצגו לפנינו.
נוסיף עוד כי כתוצאה מהבדיקה הפרטנית, הודיע בא-כוח המדינה, עו"ד ליכט, כי הוחלט להכיר בעותר 18 בבג"ץ 10513/05 כזכאי מנב"ס כבקשתו, אולם בו בלבד. כמו כן הודיעה כי יש נכונות לבחון מחדש בוועדת חריגים את מעמדם לעניין זה של עותרים 7, 8, 22, 27, 34 ועותר חדש שנוסף אליהם. כמו כן יובא בפני ועדת חריגים עניינם של עותרים 2 ו-3 בבג"ץ 1766/07.
נוכח עמדתה זו של המדינה וההצהרה שנרשמה מפי בא-כוחה, ולאחר שדחינו את טענת ההפלייה, העתירות נדחות.
ניתן היום, ג' בשבט התשס"ט (28.01.2009), בפני באי-כוח
הצדדים.
ה נ ש י א ה
ש ו פ ט
ת
ש ו פ
ט