פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
1163/03
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
העותרים:
1. נסרין
מסארוה
2. עבד אלרחים מצארוה
נ ג ד
המשיב:
שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי
פסק-דין
השופט א' גרוניס:
1 . עניינה של עתירה זו בבקשתם של העותרים מן המשיב לאיחוד משפחות. העותרת 1 היא אזרחית ישראל. העותר 2, בעלה, הינו תושב הרשות הפלשתינאית. מן החומר עולה, כי בקשתם של העותרים לאיחוד משפחות הוגשה למשיב בשנת 1998. העותרים טענו בעתירה כי לאור חלוף הזמן מאז הגשת הבקשה לאיחוד משפחות, תרופתם היחידה היא הפנייה לבית משפט זה. מתגובתו של המשיב למדים אנו על נתונים נוספים אשר להם משמעות רבה לעניין העתירה. העותרים התבקשו להתייצב בלשכה למינהל האוכלוסין בעפולה בתאריך 22.10.00 לשם בחינת בקשתם. הם לא התייצבו בלשכה אלא כעבור כשישה חודשים. משהתייצבו טענו הם כי לא הגיעו במועד שנקבע כיוון שלא התאפשר להם להיכנס לשטח ישראל בשל המאורעות בשטחים. בקשתם של העותרים נדחתה ביום 19.8.01, הואיל ובדיקה שנערכה גילתה כי מרכז חייה של העותרת אינו בישראל. אף הנימוק שנתנו העותרים לאי הגעתם ללשכה למינהל האוכלוסין תמך במסקנה זו. בעתירה לא נאמר דבר וחצי דבר באשר לכך שהבקשה לאיחוד משפחות נדונה לגופה ונדחתה.
2.דין העתירה להידחות על הסף. כאמור, בקשתם של העותרים סורבה. מאז לא פעלו העותרים בנושא במשך תקופה של כשנה וחצי, עד ליום 3.2.03, עת הגישו עתירה זו. לאור הזמן שחלף לא מן הנמנע כי הנסיבות והתשתית העובדתית השתנו בעניינם. יש לראות בשיהוי משום זניחת בקשתם המקורית של העותרים (ראו למשל, בג"ץ 8663/03 מנאל אבו עגעג נ' שר הפנים (לא פורסם)). עתירה זו של העותרים מהווה, למעשה, בקשה חדשה לאיחוד משפחות. בקשה כזו בעניינם של העותרים יכול שתוגש, אם תימצא להם עילה לעשות כן, לאחר שיוחלט בעתירות העקרוניות התלויות בבית משפט זה (בג"צ 4608/02, 4022/02, 7102/03) באשר להחלטת הממשלה מיום 12.5.02 ובנוגע לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003. כמובן, שעליהם לפנות תחילה למשיב בכל בקשה חדשה לאיחוד משפחות. אף אלמלא השיהוי, דינה של העתירה להידחות על הסף בשל אי גילוי. כפי שצוין, המעיין בעתירה מקבל את הרושם שהבקשה לאיחוד משפחות אשר הוגשה בשנת 1998 לא זכתה כלל למענה. העלמתן של העובדות הנזכרות לעיל, בעיקר באשר לתשובה שנשלחה לעותרים על ידי המשיב, מובילה אף היא לדחייה על הסף של העתירה (בג"ץ 421/86 אשכנזי נ' שר התחבורה , פ"ד מא(1) 409; בג"ץ 1156/03 אלסעדי נ' שר הפנים (לא פורסם)). לאור השיהוי ואי הגילוי אין מקום לדון בעתירה לגופה.
3.אשר על כן, העתירה נדחית.
ניתן
היום, י"א בשבט תשס"ד (3.2.04).
ש
ו פ ט ת ש ו פ
ט ש ו פ ט ת